מריו לזניק נפרד מהבורסה; מכר מניותיו לפישמן וסוארי

מריו לזניק יוצא מהבורסה. היום (ה') השלים לזניק את מכירת מניותיו בחברת לזניק בנין לאליעזר פישמן וליצחק סוארי, והוא צפוי לפרוש לעסקים פרטיים, ככל הנראה עדיין בענף הנדל"ן. לזניק ישוב לנהל עסקים רחוק מזרקורי הבורסה, ומבלי שיהיה חשוף למעקב צמוד של המשקיעים אחרי ביצועיו הפיננסיים.

לזניק מכר %44.5 ממניות לזניק בנין לפישמן, באמצעות חברת תנודר שבשליטתו, ולסוארי, באמצעות חברת עדיגר בה מחזיק גם רו"ח צבי יוכמן, תמורת סכום של 16 מיליון דולר. סכום זה משקף שווי חברה של 36 מיליון דולר ללזניק בנין, גבוה ב-%12 משווי השוק הנוכחי של המניה. אם תרצו, מדובר במחיר של 4.7 שקלים למניית לזניק, בהשוואה למחיר של 4.2 שקלים הבוקר בבורסה.

מתוך חבילת המניות הנמכרת, תרכוש תנודר של פישמן %37.75 מהונה של לזניק בנין תמורת 13.6 מיליון דולר, ותגיע לאחזקה של %71.4 בחברה. עדיגר של סוארי תרכוש %6.75 ממניות לזניק בנין תמורת 2.4 מיליון דולר, ותחזיק ב-%17.6 מהון המניות של לזניק בנין. בסך הכול, יהוו פישמן וסוארי יחד גרעין שליטה מאסיבי, שיחזיק ב-%89 ממניות לזניק בנין.

בעקבות המכירה יסיים מריו לזניק את כהונתו כיו"ר מועצת המנהלים של לזניק בנין ושל שתי החברות הבנות הבורסאיות שלה, לזניק מרכזי מסחר ולזניק מבני תעשיה. כמו כן, הוסכם בין הצדדים, כי שמותיהן של כל החברות מקבוצת לזניק ישונו כך שלא יכללו את המילים "מריו לזניק". סיכום זה בא להותיר בידי לזניק את האפשרות להקים חברות נדל"ן פרטיות שייקראו על שמו. עוד התחייבו הרוכשים לפעול כדי לשחרר את מריו לזניק מערבויות שהעמיד להבטחת פירעון חובות של הקבוצה לבנקים שונים בישראל.

על פי הערכות, כמנכ"ל לזניק בנין ימשיך לכהן עודד שמיר, שמונה על ידי אליעזר פישמן לתפקיד. שמיר כיהן בעבר כמנכ"ל חברת מבני תעשיה, שבשליטתו של פישמן.

הסיפור של לזניק הוא סיפורה של חברת נדל"ן בינונית בגודלה, שידעה לנצל את מנוף הבורסה כדי לגייס הון ולהפוך לאחת מקבוצות הנדל"ן הגדולות במדינה. אלא שפיזור גדול מדי של עסקי החברה, יחד עם השקעות מסוכנות בשוק ההון, הביאו את לזניק בשנת 94' אל פי תהום. החברה סיימה את אותה שנה עם הפסדים כבדים, והיה צורך דחוף לבצע בה תוכנית ארגון מחדש אינטנסיבית.

בעקבות פניית לזניק אל משרד הייעוץ בראשותו עומד סוארי, נטל האחרון את היוזמה. סוארי (באמצעות עדיגר) רכש %15 ממניות החברה במחיר נמוך יחסית (כמחצית מהמחיר הנוכחי של המניה), ומינה את צבי יוכמן, אחד משותפיו, למנכ"ל הקבוצה תחת לזניק עצמו, שפינה את כסאו לטובת תפקיד יו"ר הקבוצה.

השניים הנהיגו בחברה תוכנית התייעלות אגרסיבית, שכללה מימוש נכסים בעשרות מיליוני שקלים, סגירת פעילויות שאינן קשורות לנדל"ן ופיטורי עובדים. הפירות לא בוששו מלהגיע, ושנת 96' כבר היתה שנת השיא של לזניק בנין. החברה הציגה באותה שנה הכנסות של 575 מיליון שקל ורווח שנתי של כ-30 מיליון שקל.

השלב הבא היה הכנסתו של אליעזר פישמן לקבוצה, וזאת כדי לנצל את קשריו וניסיונו בענף הנדל"ן לטובת השבחתה של קבוצת לזניק. פישמן רכש אז כ-%33.6 ממניות הקבוצה תמורת 13.7 מיליון דולר, מחיר הגבוה ב-%4 ממחיר העסקה הנוכחית (לפי מחיר של 4.9 שקלים למניה). כלומר, פישמן עדיין מופסד מעט על השקעתו בלזניק, אך כנראה הוא סבור שערכה הנוכחי של החברה זול ביחס לשוויה האמיתי.

בשנת 97' הציגה לזניק ירידה בהכנסותיה וברווחיה בעקבות ירידה בהיקף הפרוייקטים שהיא סיימה, וברבעון הראשון של 98' היא דיווחה על תוצאות סבירות בדמות הכנסות של 74 מיליון שקל ורווח של 2.5 מיליון שקל.

לזניק מקימה כיום, בבנייה ישירה ובשותפויות, כ-2,000 יחידות דיור. עם הפרוייקטים הבולטים של הקבוצה ניתן למנות את פרוייקט המלונאות "כפר הים", פארק התעשייה בכפר-סבא, בית לינקולן בתל-אביב וקניונים בנצרת, אשקלון, קרית-גת ויקנעם.

אליעזר פישמן הוא מבעלי "גלובס