בית המשפט המחוזי בת"א קבע, כי ועדה מחוזית חייבת לעקוב אחר ביצוע תוכניות שכוללות הפקעת מקרקעין לצורכי ציבור, שאושרו על-ידה.
לדברי השופטת מיכל רובינשטיין, ראוי היה שאחרי חלוף זמן אישור תוכנית, תבוא גם בדיקה מצד הוועדה המחוזית מה קורה הלכה למעשה באשר לשלילת הרכוש מבעליו החוקיים, אשר עליה הוחלט בתוכנית.
רובינשטיין קבעה, כי לא סביר שלוועדה המחוזית יוודע על תוכנית הפקעה שלא מומשה רק כאשר מגישים לה תוכנית מתוקנת, כעבור 16 שנה.
לדבריה, נטילת קניינו של אדם היא נושא בעל חשיבות בעיני הפרט ובעיני הרשויות הציבוריות המופקדות על כך. עוד סבורה, כי יש לקיים מעקב אחר מימוש הכוונה הראשונית ולא להביא לכך שיחלפו שנים ארוכות בהם נשארת ההפקעה לצורכי ציבור כאות מתה. זאת מבלי שהגוף המופקד על ההחלטה, והגוף שנתן אישור להפקעה יתנו דעתם לחוסר המעש אשר מטיל כשלעצמו ספק בצדקת ההפקעה.
לדעת רובינשטיין, עצם ההצדקה של הפקעה לצורכי ציבור נראית מסופקת אם לא קורה מאומה במשך 16 שנה, דהיינו ככל שהדבר מתייחס לצורך האמיתי במימוש מטרה ציבורית, עומד המחדל בסתירה לתיזה המבקשת להצדיק את ההפקעה.
רובינשטיין קיבלה את עתירת בעלי זכויות במקרקעין ולבטל את החלטת הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז מרכז ולהחזיר לעותרים את השטח של 280 מ"ר שהופקע מהם לצורכי ציבור. רובינשטיין הוסיפה, כי אין כל אפשרות על-פי הפסיקה להאריך את תוקפה של ההפקעה על-ידי המרת מטרה ציבורית אחת במטרה ציבורית אחרת. השופטת חייבה את כל אחת מהמשיבות - הוועדה המחוזית ועיריית פ"ת - לשלם לעותרים הוצאות בסך 10,000 שקל. (עת"מ 2705/04).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
