זליכה: הכשל המרכזי במכרזי התשתית נבע מהעדר רצינות של הממשלה

תוצאות המכרז בכביש 431 הן ללא ספק הצלחה גדולה של משרדי האוצר והתחבורה: ארבע הצעות שמגיעות לקו הסיום, בנקים זרים, בנקים בינוניים, גופים מוסדיים ששותפים במימון, שלוש חברות זרות שמתמודדות על המכרז, שיעור תשואה של 5.3% והצעה כספית נמוכה יותר מהאומדן של המדינה. ההשלכות של נתונים אלה, הן סגירה פיננסית מהירה, התחלת עבודות וסיומן, בלו"ז קצר ביחס למה שהורגלנו.

431 הוא לא רק מכרז לכביש הוא דוגמא לדרך ההתנהלות המכרזית החדשה שמבקש משרד האוצר להטמיע. החשכ"ל, ד"ר ירון זליכה, יוזם המהפכה במכרזים, חוגג את ההישג.

גלובס: למה נכשלו מכרזי התשתית בעבר?

זליכה: "היה משבר גדול מאוד במכרזים בתחום התשתית. מכרזים יצאו ובוטלו. חברות ישראליות גדולות בתחום התשתית עזבו את הארץ, והעתיקו את פעילותם בתשתיות לחו"ל. משקיעים זרים רציניים סירבו להיכנס. היינו מתבשרים מדי שבועיים שמשקיע זר גדול במכרז זה ובמכרז ההוא פרש.

"הכשל המרכזי, נבע מהעדר רצינות של הממשלה. ממשלה שמפרסמת מכרזים ומבטלת אותם באמצע, ממשלה שחייבת 2 מיליארד שקל לקבלנים, זו לא ממשלה שאתה רוצה לעשות איתה עסקים", אמר.

לדבריו, בעיה נוספת, היתה העובדה שזוכים במכרזים על בסיס הצעות פיקטיביות, לחצו אח"כ על המדינה, לשנות את התנאים. "הבעיה הגדולה היתה שחברות רציניות לא מוכנות להתמודד במכרזים פה, כי הם חוששות שכל מיני בעלי הון עם קשרים בשלטון, וקשרים בממשל, יזכו על בסיס הצעה לא ריאלית ואח"כ ישפרו את התנאים. זאת אומרת שהתחרות היא לא אמיתית".

כביש 431 הוא כביש רוחב שיחבר בין ראשל"צ-מערב למודיעין, אורכו 20 ק"מ ועלותו 1.4 מיליארד שקל. דניה סיבוס זכתה במכרז, כשדרשה מהמדינה תשלום חצי שנתי של 5.8 מיליון שקל.

איך התמודדתם עם הבעיות האלה במכרז 431?

"זהו המכרז הראשון, שהביא לידי ביטוי את מרבית השינויים, והתוצאות נראות. שינינו את תרבות המכרזים, החדרנו את הנורמה העסקית המקובלת, לפיה חוזה אינו המלצה והוא מחייב".

"בכל המכרזים החדשים, הכנסנו שלב בלתי פורמלי שבו אנחנו מזמינים מהמתמודדים הצעות לשינוי במסמכים. אנחנו סוף סוף הבנו שלפני שלב התמחור אין ניגוד עניינים בינינו לבין המתמודדים.

"הקמנו חטיבה ייעודית לתשתיות באגף החשב הכללי שבראשה סגן בכיר לחשב הכללי, צביקה חלמיש. שמגיע לו הרבה מאוד קרדיט על מה שהוא עשה. האצנו את קצב פרסום המכרזים. צריך להבין, מכרזי BOT זה התמחות, לא שווה לקבוצה ישראלית או זרה להשקיע כשהיא יודעת שיש רק מכרז אחד או שניים. פרסמנו את המכרז לרכבת קלה בת"א, מתקן התפלה בחדרה, הנתיב המהיר מנתב"ג לת"א. במנהרות הכרמל אנחנו על סף פריצת דרך אחרי 17 שנה. יש תנופת מכרזים אדירה בכל תחומי התשתית. יצרנו מוטיבציה לשחקנים לחזור למשחק", אמר.

ההישג הגדול קשור להתגברות על הקושי במימון.

"נכון. הסרנו חסמים מימוניים שונים, שאפשרו כניסה של משקיעים מוסדיים, חברות ביטוח, בנקים מקומיים שהם לא פועלים ולאומי, ובנקים זרים. זה אומר שהסגירה הפיננסית הפכה להליך כמעט טכני או לפחות קצר מאוד.

הפעם הענקנו תמריץ של מיליון שקל לכל חודש הקדמה בסגירה הפיננסית, זה שינוי תפיסה יסודי. אמרו לנו כי המדינה תפסיד אם הם יקדימו. שימו לב לטרמינולוגיה, "נפסיד" מיליון שקל, כשהערך המוסף למשק הוא 10 מיליון שקל לכל חודש, ציין.

איך אתה מסביר את ההיקף הרחב של המממנים?

"העירוב של משקיעים מוסדיים מההתחלה. עצם התפיסה שבאנו ואמרנו להם, חבר'ה אתם תביאו מימון, תסגרו עם משקיע מוסדי, אח"כ אתם יכולים לעשות הנפקה פרטית.

"תביאו 80%-90% ממשקיע מוסדי, ושהבנק יתן רק 10%-20%. ואז פתאום, זה לא רק פועלים ולאומי, זה מזרחי, זה דיסקונט, זה מרכנתיל, אפילו בנק איגוד ובנק ירושלים. הפניקס, כלל פיתוח - כולם נכנסו. הגענו ל-5.3% תשואה כי המימון שהם קיבלו נורא זול".

איך אתה מבטיח את ההצלחה הזו במכרזים הבאים?

"זה בדיוק החשש. את השינויים האלה החדרנו חלמיש ואני, מה יקרה בעוד שנתיים אם נלך ויבוא לכאן מישהו אחר, שיחזיר את הכול אחורה. אני מחנך פה דור חדש, אני מכניס להם את זה ב-DNA, בנוהלי העבודה. שיניתי את נהלי העבודה בחשב הכללי בתחום התשתיות, יש נוהל כתוב שזה התורה", סיכם.