תעש מבקשת לשעבד זכויות הבנייה בקרקעות בבעלותה כבטוחה להלוואות

צעד זה, טוען עלי, יאפשר לתעש - שצברה חובות בהיקף 370 מיליון דולר - להתנהל כחברה עסקית מבלי להיתמך בהזרמות חוזרות ונשנות מהאוצר. האוצר כבר הזרים לחברה 10 מיליארד שקל בעשור האחרון, מהם מיליארד שקל בחצי השנה האחרונה (מתוכם 600 מיליון שקל ישירות עבור תשלומי שכר לעובדים).

בחמש השנים האחרונות שילמה תעש ריבית על חובות בהיקף 25 מיליון דולר, ההלוואות מיועדות בעיקר לתשלום חובות לספקים, אך גם להוזלת הוצאות המימון באמצעות הלוואות בנקאיות.

עלי נכנס לתפקיד יו"ר תעש לפני שלושה שבועות והחליף את אריה מזרחי.

המנכ"ל אבי פלדר החליף לפני מספר שבועות את אהוד גנני. במכתב ששלח השבוע עלי לשרים שאול מופז ובנימין נתניהו, הוא טוען, כי ניתן למצוא פיתרון לבעיות תעש שלא באמצעות מימון ישיר מהמדינה.

לדבריו, "תעש נחושה שלא להסתפק בפתרונות זמניים שמנציחים את הבעיות הפיננסיות שלה. תעש מצפה, כי משרדי הממשלה יאפשרו להנהלת החברה לפעול כחברה עסקית עצמאית, ולא כחברה הנתמכת על קביים של משרדי הממשלה".

עם זאת, ההצעה לקבלת הקרקעות כבטוחה, מוצעת כחלק מהסדר כולל במסגרתו מבקשת הנהלת תעש, בין היתר, שהמדינה תיקח על עצמה את תשלום הגמלאות לעובדיה בסך 90 מיליון שקל בשנה ל-11,000 איש. משרד האוצר מתנגד לכך.

קרקעות תעש מוערכות בשווי מיליארדי שקלים, אולם בגלל מגבלות שהוטלו על תעש בעבר, החברה אינה יכולה להשתמש בנכסיה לצורך הגדלת ההון ונטילת הלוואות מהבנקים.

בהנהלת תעש גורסים, כי על הממשלה, כבעלת המניות בחברה, לשנות את החלטתה ולאפשר קבלת הלוואות נוספות, בהתבסס על צבר ההזמנות של תעש. זה עומד על 1.3 מיליארד דולר, בעוד היקף מכירות אשתקד היה 450 מיליון דולר. לפי אומדני תעש, צבר ההזמנות יספק עבודה ל-3,000 עובדים למשך מספר שנים.

תוכנית מתאר תעש ברמת השרון, העומדת לפני הפקדה, מתייחסת ל-4,700 דונם ועל פיה ניתן יהיה לבנות על הקרקע במתחם תעש ברמת השרון 20 אלף יחידות דיור.

שווי הקרקע מוערך במיליארדי שקלים, כאשר בנקים ומוסדות מימון בארץ ובחו"ל כבר הודיעו להנהלת תעש, כי יסכימו להעמיד לחברה הלוואות, אם תעמיד את הקרקעות כבטוחה.

יש לציין, כי כל הכספים שהוזרמו עד כה לתעש בנסיונות להבראתה, לא הביאו לפיתרון. רק בערב שבועות נעשתה הזרמה נוספת של המדינה, שאיפשרה את תשלום משכורות מאי לעובדים והביאה להפסקת שביתתם.