בנקים - היזהרו בדירות החייבים

השופט אליקים רובינשטיין מפנה את תשומת לב הבנקים למשכנתאות לצורך למצוא פתרונות אחרים, לפני נטילת קורת הגג מעל ראשי החייבים. "לא בכדי נהגה הפסיקה באורח רגיש בענייני דירת מגורים"

אבישי לאור רכש מאביבה ועזרא שפרניק את דירתם שבעיר נתניה. למימון הרכישה הוא קיבל הלוואה מבנק טפחות, כנגד מישכון הדירה הנמכרת של שפרניק. בטרם שילם לאור לשפרניק את מלוא התמורה בגין רכישת הדירה, הוא עזב את הארץ, בהותירו אחריו חובות כספיים.

בנק טפחות ביקש למנות כונס נכסים על זכויות שפרניק בדירה, ובקשתו נעתרה. מכוח שטר המשכון שעליו חתמו שפרניק, קבע ראש ההוצל"פ שהבנק רכש בדירתם זכות קניינית ישירה. שפרניק טענו נגד ההחלטה, ובסופם של הליכים שונים הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע המינוי.

שופט בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין, דן בבקשה ודחה אותה. ואולם, הוא ראה לנכון להוסיף מילות המלצה לבנק טפחות, כבנק ממשכן של דירת חייבים, המלצה שהינה יפה לבנקים נושים במעמד דומה, ולחייבים העומדים בסכנה לאיבוד קורת הגג מעל ראשיהם.

"לא אמנע מלומר", כתב השופט רובינשטיין בהחלטתו, "כי בתהליך כינוס הנכסים ראוי למשיב 1 (הבנק) שינהג במבקשים באורח הוגן ואנושי; אכן, המשיב 1 עסקו מתן משכנתאות, והוא נתקל מן הסתם כמעט כמעשה יום יום במי שאינם עומדים בחובותיהם ונדרש מהלך העשוי להגיע למימוש דירותיהם".

"אך לא בכדי נהגה הפסיקה באורח רגיש בענייני דירת מגורים, שהיא מצרכיו הבסיסיים של כל אדם. בכגון דא יש מקום - ולולא דמסתפינא הייתי אומר כי כך לגבי בנק למשכנתאות במיוחד - לפתח דרכים שלא יפגעו בבסיסו באינטרס של המלווה, הבנק, לגבות את מה שהלווה, אינטרס המשותף גם ללקוחותיו העתידיים, כדי שלא לנעול דלת בפני לווים, אך ינהגו באנושיות במי שמטה ידו ודירתו עומדת לכינוס או גם למימוש".

השופט רובינשטיין ממשיך ומפנה את תשומת הלב של הבנקים לכך, שבין "השחור" לבין "הלבן" מצויי התחום האפור, בכוונו לפתרונות אחרים שעל הבנקים לשקול, בטרם נטילת קורת הגג מעל ראשי החייבים (כגון, לעניין קביעת אופני פירעון החובות, או פריסת מועדי הפרעון, וכדומה). *

(רע"א 11913/04 שפרניק ואח' נ. בנק טפחות ואח', החלטה מיום 16.6.05. השופט אליקים רובינשטיין)