הח"כים "מצפצפים" על בג"ץ: החליטו שוב שלא להסיר את חסינותו של גורלובסקי בפרשת ההצבעות הכפולות

ברק: "על הוועדה היה להחליט להסיר את החסינות מאחר שהתנהגות גורלובסקי בפרשה לא היתה בתום לב"

ועדת הכנסת "צפצפה" היום (ד') על בג"ץ כשחזרה והתנגדה - ברוב של 10:6 - להסיר את חסינות ח"כ מיכאל גורלובסקי (ליכוד) כדי להעמידו לדין בפרשה ההצבעות הכפולות.

הוועדה חזרה והתכנסה בעקבות הוראת בג"ץ לדון מחדש בהסרת החסינות בנימוק שנפל פגם בהחלטתה הקודמת. לדעת נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרון ברק, על הוועדה היה להחליט להסיר את החסינות מאחר שהתנהגות גורלובסקי בפרשה לא היתה בתום לב. כמו של הח"כים האחרים.

הרוב נגד העמדת גורלובסקי לדין היה צפוי מראשית הישיבה. לפני ההצבעה התעניין יו"ר הוועדה ח"כ רוני בראון (ליכוד), אם יוכל בית המשפט להסיר את החסינות בניגוד לעמדת הוועדה.

היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד מני מזוז, אמר שהוא לא הכתובת למתן התשובה וגם אם תוגש עתירה נוספת במקרה שהחסינות לא תוסר גם הפעם, ספק אם בית המשפט יחרוג ממנהגו ויורה על הסרת החסינות.

עם זאת היועצת המשפטית של הוועדה הזהירה לפני ההצבעה כי אם תוגש עתירה נוספת עדיין יהיה קושי בהגנה עליה. בראון הגיב במילה אחת, "נסתדר" והורה על ההצבעה שחצתה את המחנות.

בעד הסרת החסינות הצביעו הח"כים גדעון סער (ליכוד), איתן כבל ודני יתום (עבודה) אברהם פורז ורשף חן (שינוי) וזהבה גלאון (יחד). נגד הסרת החסינות הצביעו חכים רוני בראון, מיכאל איתן, דניאל בנלולו, אהוד יתום ומיכאל רצון, יולי אדלשטיין (ליכוד), ניסים זאב ויצחק כהן (ש"ס) צבי הנדל (האיחוד הלאומי) ומאיר פרוש (אגודת ישראל).

כמעט כל חברי הוועדה היו בדעה, כי גורלובסקי כבר שילם את מחיר המעשה שעניינו נדון בוועדת האתיקה והוא נענש על כך. עם זאת, תומכי החסינות טענו, כי גם אם נעשה כאן מעשה שטות אין מנוס מלקבל את בקשת היועץ המשפטי. לעומתם טענו המתנגדים, כי גם אם נעשה כאן מעשה שטות זה לא היה מכוונת זדון והוועדה איננה בית משפט.

יו"ר ועדת החוקה, ח"כ מיכאל איתן שהיה בין המתנגדים ראה במשבר החוקתי שנוצר בין בג"ץ לכנסת שלב נוסף במלחמה בין שני המוסדות. לדעתו החוק נתן לוועדה סמכות רחבה יותר ממה שנקבע בפסיקתו האחרונה של בג"ץ; ולא יתכן שבג"ץ יקבל החלטה שהופכת את הכנסת לחותמת גומי.

פסיקת בג"ץ ניתנה לפני שלושה חודשים בעתירה של התנועה לאיכות השלטון. בג"ץ קבע כי גורלובסקי מואשם בזיוף בכוונה לקבל דבר בנסיבות מחמירות שהיא עבירה חמורה שהעונש המקסימלי עליה הוא חמש שנות מאסר. בנוסף הוא נאשם בהפרת אמונים שהעונש עליה הוא שלוש שנות מאסר.

בג"ץ לא קיבל את הנסיבות המקלות שעלו בוועדת הכנסת כגון שההצבעה התנהלה בשעת לילה מאוחרת בקצב מרתוני מתוך עייפות מצטברת וכן את ההרחקה מישיבות הכנסת שהיתה סנקציה של ועדת האתיקה נגד גורלובסקי. לדעת בג"ץ, המעשים היו חמורים מכדי לעבור עליהם לסדר היום וראויים להעמדה לדין. הדיון בבג"ץ התקיים בהרכב של 7 שופטים וההחלטה התקבלה על דעת כולם.

פרשת ההצבעות הכפולות היתה בשנה הראשונה לכהונת הכנסת הנוכחית בהצבעה על התוכנית הכלכלית.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988