"רובין הוד" מבנק המזרחי

דוד רוט היה חלומו הרטוב של כל לקוח בנק. רוט, רובין הוד של בנק המזרחי, שימש אחראי מערך ההשקעות בסניף 'חברון' בבני ברק של בנק המזרחי, שאוחד בינתיים עם סניף רבי עקיבא. בכל פעם ששמע רוט על לקוח הטוען ש"דפקו" אותו, בשל המלצות גרועות לפעולה בבורסה, בעסקים או בהשקעות כושלות במניות ובקרנות שונות, הוא דאג שהלקוחות ייצאו מרוצים.

לכאורה, הבנק אמור היה להיות מרוצה מעובד כזה. ואולם, הדרך בה פעל רוט כדי "ליצור שקט תעשייתי" בבנק, לא היתה ממש מקובלת. אם הלקוח ה"מסכן" היה מתלונן, למשל, שהפסיד 4,000 שקל בגלל הבנק, ולעיתים בגלל עצות נפסדות של רוט עצמו, "רובין הוד" שלנו היה נוטל סכום זה מאחד החשבונות של הלקוחות "העשירים", והעביר אותו לחשבונו של ה"מסכן".

מהעשירים לעניים

רוט, בן 47 מגבעת שמואל, הודה והורשע אמש בכתב האישום המתוקן שהגישה נגדו פרקליטות מחוז ת"א, במסגרת הסדר טיעון. הוא הורשע בשורה של עבירות בהן הודה: גניבה בידי מורשה, רישום כוזב במסמכי תאגיד, מירמה והפרת אמונים בתאגיד, זיוף בנסיבות מחמירות, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי עובד ושימוש במסמך מזויף.

בתרגום למונחים מעשיים, רוט הודה שגנב מחשבונות הלקוחות ה"עשירים" 4.25 מיליון דולר, 3 מיליון פרנק בלגי, 6 מיליון יאן יפני, 124 אלף שקל ו-65 אלף פרנק שווייצרי. בתרגום לשקלים, מדובר בכ-21 מיליון שקל. סניגורו, עו"ד עפר ברטל, טוען כי גם בפרקליטות מסכימים היום, שרוט לא שלשל פרוטה לכיסו, למרות שכך נאמר בכתב האישום המתוקן.

במסגרת תפקידו, היה רוט מורשה לבצע פעולות בנקאיות בחשבונות לקוחות הסניף באמצעות המחשב, ובין היתר ניהל את חשבונותיהם של ד"ר אפים לקח, רופא משפחה שפרש לגמלאות, ושל אחיו הגרים בחו"ל.

משנת 92' ואילך, נהג רוט לבדוק את דפי החשבון של חשבונות המשפחה, בהסכמתו של אפים, שהיה מורשה החתימה בהם, שמצידו הפסיק לפקח על הנעשה בהם.

לקח נהג להשקיע בבורסה, תוך התמקדות במניות סולידיות ומבוססות מצד אחד, וניהול מדיניות השקעה לטווחים ארוכים, תוך כדי הימנעות מהשקעות במניות ספקולטיביות לזמנים קצרים, מאידך.

בכתב האישום נאמר, כי במספר רב של הזדמנויות בשנים 93' עד 99', ניצל רוט את תפקידו ומעל בכספי הסניף ולקוחותיו בסכום כולל של מיליוני שקלים.

הוא משך כספים מחשבונות משפחת לקח וכן משישה חשבונות של תושבי חוץ בלגים, כאשר לטענת הפרקליטות "את חלקם העביר לחשבונות לקוחות אחרים של הסניף וחלקם שלשל לכיסו".

כדי שבעלי החשבונות ה"מסכנים" לא יוכלו להבחין שהכסף הועבר אליהם מחשבונות לקוחות אחרים של הסניף, העביר רוט את הכספים בתחנת ביניים - חשבון המעבר של הסניף, המשמש להעברות מט"ח בין החשבונות.

משך מיליון שקל במזומן

כדי לאפשר את היקף הפעילות העצום בחשבונות משפחת לקח, נטל רוט בינואר 99' הלוואה בשמו של אפים לקח, על סך 550 אלף דולר, באמצעות זיוף חתימתו על מסמכי ההלוואה. בעקבות כך, הועבר לחשבונו של לקח סכום ההלוואה, והוא נדרש להחזיר את קרן ההלוואות והריבית.

בנוסף להעברות הבנקאיות וההלוואה, הודה רוט כי משך גם סכום של מיליון שקל במזומן מחשבונו של לקח. לשם כך, לא נדרש ממנו תחכום רב. הוא ניגש לדלפק וטען בכזב בפני הפקידה כי אפים לקח נמצא במשרדו וביקש ממנו למשוך עבורו כסף במזומן. הפקידה נהגה למלא את טופס המשיכה ורוט היה חותם חתימה הנחזית להיות חתימתו של לקח, ללא סמכות כמובן.

לטענת הפרקליטות, הנסיבות המחמירות במעשים מתבטאות "בסכומי העתק שנגנבו באמצעות מעשים אלה, בביצועם באופן מתוכנן, מתוחכם ושיטתי לאורך תקופה ארוכה ובהיותם משולבים במעשי מירמה והפרת אמונים".

עו"ד עפר ברטל אומר ל"גלובס", כי גם היום קשה להסביר מה הניע את רוט. "המניע שלו מורכב, אבל ברור שלא היה בצע כסף, שהוא המניע הסטנדרטי בעבירות כאלה, אלא הוא פעל מסיבות מאוד מורכבות הנעוצות בנפשו. הוא רצה שיהיה שקט תעשייתי בבנק. אם בא לקוח וטען שהפסיד כספים בגלל התנהלות לא תקינה לכאורה של הבנק, רוט בדק כמה הלקוח טוען שהפסיד, ודאג להפקיד לו את הסכום. כך היה אמנם שקט תעשייתי בבנק, אבל הלכו 21 מיליון שקל".

לא לקח לכיס

ברטל אומר, כי למעט אפים לקח, כל יתר הלקוחות קיבלו את כספם בחזרה. "כאשר נחשפה הפרשה ב-99', נחקר רוט ע"י מחלקת הביקורת של הבנק במשך זמן רב מאוד ושיתף פעולה באופן מלא, כדי לנסות לאתר הכספים. כמדומני, שעם כולם, פרט לאפים לקח, הסתיימה הפרשה, ומדובר בעשרות רבות של אנשים".

הטיעונים לעונש יישמעו בחודש יוני השנה, ועו"ד ברטל ביקש מהשופט, ד"ר עודד מודריק, להזמין תסקיר משירות המבחן. מודריק לא הבין איזו תועלת תצמח מכך, בין היתר משום שאין סיכוי שיסתפק בעונש של עבודות שירות, אולם החליט להיענות לבקשה.

הסדר הטיעון שהושג עם הפרקליטות כלל רק את תיקון כתב האישום, בלי הסכמה לגבי העונש. "טרם החלטנו איזה עונש לבקש", אומר ברטל. "אנו נבקש להקל בעונשו, בעיקר משום שלא לקח לכיסו דבר ולא פעל מטעמים של תאוות בצע. יש לזכור גם, שמצבו הרפואי קשה מאוד, כל חייו נהרסו, וזו לא סתם קלישאה" (ת.פ. 40276/04).