המיליארדים של הרכבת לא מנעו שנה רעה מחברות התשתית הגדולות

החברות בענף, אשר רובן פעילות גם בענף הבנייה, נאלצו לצמצם היקפים גם בתחום התשתית, כשבמקביל כידוע גם ענף הבנייה לא הסב להם נחת.

עם זאת, ענף התשתיות, אשר כלולות בו עבודות הנדסה אזרחית, כבישים, מסילות ברזל, מתקני אנרגיה, מפעלי מים ותיעול, צפוי למפנה מעניין בשנת 2005, כשמספר פרויקטים לא מבוטל, בהיקף של מיליארדי שקלים, צפויים להגיח אל השוק.

בין הפרויקטים הגדולים שצפויים להתחיל השנה ניתן למנות את בניית מנהרות הכרמל, השלמת קטע נוסף בכביש חוצה ישראל, בניית צינור להולכת גז טבעי וכמובן מכרזי הרכבת הקלה בירושלים ובת"א. כל אלה מוערכים בסכום העולה על 20 מיליארד שקל, נתון אשר ללא ספק בולט לאור היקף ההשקעה הנמוך בשנה שחלפה.

על רקע זה בולטת במיוחד המגמה של צמצום הפרויקטים בתחום הכבישים לאור מדיניות מוצהרת של הממשלה בנושא, ובעקבות תהליך רה-ארגון בחברת מע"ץ הממשלתית, שהאט את פעילותה.

באופן כללי ניתן לומר עוד, כי למרות חסמי הכניסה לענף התשתיות, הצורך במיומנות ובכושר ביצוע, מרבית החברות מדווחות על התגברות התחרות בשנים האחרונות, המהווה סיבה נוספת לירידה בהיקפי הפעילות ושיעורי הרווחיות.

על מנת לקבל תמונה מהימנה וכמותית על הנעשה בענף בשנת 2004, בחרנו לבחון את הפעילות בו תוך מבט על שתי החברות הציבוריות המובילות בתחום התשתיות, דניה סיבוס מקבוצת אפריקה-ישראל ושיכון ובינוי, הגדולה בענף מבחינת היקפי הפעילות.

בנוסף, בחנו גם את הדברים כפי שהם נראים מהזווית של חברת התשתיות קל בניין, מקבוצת ליבר. עם זאת יוזכר, כי בענף התשתיות קיימות לפחות עוד שתי חברות בעלות היקפי פעילות הנחשבים לגדולים, א. ארנסון הציבורית ושפיר הנדסה.

דניה סיבוס: נשענת על גבה של אפריקה-ישראל

דניה סיבוס הינה אחת משתי השחקניות הגדולות בתחום התשתיות. מעבר לפעילות החברה כקבלן מבצע בתחום הכבישים, מסילות הרכבת והגשרים, מחזיקה דניה גם ב-33% מחברת דרך ארץ קונסטרקשן, אשר הקימה את כביש חוצה ישראל.

השורה העליונה של דניה סיבוס מראה כי הכנסות החברה מתחום התשתיות נחתכו ב-2004 ב-55% לעומת שנת 2003, וב-50% לעומת שנת 2002, לרמה של 236 מיליון שקל. במקביל נפל גם הרווח הגולמי של החברה מהענף ב-44% לעומת שנת 2003, לרמה של 17.6 מיליון שקל.

הירידה המשמעותית בהיקף הפעילות של דניה בתחום התשתיות מוסברת בעיקר לאור סיום פרויקט כביש חוצה ישראל בשנת 2004. פרויקט כביש חוצה ישראל הניב לחברה 83% מההכנסות בתחום התשתית בשנת 2003, ו-97% מההכנסות בשנת 2002. לגבי שנת 2004 מציינת החברה, כי ההכנסות בגין הפרויקט הניבו 57% מסך ההכנסות מתחום התשתיות, או 134.1 מיליון שקל.

החברה מציינת עוד, כי העובדה שעיקר פעילותה בתחום התשתיות מתבצעת מול הסקטור הממשלתי, מורגשת תלות גבוהה בתקציבי הממשלה.

בדניה טורחים לציין, כי סוד ההצלחה של החברה, או 'מובילות השוק בתחום התשתית' כדבריה, היא פועל יוצא של הידע והניסיון שנצבר בביצוע פרויקטים גדולים, האיתנות הפיננסית של החברה (הכוונה היא לגיבוי של אפריקה-ישראל - ר.מ), והעמידה האדוקה בלוחות הזמנים.

השותפות האדוקה בין אפריקה-ישראל לחברה-הבת באה לידי ביטוי גם מהכנסות בתחום התשתית הנובעות משותפויות עמה. אלו עמדו בשנת 2004 על 110.3 מיליון שקל.

במסגרת פרויקט כביש חוצה ישראל, שהסתיים בשנת 2004, נטלה החברה חלק הן כשותפה בחברת דרך ארץ והן כקבלנית משנה. במסגרת עבודות סלילת הכביש שהחלו ב-1999, נסללו 86 ק"מ בין מחלף עירון בצפון למחלף שורק שבדרום, שכללו מחלפים, גשרים, מנהרות, תחנות תדלוק ודרכי שירות.

פרויקט תשתית נוסף שתרם 33% מההכנסות בשנת 2004 הוא הקמת מחלפים בשני אתרים סמוכים בגוש דן, עבור הסקטור הממשלתי.

התפלגות ההכנסות של החברה בתחום התשתיות בשנת 2004 מעידה על יתרון קל דווקא לסקטור הפרטי, אם כי יש לזכור כי העבודות שנעשו עבור חברת דרך ארץ בגין כביש חוצה ישראל מוכללות בסעיף זה. ההכנסות מהסקטור הפרטי עמדו על 134 מיליון שקל, בעוד ההכנסות מהסקטור הממשלתי עמדו על 102 מיליון שקל.

צבר ההזמנות של החברה בתחום התשתיות הוערך בתום 2004 בכ-202 מיליון שקל, לעומת 214 מיליון שקל בסוף שנת 2003. עם זאת, יש הוסיף לכך את הזכייה של החברה במכרז כביש 431, המוערך בכ-1.4 מיליארד שקל. הכביש בן ה-20 ק"מ, שיחבר בין ראשל"צ מערב דרך רמלה ולוד עד לאזור מודיעין, עתיד להניב לחברה הכנסות חצי שנתית של כ-58 מיליון שקל ב-25 השנים הקרובות.

מכרזים נוספים עליהם מתמודדת החברה הם מכרז ממשלתי בהיקף מאות מיליוני שקלים לבניית צינור באורך 300 ק"מ להולכת גז, וכן מכרז לבניית קטע נוסף בכביש חוצה ישראל. עוד עולה, כי החברה מעריכה את נתח השוק שלה בתחום התשתיות בכאחוזים בודדים, ומציינת כי עפ"י נתוני חברת המחקר דן אנד ברדסטריט לשנת 2004, היא אחת מ-4 החברות המובילות בתחום.

שיכון ובינוי: תרים אחרי פרויקטים בחו"ל

שיכון ובינוי, השחקנית הגדולה בענף, עוסקת בתחומי פעילות המשיקים לאלו של דניה סיבוס בתחום התשתית, והיא אף שותפה בשיעור של 33% בחברת דרך ארץ. בנוסף פעילה החברה גם בתחום התשתיות בחו"ל, כשעיקר הפעילות מבוצעת במזרח אירופה ובמדינות אפריקה. עם זאת, בהתייחס לפעילות במדינות אלו מציינת החברה את התלות הגבוהה ביציבות השלטונית ותנודתיות שערי המטבע בהן.

החברה זוכה לכותרות לאחרונה, בעיקר לאור העובדה שצברה הפסדים כבדים של כ-600 מיליון שקל ב-3 השנים האחרונות. עפ"י הרישומים, ההפסד מתחלק בין החברה הקבלנית סולל בונה, שהפסידה מתחילת 2002 סך של 386 מיליון שקל; חברת העבודות האלקטרומכניות חרות הנדסה, שהפסידה בתקופה זו 132 מיליון שקל; וחברת כחול ירוק, הפועלת במתן שירותי תשתית בתחומי אנרגיה, מים ואיכות הסביבה, שהפסידה 72 מיליון שקל.

כך או כך, הכנסות שיכון ובינוי מענף התשתיות ירדו ב-2004 בשיעור של 25% לרמה של כמיליארד שקל. הרווח הגולמי של החברה עלה במקצת, מרמה של 233 מיליון שקל ב-2003 לרמה של 241 מיליון שקל ב-2004, תוך שהחברה מצליחה לשפר את שולי הרווח מ-14% ב-2003 ל-17% מההכנסות בשנת 2004.

צבר ההזמנות של החברה עמד בתום 2004 על רמה של 2.41 מיליארד שקל, זאת לעומת רמה של 1.79 מיליארד שקל בסוף שנת 2003. עם זאת, הגידול בצבר מיוחס בעיקר לעלייה בהזמנות מחו"ל, אשר קוזזה מעט בירידת ההזמנות בשוק המקומי.

באשר לעתיד, החברה מציינת כי גם היא מתמודדת על פרויקט הולכת הגז, ובנוסף על מכרזי תשתית של רכבת ישראל ופרויקטים נוספים בתחום הביוב.

מהלך משמעותי בתחום אותו ביצעה החברה לאחרונה הוא רכישת 45% מהבעלות על פרויקט מנהרות הכרמל, כרמלטון, ב-6.8 מיליון שקל, לאחר רצונן של המבצעות המקוריות לצאת ממנו.

כרמלטון זכתה ב-1998 בזיכיון להקמת, תפעול ואחזקה של שתי מנהרות באורך של 4.7 ק"מ, שיחברו את הקריות (צומת הצ'ק פוסט) עם היציאה הדרומית של חיפה וחוף הכרמל. עלות הפרויקט היא 1.15 מיליארד שקל, ותקופת הזיכיון היא ל-35 שנה, כולל תקופת ההקמה. עוזי ורדי-זר, מנכ"ל שו"ב, העריך בעבר, כי לאחר קבלת האישורים הנדרשים ניתן יהיה להתחיל לבצע את הפרויקט עד סוף 2005.

ליבר: נאבקים לשמור את שולי הרווח

חברת א. ליבר עוסקת בתחום התשתית באמצעות חברה-בת, קל בניין, והחברה הנכדה טרמק. הכנסות החברה בשנת 2004 מענף התשתית הסתכמו ב-306 מיליון שקל, קיטון של 2% לעומת ההכנסות ב-2003.

מדו"חות החברה לשנת 2004 עולה, שעיקר הכנסותיה מגיעות מתחום הקבלנות החוזית (המתבצעת בדרך של מכרזים - ר.מ.), שהיקפה ירד ב-2004, וכן כי התוצאות הושפעו מהתגברות התחרות בענף.

נתון מעניין נוסף אותו מוסרת החברה הוא הירידה בשיעורי הרווחיות הגולמית במבט ענפי. עפ"י הנתונים, בשנת 2004 עמדה הרווחיות הגולמית בענף על 5.4% בלבד, זאת לעומת רמה של 10.2% ב-2003 ו-8.9% בשנת 2002.

החברה מסרה עוד, כי הירידה ברווחיות הגולמית היא תוצאה של מספר סיבות: עלייה חדה במחירי התשומות, רגולציה של האוצר לגבי ספיגת התייקרויות ע"י הקבלנים, וכן מדיניות הממשלה בנוגע לעובדים הזרים.

מפילוח הכנסות החברה עולה, כי מרבית ההכנסות הגיעו מארבעה פרויקטים שהחלו בשנת 2004, שאחד מהם אמור להסתיים עוד בשנה הקרובה. הנקודה המעניינת היא, שהפרויקט היחיד שהסתיים בשנת 2004 דווקא גרם לחברה הפסד, בהיקף של מיליון שקל.

לדברי החברה, הלקוחה המרכזית שלה היא חברת החשמל, אשר אחראית ל-28% מההכנסות, בהיקף של 94 מיליון שקל. לקוח נוסף היה אחראי ל-13% מההכנסות, בהיקף של 43.8 מיליון שקל.

מבט על צבר ההזמנות של החברה מראה, כי בשנת 2004 נרשם קיטון של 28% בצבר לרמה של 356 מיליון שקל. הצבר לשנת 2005 מצביע על שינוי מגמה, ועומד על 444 מיליון שקל.