קודם בטיחות, אחר כך פיתוח

רכבת ישראל הדגישה בשבוע שעבר, אחרי התאונה החמורה ליד קיבוץ רבדים, שנושא הבטיחות עומד בראש מעייניה ומהממצאים הראשונים עולה, כי היא פעלה בהתאם להנחיות. הרכבת הדגישה, שלא היא זו שקובעת אילו אמצעים יוצבו במפגש מסילה-כביש, וכי הדבר נעשה על ידי מומחי תחבורה "הטובים בארץ", האחראים לקביעת הקריטריונים. יכול להיות שממצאי החקירה יגלו, שאכן הרכבת פעלה כראוי ובהתאם להנחיות, אך נשאלת שאלה: האם ההנחיות והקריטריונים שנקבעו אכן מתאימים להתפתחות הרכבתית, והאם אכן הם נותנים מענה בטיחותי מספק. ישנה אפשרות סבירה שהתאונה התרחשה כתוצאה משיקול דעת מוטעה של הנהג. גם אם כך יתגלה, עדיין על רכבת ישראל מוטלת החובה למנוע תאונות שכאלה ולהגביל ככל שניתן את שיקול הדעת של הנהג.

מה עושים? מה צריך לעשות? ומתי? כל הגופים הקשורים באופן ישיר ועקיף לאירוע התאונה מבקשים, באופן טבעי, להרוויח קצת זמן ולחכות להמלצות ועדת החקירה והתחקירים הפנימיים.

סוד גלוי הוא, שהתאונה הזו היתה כתובה על הקיר ושהתאונה הבאה צפויה אף היא. אם לא יהיה שינוי במערך הבטיחות במפגש מסילות-כבישים, התאונה הבאה אף תתרחש בטווח קצר יותר, וזאת בשל הגידול במספר קווי הרכבת ובתדירות הרכבות. את התאונה הזו ניתן היה למנוע. את התאונה הבאה חייבים למנוע!

הכל יודעים, שהפרדה מפלסית הוא הפתרון הטוב ביותר, שימנע באופן מוחלט תאונות שכאלו. נכון שזו אלטרנטיבה מורכבת יותר, יקרה יותר, ואינה ניתנת לביצוע מהיום להיום. הפתרון הזמין יותר, שעשוי להניב תוצאות טובות, הוא שימוש באמצעים טכנולוגיים: מחסום אלקטרוני, רמזור ומערכת התראה קולית. זהו פתרון זול יותר, מהיר לביצוע ויש בו כדי לתת פתרון לפחות בטווח הקצר.

רכבת ישראל, משרד התחבורה ואגף התנועה במשטרה, צריכים לגבש תוכנית מיידית, שעניינה הפקעה מוחלטת של שיקול הדעת של נהג הרכב הפרטי. הנהג הפרטי יכול לטעות, ולטעות הזו מחיר בלתי נסבל ובלתי מתקבל על הדעת.

שאלת התקציב היא שאלה חשובה. כמה זה יעלה, ומי יממן את מערך הבטיחות? האם הרכבת, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, הרשות המקומית הרלוונטית או המשטרה?

לרכבת ישראל תקציב פיתוח של 20 מיליארד שקל לחמש שנים. בתוכנית הפיתוח 33 פרויקטים, שכוללים פיתוח קווים חדשים, רכישת ציוד נייד ופרויקט חישמול. לאור התוצאות הכואבות של התאונה, רכבת ישראל צריכה לעשות אירגון מחדש של סדרי עדיפויות שלה בתוכנית החומש. שאלת התקציב - אסור שיהיה בכוחה לעצור את השינוי המתבקש.

בשנת 2008, בה תשלים הרכבת את תוכנית החומש, ראוי שברשימת המטלות תסמן הרכבת וי גדול סביב נושא הטיפול בהפרדות מסילתיות במפגשי מסילות-כביש. את התקציב לכך יכולה הרכבת לקבל על חשבון דחייה של פרויקט מסילתי כזה או אחר. למשל, קו עכו-כרמיאל, עם כל הכבוד, יכול לחכות לביצוע בחומש הבא, לטובת הבטיחות של כל רשת הרכבות. במקרה האחר, בו הרכבת תתעקש לקדם את כל הפרויקטים, עומדת בפניה האפשרות להאריך את תוכנית החומש ועל ידי כך לפנות תקציבים לנושא הבטיחות.

התאונה אינה גזירה משמיים. תאונות הנגרמות כתוצאה ממפגש כלי רכב פרטיים במעבר המסילות ניתן למנוע.