שופינג אחרון

שופינג.קום תמיד רצתה להיות בזכות עצמה, ואכן החברה הצליחה לשמור על עצמאות בשמונה השנים מאז הוקמה. אבל עצמאות ואמונה בעתיד החברה מתערערים כשמנכ"ל eBay מתקשרת ומציעה צ'ק שמן. המנכ"ל דן ציפורן סיפר בשבוע שעבר שהתגובה הראשונה שלהם להצעה הייתה שהם לא למכירה. אבל אז הם חשבו על זה שוב, והלכו על זה. קשה להאשים אותם.

"ריח של שניצלים במשרדים"

שופינג.קום תמיד הייתה עוף מוזר בתעשייה המקומית. היא הוקמה ב-1997 בנתניה על-ידי נחום שרפמן ואמיר אשכנזי, שני יזמים סדרתיים, מבכירי קומטאץ'. היא פעלה בתחום שאינו פופולרי בקרב יזמים ישראלים - אינטרנט.

והמסלול שלה להנפקה, ועכשיו למכירה ל-eBay, היה רצוף משברים שהיו מפילים הרבה חברות אחרות.

שופינג גייסה ושרפה 80 מיליון דולר לפני שהגיעה לנאסד"ק. היא הצליחה לשרוד את שנות הבועה, ואת השפל שבא אחריה, הצטמצמה, והתרחבה שוב, ופיטרה, אבל לבסוף שרדה. בשנה שעברה היא דורגה על-ידי חברת המחקר נילסן במקום הרביעי אחרי ebay, אמזון ויאהו! ברשימת החברות המובילות בקניות באינטרנט.

היום נדמה שאחד הצעדים החשובים שעשתה שופינג היה גיוסו של המנכ"ל ציפורן. היזמים שרפמן ואשכנזי, אנשי טכנולוגיה, לא נדבקו לכיסא, והבינו שצריך מנכ"ל שמבין בשיווק, במיוחד בתחום שבו עוסקת החברה שהקימו. המשקיעים מצדם לא התקמצנו, ושכרו את ציפורן.

הוא הצטרף ב-1999 לסטרט-אפ ישראלי עלום, שענה לשם פפריקום, אחרי שפרש ממשרת סגן-נשיא במסטרכארד העולמית. והוא אחד האחראים המרכזיים לכך ששופינג.קום הגיעה עד הלום.

ציפורן, שהיה אז בעיצומו של משבר גיל ה-40, היה סקפטי, אבל שרפמן ומייקל אייזנברג מקרן יזראל סיד פרטנרס סחפו אותו. "הרגשתי שיש לחברה חלום וחזון", סיפר לפני ארבעה חודשים בראיון בלעדי ל-,G כשחגג את ההנפקה המוצלחת בנאסד"ק. "הרגשתי שיש פוטנציאל, שאפשר יהיה לעשות עם זה משהו... הציעו לי להצטרף לחברות גדולות יותר, אבל לא הרגשתי שיש להן פוטנציאל כמו זה של פפריקום.

"הצטרפתי בינואר 1999. יום אחד עוד ערכו לי מסיבת פרידה בלתי נשכחת במסטרכארד, ויום לאחר מכן ירדתי מהמטוס והגעתי לנתניה. פתאום הדיבורים הפכו למציאות. כבר לא הייתה לי מזכירה צמודה. החברה הייתה ממוקמת מעל למסעדת שניצלים. הריחו את העוף המתבשל במשרדים של צוות הפיתוח. זו בהחלט הייתה חוויה שונה מכל מה שהכרתי עד אז".

"היה ברור ששופינג תעשה כסף"

ציפורן התעקש לכל אורך הדרך על כך שלפפריקום, שהפכה לדילטיים, שהפכה לשופינג.קום, יש בסיס עסקי איתן. שלא כמו לחברות אינטרנט רבות שנעלמו עם הבועה, ציפורן אמר: "היה ברור שהיא יכולה לעשות כסף. נכון שבשנת 2000 לא היינו רווחיים, אבל היה ברור איך אפשר להגיע לרווחיות... תמיד חיפשנו את הדרך לעשות כסף. בדיעבד, זה מה שהחזיק אותנו בהמשך. שרדנו, מפני שלא שכחנו את זה בשום רגע. נכון, בזבזנו כסף כמו אחרים, אבל תמיד במטרה לנסות להרוויח כסף".

ציפורן הוכיח נאמנות ראויה לציון, בעולם שבו מנהלים בכירים מאמריקה נוטים להיעלם עם הענן הראשון של הקשיים. לדבריו באותו ראיון, אפילו ברגעים הקשים של החלטות על צמצומים ופיטורים הוא לא איבד תקווה: "היו כמה שבועות שבהם היו לי ספקות אם אנחנו נעשה את זה או לא, אבל לא בנוגע לתחום של השוואת מחירים".

ציפורן הודיע בסמוך לראיון כי הוא פורש מתפקידו. הוא ילך הביתה עם כ-20 מיליון דולר. המייסדים אשכנזי ושרפמן יזכו בכ-10 מיליון דולר כל אחד. קרן יזראל סיד תחזיר למשקיעים שלה כ-40 מיליון דולר.

העובדות מלמדות שבסופו של דבר ציפורן צדק. אבל האם היה לו מרשם בטוח? ברור שלא. וממילא אפשר להיות בטוחים שיהיו עכשיו רבים שיקפצו וינכסו לעצמם את הקרדיט על ההצלחה הזאת. לכן חשוב לזכור שבסופו של דבר, גם המזל שיחק בסרט הזה תפקיד לא-שולי.