באוצר דואגים, ברכבת נינוחים

רכבת ישראל, בהנהגת היו"ר משה ליאון והמנכ"ל יוסי מור, מתחילה בהשקעת 20 מיליארד שקל ב-5 שנים, ויש פער אדיר בין ההערכות הפסימיות בצמרת האוצר על איכות הביצוע והחריגות הצפויות, לבין הביטחון העצמי שמפגינים ליאון ומור. בעוד שבוע יתפרסם דו"ח מבקר המדינה על הקו המשודרג לירושלים, ונראה אם יש מקום לחשש או שאנחנו בידיים טובות.

תוכנית החומש ברכבת היא הפרויקט החשוב ביותר במשק, שבסופו ישראל אמורה להיות מדינה אחרת מבחינת מרחקים בין מרכז לפריפריה. התחקיר המובא ב"גלובס נדל"ן", על האופן שבו מתחיל הפרויקט, מצביע על הסכנה: כאשר שופכים מיליארדים - בזבוזים של מיליונים, ואפילו עשרות מיליונים, אינם נתפשים כחמורים במיוחד. לכן יש לעורר את מנגנוני הבקרה כבר בתחילת הדרך.

אנחנו כנראה המדינה היחידה שהאימפריה הבריטית עזבה אותה ולא נשמר בה הפיתוח המסילתי. למעשה, חסר ידע תכנוני וביצועי בתחום המסילות. כשלים תכנוניים, יחד עם יציאה לעבודה בלי תוכנית מוסדרת ומאושרת, עלולים להסתיים בהפסקת עבודות לזמן ארוך, כמו שקרה למשל בקו לוד-ב"ש.

בעיית התכנון מתעצמת בגלל הנטייה לבחור במתכנן זול, שמצידו מספק תוכנית לא מפורטת מספיק, ולפתע הוא נתקל בדרישות גבוהות בוועדות. במקום לתכנן הוא עלול לחשוב איך להתחמק מהוצאות ואיך לקחת את היועץ הזול. אם נוסיף לזה נטייה מסוכנת לצאת למכרזים לפני אישור סטטוטורי סופי של כל התוואי - הרי לכם מתכון לחריגות ולדרישה לתשלומים נוספים. זה כמובן מזמין מאכערים המתמחים באישור התשלומים החריגים, כי הם קשורים לצמרת.

קיים חשש שתוכנית ההשקעות תתקדם בלי דיון רציני והסכמה על בעיות יסוד, כמו למשל מיקומן של תחנות הרכבת החדשות בערי השדה. האם נכון לבנות את תחנת נתיבות בשדות שמדרום לעיר, או להתאמץ ולהביא את הרכבת אל מרכז העיר, במסילה מונמכת, כדי שאפשר יהיה להגיע אליה בהליכה מהבית?

האם נכון שתחנת עפולה של רכבת העמק תהיה באזור גבעת המורה, עשר דקות נסיעה מעפולה, כי מישהו צופה שאי שם בעתיד זה יהיה המע"ר של העמק?

היה גם רעיון מדהים לגדר את כל המסילות הבינעירוניות, מטעמי בטיחות-ביטחון. כיעור הנוף המסיבי הזה ירד לאחרונה מהפרק (וגם אם תוקם גדר היא הרי תיגנב תוך ימים).

מאות קבלנים ואלפי עובדיהם תולים תקווה במכרזי הרכבת, וגם כאן מתגלות בעיות. למשל, במכרז המנהרות בקו החדש לירושלים, באפריל, היתה במכרז דרישה לדו"ח מבוקר לשנת 2004, דבר שמתאים רק לחברות הבורסאיות.

סכסוך לא פתור בין הקבלנים לרכבת נוגע ליכולת של הרכבת לעצור עבודות לזמן ארוך (בעיות תכנון..) בלי שיפוי הולם לקבלן; יש בעיה עם היכולת של הרכבת לבצע שינויים מהותיים בתוואי תוך כדי העבודה, למשל גשר במקום מנהרה (אליבי לבעיות תכנון כבר אמרנו?)

במדינה נורמלית מתכננים ומפתחים כבישים ומסילות במקביל. אבל כאן, אחרי 50 שנה בהן השקיעו רק בכבישים, פתאום זורקים מיליארדי שקלים על מסילות, בדיוק כאשר מע"ץ משותקת בגלל השינוי המבני, כמעט בלי תקציבי פיתוח. תכנון משולב לא קיים במצב כזה. אבל עכשיו הרכבת דומיננטית, אז קדימה, את כביש החוף בכניסה לעכו ירימו לגובה 12 מטר לאורך קילומטר, שבו יוסתר הנוף לים, למרות שצריך לשנות את תוואי הרכבת, להנמיך את המסילה ולשמור על הנוף.