שישה עקרונות לשיפור חיי קהילת הקשישים בארה"ב

אלינור גינזלר מ-AARP, מציינת, כאמור, שישה עקרונות לשיפור חיי קהילת הקשישים: מעורבות חברתית; התאמות בתי המגורים לקשישים; דיור מגוון; פיתוח סביבתי מגוון; כבישים בטוחים ואמצעי תחבורה רבים ומפותחים.

מעורבות חברתית: על ראשי הערים והקהילות ליזום מעורבות קשישים בהליך קבלת ההחלטות בקהילה.

לדברי גינזלר, על הקהילות לשתף את הקשישים בהליך קבלת ההחלטות, לא רק בעניינים הנוגעים להם ישירות, אלא בכל קשת ההחלטות בקהילה.

התאמות בתי המגורים לקשישים: לדברי ה-AARP, על הבתים להיות מתאימים לאוכלוסיה הבוגרת על מנת לספק מענה לצרכי האוכלוסייה, כגון שינוי במצבם ובכושרם הגופני של הקשישים. אחת ההצעות בהקשר זה, לפי גינזלר, הינה מתן הקלות במס לקבלנים על בניית בתים המתאימים לאוכלוסיה בוגרת, או על שיפור הבתים כך שיתאימו לאוכלוסיה זו.

גם ללא מתן הקלות המס האמורות, הקבלנים יכולים כבר כיום, לדבריה, לבצע התאמות שישפרו את חיי הקשישים: כניסות רחבות לבתים, כניסות ללא מדרגות, בניית שירותים ואמבטיות בקומת הקרקע בבתים, וחניה צמודה לבית.

דיור מגוון: הקשישים מעוניינים להתבגר בקהילה אותה הם מכירים. אין זה אומר כי הקשישים מעוניינים להישאר בבתיהם לכל אורך חייהם, אולם רובם מעדיפים להישאר בקהילה אותה הם מכירים ובה בילו שנים רבות. לכן, לדברי ה-AARP, על הערים והקהילות, לכלול מגורים מגוונים שיתאימו לצרכי האוכלוסיה הבוגרת, כמו גם כאלו שיוכלו לממן.

על הקהילה לספק אפשרויות שונות לחיים בה בנוגע לאמצעי המחיה ולדיור.

פיתוח סביבתי מגוון: על הקהילות השונות לספק את כל צרכי הקשישים. לפיכך יש לגוון את הפיתוח הסביבתי על מנת שיכלול, לדוגמא, חנויות מכולת, בתי מרקחת, מרכז לקשישים וכל זאת במתחם אחד ונוח לגישה.

מתחמים שכאלו יספקו לאוכלוסיה הבוגרת נוחות רבה יותר, כמו גם יספקו את האפשרות להכיר ולקיים קשרים חברתיים עם בני דורות צעירים יותר.

כבישים בטוחים: האוכלוסיה הבוגרת מעוניינת אף היא, בדומה לדורות צעירים יותר, בניידות גבוהה. הקשישים מעדיפים לשם כך להמשיך ולנהוג ברכב. לכן, על הקהילות השונות לשנות את תשתית הכבישים כך שתתאים יותר לאופי הנהיגה של האוכלוסיה הבוגרת.

אמצעי תחבורה רבים ומפותחים: בהמשך לנקודה הקודמת, על הקהילות השונות לספק לקשישים אמצעי תחבורה נוחים ובטוחים נוספים פרט לנהיגה. לא מדובר רק בתחבורה ציבורית מפותחת ובטוחה, אלא גם בשבילים להליכה ולנסיעה באופניים, לדוגמא.

לסיכום, באתר האינטרנט של סי.בי.אס מרקטווץ' פרסמו את הרשימה הבאה על מנת לבחון את מידת ההתאמה של הקהילה שלכם לחיי האוכלוסיה הבוגרת:

1. האם הקהילה שלך כוללת מרכזים קהילתיים הפועלים היטב, מרכזי בילוי ושעשועים, פארקים ומקומות נוספים להתערות חברתית?

2. האם הקהילה שלך מספקת מקומות נוחים להשתתפות באירועים ופגישות ציבוריים?

3. האם ישנן הזדמנויות רבות בקהילתך להתנדבות?

4. האם בקהילתך ישנה תחבורה ציבורית מהימנה?

5. האם ישנן בקהילתך מדרכות בטוחות, המאפשרות גישה רגלית בטוחה ליעדים שונים?

6. האם הכבישים בקהילתך בטוחים ומעוצבים לנהיגה בטוחה? (שילוט ברור ומקיף, מעברי חציה ועוד).

7. האם במקומות בהם ישנה בעייתיות בהליכה ובנהיגה, ישנן אפשרויות תחבורתיות אחרות, המאפשרות חופש תנועה?

8. האם ישנן בעיות בטיחות ואבטחה בקהילה שלך?

9. האם ישנן אפשרויות דיור נוחות במחיר סביר בקהילתך, במידה ותרצה לעבור בית?

10. האם הבית בו אתה מתגורר מאפשר לך לבצע פעולות יומיומיות במידה ובכשירות מלאה?