טענות בכנסת: מדוע פועלים בחריצות נגד מפגיני הימין?

המשטרה ניצבה היום (ג') בכנסת כמו על ספסל נאשמים, כשהתבקשה להסביר את "חריצותה בימים האחרונים כלפי מפגינים נגד תוכנית ההתנתקות".

"אם היה כתוב על השלטים שלהם 'יחי שרון' או 'שרון מלך ישראל', גם אז הייתם עוצרים את המפגינים ומגישים מיד כתבי אישום"? שאל יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט, ח"כ מיכאל איתן (ליכוד) את נציגי המשטרה בדיון על היערכות מערכת אכיפת החוק לקראת ביצוע ההתנתקות.

איתן דחה את סיכום הדיון לאחר שבוע פסח ונתן לעו"ד שי ניצן מפרקליטות המדינה פסק זמן לבדוק את התלונות שנשמעו, כדי להסביר את התנהגות המשטרה ואת המדיניות הסלקטיבית של הגשת כתבי אישום.

תלמיד ישיבה מרחובות סיפר לוועדה על מעצרו ביחד עם שני חבריו כאשר ניצבו ליד מכון ויצמן ברחובות עם שלטי מחאה נגד ההתנתקות. למחרת, ב-2.00 לפנות בוקר הביאו שוטרים לביתו הזמנה למשפט באשמת התקהלות לא חוקית. "תלמדו שלא יהיו פה הפגנות", אמרו לו השוטרים. בכתב האישום נאמר, כי הם התנהגו "באופן שניתן לאנשים בסביבה לחשוש שהמתקהלים יעשו מעשה שיפר את השלום, או בעצם התקהלותם יעוררו אנשים אחרים להפר את השלום ללא סיבה".

לוועדה הוצגו שני מקרים נוספים, בהם פיזרה משטרת רחובות מפגינים דומים, ביניהם קבוצת עולים קשישים מהמערב.

נציגי המשטרה שהגיבו תחילה בציטוט החוק שמגדיר התקהלות בלתי חוקית של יותר משלושה אנשים ללא היתר, לא הסבירו את פשר האישום של האברך הצעיר. עו"ד ניצן אמר כי זו "טענה מדאיגה ודברים תמוהים ביותר".

בראשית הדיון, נטען שאנשי משטרה לבושי אזרחית או אנשי שב"כ ניסו לגייס קטינים מגוש קטיף לצורך מסירת מידע שימנע "מלחמת אחים" בעת הפינוי.

ח"כ אתי לבני (שינוי) יצאה נגד הצגת "המקרים הקטנים" שלדבריה משרים "אווירה שיוצרת כתב אישום למשטרה שמנסה לבצע את תפקידה". איתן הגיב: "הפרטים הקטנים מתגלגלים לתופעה. אסור לזלזל במסמרים הקטנים שמכריעים את גורל המערכה. יש מקום לבדיקת המקרים הקטנים הקונקרטיים כי השוטרים בשטח לא תמיד מבינים את תפקידם, ובמשטרה מתפתחת תרבות של הגנה על טעויות".

איתן גם יצא נגד המשטרה שמחרימה חומר הסברה, כפי שסיפר לוועדה ח"כ יולי אדלשטיין (ליכוד) על מקרה שבו היה מעורב בנו.

יו"ר סיעת הליכוד והקואליציה, ח"כ גדעון סער, אמר שהוועדה היא הגוף היחיד שמקיים פיקוח פרלמנטרי עקבי אחרי התנהגות הרשויות, ולכן עליה להרחיב את דיוניה גם על זכויות האנשים שעומדים לפנות אותם מבתיהם מבלי שידעו היכן יגורו ואיך ישקמו את מפעל חייהם, אשר היו צריכים הכנה מראש. "העיסוק שלנו צריך להיות בגורל האנשים בדיון רב תחומי על היום שאחרי הפינוי", אמר סער.