נדחתה תביעת המזח הצפוני לביטול המכרז למתן הרשאה לשימוש בהאנגר 9 בנמל ת"א

המזח הצפוני שנוסדה על-מנת לנהל מיזם במבנה זכתה במכרז שפרסמה החברה הממשלתית ב-1996 להקמת ותפעול של מיזם עיסקי בדמות מרכז קניות והסעדה בנמל ת"א ובין הצדדים נחתם חוזה הרשאה לתקופה של שבע שנים עם אופציית הארכה לשנתיים נוספות.

סמוך לאחר כריתת החוזה, פרץ סכסוך בין הצדדים. המזח הצפוני טענה, כי הולכה שולל שכן לא ניתן לקבל היתר בנייה במקרקעין ועל כן לא שילמה למשיבה את דמי ההרשאה המתחייבים מזכייתה במכרז. זו חילטה את הערבות הבנקאית של המזח הצפוני ואף הודיעה לה על ביטול החוזה.

בעקבות כך הוגשו תביעות הדדיות לבית המשפט בגין מכרז זה. בראשית 1999 נערך מכרז נוסף לבניית מיזם במקרקעין בו זכתה רשת הריבוע הכחול שהחזיקה במקרקעין עד 2002.

המזח הצפוני טענה בעתירתה, באמצעות עו"ד נבות תל-צור, כי המכרז פגום, לקוי ומטעה ודינו להתבטל. כמו כן, החברה הממשלתית מנועה מלהוציא אל הפועל את המכרז כל עוד לא התבררו זכויותיה בנכס נשוא המכרז. החברה הממשלתית טענה, כי יש לסלק את העתירה על הסף מאחר ומדובר בעתירה תיאורטית שהסעד המבוקש בה אינו רלוונטי וכן מאחר והמזח הצפוני כלל לא השתתפה בהליכי המכרז.

השופט אלטוביה מגן, קבע, כי התעוררותה של המזח הצפוני דווקא בעקבות מכרז זה, לאחר שנים שהיא מצויה בסכסוך בנוגע למכרז בו זכתה להפעיל את הנכס הם בבחינת שיהוי המעוררים חשש של ניהול ההליך הנדון ממניעים זרים ושלא בתום לב הראוי של ניצול זכותו של אזרח לדאוג לכך שמכרזים התנהלו כדין.

עוד קבע מגן, כי אין למזח הצפוני כל זכות או עילה ראויה וסיכויי התביעה הם אפסיים הן בשל היעדר מעמדה במסגרת המכרז והן בשל היעדר סעד אופרטיבי ממשי והן בשל השיהוי בו נקטה.

המזח הצפוני חויבה בהוצאות החברה הממשלתית בסכום של 43,500 שקל. (ה.פ 1105/03).