המקומית ת"א דחתה תוכנית לבניין מגורים בן 36 קומות במתחם רמז-ארלוזורוב

על-פי המצב התכנוני הקיים, המתחם מיועד לשימוש ציבורי, הכולל הקמת מרכז קהילתי רב תכליתי, בן 10,000 מ"ר, מעל חניון תת קרקעי בן 26 אלף מ"ר. על-פי התוכנית, גובה הבניינים לא יעלה על 4 קומות מעל פני הקרקע, ומתחת לפני הקרקע עד 4 מפלסים.

בהתאם לתוכנית המופקדת, אשר נדחתה כאמור, שינוי ייעוד הקרקע לייעוד מגורים והקמת בניין בגובה של 36 קומות, 108 דירות, בשטח עיקרי של 13,500 מ"ר ו-5,400 מ"ר שטחי שירות, ועוד 5 קומות מרתף.

הוועדה המקומית החליטה בפברואר 1998 לאשר את התוכנית להפקדה במחוזית. התוכנית שבה, כעבור זמן, לשולחן הוועדה המקומית ובמארס 2002 הוועדה קיבלה החלטה לאשר את התוכנית מחדש, הפעם תוך הקצאת שטח של 3.3 דונם משטח המתחם לטובת הקמת הבניין בתכסית בינוי של 25% משטח המגרש, ותוך דרישה למספר שינויים תכנוניים. התוכנית הופקדה להתנגדויות במחוזית ולאחרונה חזרה, בשנית, לשולחן הוועדה המקומית.

את עיקר ההתנגדויות הוביל משרד עו"ד שוב, אשר טען, כי היות והקרקע יועדה לשטחי ציבור, יש להשאיר אותה בייעודה המקורי, וכי הבניין ייצר תוספת תנועה של מאות כלי רכב.

הוועדה המקומית דחתה את מרבית הטענות בנימוק, כי נכון הדבר לבנות את מגדל המגורים, אשר באמצעות התקבולים ממנו ניתן יהיה לממן את הקמת המבנים הציבוריים במתחם, וכן כי שטח של 3.3 דונם מהווה גריעה קטנה יחסית משטח של 17 דונם. עוד הוסיפה הוועדה, כי במסגרת המדיניות התכנונית, הוועדה פועלת לקידום תוכניות המוסיפות זכויות בנייה ויח"ד, לצד שטחי ציבור פתוחים ובנויים במרכז העיר, כל זאת על מנת למשוך אוכלוסיה חזקה לאזורים אלו.

לדעת הוועדה, מדיניות זו ניתנת ליישום במגרשים גדולים בהם קיים פוטנציאל תוספת דירות, דוגמת, מתחם סומייל, הכולל תכנון ל-4 בניינים בני 40 קומות.

חרף טיעוני הצוות המקצועי של הוועדה, זו דחתה, כאמור, את התוכנית המוצעת ביחס של 4 מתנגדים לעומת 2 תומכים, ביניהם יו"ר הוועדה, עו"ד דורון ספיר, והחליטה להשאיר את ייעוד המגרש לשימושים ציבוריים.