טבע זה לא רק תרופות

בחלון הראווה של "הגליל", בית-המרקחת ההומאופתי הראשון בארץ, יש פסלים וכדים. "החנות הזו נראית מבחוץ כמו גלריה, ולא בכדי", מסביר משה שם-טוב, שרכש עם אשתו לשעבר, זיוה סאמט, את העסק ב-1979, "מה שאנחנו עושים זה כמו אמנות. אתה לא חייב להציג בויטרינה בדיוק את מה שאתה עושה, תהיה שונה מהסביבה, תעורר סקרנות. אנשים מזהים אותנו בטבריה ובאילת: אתם מבית-המרקחת עם הזכוכיות העגולות והפסלים בחוץ".

ב-1977 שנה פתחו משה וזיוה את העסק הראשון שלהם. לצורך כך, הם ירדו מירושלים לדימונה. משה, עו"ד במקצועו, עזב את משרתו במשרד עורכי-הדין שרגא בירן, וזיוה, שלמדה רוקחות, עזבה את עבודתה ב'הדסה'. היא מספרת: "האופי שלנו כזה שאנחנו לא יכולים להיות שכירים. העבודה שלנו היתה משעממת. שמעתי שהרוקח של דימונה מת ואפשר לקנות שם את בית המרקחת כמעט בחינם. בתי מרקחת נחשבו אז כעסק טוב. לא הבנו כלום, אבל הלכנו על המציאה ולמדנו המון על מה זה עסק. ניהול עסק בפרובינציה הרבה יותר קל, מבחינת ניהול המלאי, התחרות, תזרים המזומנים. אולי לא עושים הרבה כסף, אבל הסיכונים הרבה יותר קטנים".

ב-1979, אחרי שנתיים בעיר הדרומית, שמעו שבעלי "הגליל" ברחוב בן יהודה בתל אביב, בית מרקחת עם קו הומאופתי שנוסד ב-1935, רוצה למכור את העסק, ולקחו הלוואה של 3 מיליון לירות. "לא היה אז בארץ משהו דומה. התאהבנו בהומאופתיה. זה היה תחום מעניין, חדש, בלתי מפותח, ולקוחות שבאו אלינו אחרי שניסו כבר את כל הטיפולים הקונבנציונליים, הפתיעו אותנו בתגובות מסעירות".

הם החליטו לפתח את התחום, חתמו על חוזה עם "דוליסוס" הצרפתית, חברת ההומאופתיה השנייה בגודלה בעולם אז, וייבאו את מוצריה. בהמשך החלו לייבא גם את מוצרי הקוסמטיקה האורגניים של חברת "ואלה" הגרמנית, והביאו לארץ רופאים הומאופתים בעלי שם להרצאות. ב-88' החליטו לצמצם למינימום את מכירת התרופות הקונבנציונליות בבית המרקחת, ולהרחיב את מגוון המוצרים והתכשירים ההומאופתיים. "הבנו, לפני כולם, שהעסק של התרופות הקונבנציונליות הולך ונשחק, מאבד גובה", אומר משה. "משרד הבריאות פגע ברווחיות של הרוקח, סופר-פארם וכוחות חזקים אחרים נכנסו לשוק. רוקחים המשיכו לאכול את הגבינה שבפינה, גם כשכבר לא נשארה. יזמות זה לדעת לזהות משהו לפני כולם, ולהוליך את זה. לנו היה חזון להבין איפה נמצאת הגבינה. 'הגליל' הפך למוסד, לא רק נקודת מכירה, אלא מקום שאנשים באים להתייעץ".

סדרת המוצרים ההומואפתים לתינוקות הפכו ללהיט הגדול של העסק ונמכרו בעשרות אלפי יחידות. רק ב-96' נתן משרד הבריאות, לראשונה, הכשר חוקי לייבוא המוצרים ההומאופתיים "כשאי אפשר היה כבר להתעלם מהדרישה ומהמציאות בשטח", לדבריהם. ההכרה החוקית איפשרה להם לפתוח בקיסריה את "הומגליל מעבדות הומאופתיות", עסק המשווק באמצעות מערך ההפצה של "טבע". מוצרים הומואפתים מיובאים של חברת "ואלה" נמכרים ל-800 נקודות מכירה: חנויות סופר-פארם, חנויות טבע ובתי-מרקחת ברחבי הארץ.

הזוג התגרש לפני כשש שנים, ולפני כשנתיים הופרדו העסקים: זיוה קיבלה את האחריות לבית המרקחת בתל-אביב, ומשה קיבל את העסק לייבוא, "הומגליל מעבדות". כיום מתנהלים שניהם כעסקים נפרדים, תוך שיתוף-פעולה מסוים ברכש.

בשנים האחרונות קמו ל'הגליל' ול'הומגליל' מתחרים, בתי-מרקחת פרטיים נוספים, כמו 'אלטמן' ו'ד"ר סמואלוב' שמשווקים מוצרים הומאופתיים. "יכולתי לגלגל מחזור של 10 מיליון דולר ואני מגיע רק לחמישית מזה", אומר שם-טוב. "כנראה שאני טוב בלהמציא, לא לתחזק. השיווק שלי בלתי קונבנציונלי ולא קולע לטעם של כולם".

כניסת סופר-פארם

עכשיו מגביר גם הסופר-פארם את נוכחותו בתחום ההומאופתי. ב"גליל', כמו בנקודות פרטיות נוספות, רוקחים במעבדה הכנות הומאופתיות (מרשמים אישיים שרושמים מרפאים) ללקוחות, על-פי הזמנה כבר כמה שנים. רק עכשיו, כשמשרד הבריאות נתן הכשר חוקי גם לכך, החליט להיכנס לתחום השחקן הארצי הגדול, 'סופר-פארם'. הרשת מכרה עד כה מוצרים הומאופתיים מוגמרים בלבד - סגורים באריזות, כפי שיובאו.

ציפי מוסרי, רוקחת שעבדה ב"גליל" במשך שנים, זכתה בזכיינות לחנות סופר-פארם בבית מילמן, רמת אביב, ותהיה הראשונה ברשת שתפעיל מעבדה ותרקח ללקוחות, לפי הזמנתם, מרשמים שרשמו הומאופתים.

מוסרי: "בשנה האחרונה שינה משרד הבריאות את הנוהל שאסר קודם לכן על מרפאים הומאופתים, שאינם מוכרים כרופאים, לרקוח מרשמים במעבדה. השינוי החוקי איפשר לסופר-פארם, כרשת גדולה בפריסה ארצית, לספק את השירות".

יאיר עשהאל, סמנכ"ל השיווק של "סופר-פארם" אומר: "זיהינו שזה תחום שצומח מדי שנה. העבודה שעשו 'הגליל' והמשווקים האחרים הגבירה את המודעות והנכונות לשימוש בשיטות ההומאופתיות, ויש לא מעט צרכנים שמעדיפים טיפול אלטרנטיבי על פני טיפול קונבנציונלי". *