משהו מעודד

ז אפי בירנבוים לקח בשבוע שעבר פסקי זמן בגארבג' טיים של ההפסד הידוע מראש נגד מכבי ת"א באוסישקין, אז מה? אז כדורסלני מכבי ת"א ירדו בתגובה לכמה שכיבות סמיכה על הפארקט, סו ווט? הו

הא, מה קרה? בניגוד להשוואה של שאול איזנברג, אף אחד לא עשה את הצרכים שלו באמצע המגרש. אם היה עושה - אז היתה סיבה טובה להזדעזע. אבל פסקי זמן ושכיבות סמיכה? סתם אנקדוטה, אפילו נחמדה. למה בדיוק זה "לא ספורטיבי"?

אני אגיד לכם למה: בגלל שאין ספורט. אם היה ספורט, כלומר תחרות של ממש, לא היה זמן לשטויות. פסק זמן היה אז לא יותר מחטיף שוקולד מעולה, ולעיתון היו נכנסות כרגיל שכיבות מתחת לשמיכה ולא מעל הזירה. אבל באין ספורט - גם קוריוז יכול לירות. אבל הבעיה היא שהבעיה היא הרבה יותר רצינית מהנונסנס בסוף הדרבי ההוא. והחדשות הטובות הן שלמרות ההתלהמות המופרכת וההתעסקות המיותרת עם הדברים השוליים הנובעים מהריק, התחיל העונה תהליך של חשבון נפש העשוי להסתיים בשינוי.

בירנבוים, מאמן הפועל ת"א, אותו אפי מהממתקים בדרבי, התחיל את כדור השלג כבר באמצע העונה עם נאום "שתיקת הכבשים". קבוצתו המשיכה את המומנטום אמש (א') עם גזירת הרשתות באוסישקין וחגיגת ה"כאילו אליפות", לאחר ניצחון הפליי-אוף על אליצור אשקלון, שהבטיח לאדומים מקום שני.

הפועל בוודאי תספוג שוב קיתונות של רותחין על האקט היוצא דופן הזה. כבר באתרי האינטרנט אמש היא כונתה "לוזרית" ו"תבוסתנית". למה, מי מת? היא הרגה מישהו? בגדה באיזה דגל? מה פתאום - הפועל שוב תחטוף, ואיזה מסכנים האוהדים וכו', כי היא העזה לנסות ולהיות הילד של הנס כריסטיאן אנדרסן שלא מתבייש להצביע על המלך העירום. אפילו העובדה שהמחאה נעשתה בצורה חביבה, עם קורטוב של הומור והלקאה עצמית, לא תעזור נגד גלי הביקורת והצדקנות.

אבל המסר יחלחל. את התנופה שהוא צבר כבר אי אפשר לעצור. איך אני יודע? בגלל עודד קטש. בירנבוים, איזנברג והאדומים יכולים לעמוד בתוך להקה של מיליון זאבים טורפים ולצעוק "זאב זאב" מהיום ועד שתיערך בישראל אולימפיאדה - ואיש לא ישים עליהם. הם הילד הרע. האנטי ממסד. האדומים. אבל קטש - הוא כבר סיפור אחר.

עודד קטש הוא שחקן, מאמן וסמל, גם למכביזם. במשך זמן רב ומשמעותי בחייו הוא היה מכביסט. כאשר פצעו אותו - ירד דם צהוב. אתמול, אחרי ההפסד של קבוצתו, הפועל גליל עליון בבית למכבי ת"א, הסתבר שיש לו פצע גדול המסרב להגליד. "יש דברים שאסור להגיד כדי לא לבזות אותי כחלק מהענף הזה. כשזורקים חרא, כולם מתלכלכים. שיפוט הוא תנאי הכרחי לכדורסל בריא, והדברים פה רקובים. זו שערורייה. אני שנה ראשונה בצד השני, לא כשחקן, וזה נראה הרבה פחות טוב. צריך לעשות טיפול שורש דחוף" - אמר קטש בתום המשחק.

הלו, יש מישהו בבית? מישהו שומע? ריקבון, שערוריה, טיפול שורש - והדובר הוא לא זב חוטם אדום מתוסכל או מטורלל, כי אם עודד קטש. שמעון מזרחי יתקשה מאוד לגרור לכאן את מנטרת "שנאת המכבים" שלו. קטש יכול איפוא להיות הסמן. מרים נס המרד הלגיטימי. האיש שיוביל ניסיון לבחינה רצינית של האין ספורט, אין תחרות, אין כדורסל בארץ. הדמות שתבטיח שפסקי זמן מיותרים, שכיבות סמיכה מיוזעות וחגיגות הזכיה בסגנות של בר כוכבא ייכנסו לפנתיאון הצחוק, ושמישהו יתחיל לטפל ברצינות בבכי. בינתיים מגיעה לעודד תודה על כך שהוא לפחות מנסה לנגב לנו את הדמעות.