דרך ארץ קדמה לתורה, נאמר אצלנו. יפה עושה חברת דרך ארץ, המטילה קנסות כבדים על נהגים המשתמטים מתשלום אגרת הנסיעה בכביש 6, חוצה ישראל. ויפה מאוד עשתה השופטת המחוזית, שרה דותן, שפסלה את ההחלטות הרחמניות של ועדת הערר, שהקטינה את חיובי העבריינים.
נסיעה בכביש אגרה בלי תשלום כמוה כגניבה. ובמקרה הזה, הנזק לחברה המפעילה את הכביש מגולגל אל הציבור הרחב, שחלקו הגדול כלל אינו נוסע בכביש הנדון. הנסיעות בכביש 6 ב-2004 היו נמוכות מהתחזית ולכן תשלם המדינה - כלומר: האזרח - 18.7 מיליון שקל לחברת דרך ארץ. מצד שני, המדינה תיהנה אם התנועה תעלה על התחזית. כך יהיה גם בקטעים הבאים של הכביש: המדינה תערוב להיקף הנסיעות גם בקטע הצפוני, ומן הסתם גם בקטע הדרומי, וכן במנהרות הכרמל ובשאר כבישי האגרה שייסללו.
תשלום אגרה הוא עניין קל מאוד לביצוע בעידן הטלפון, האינטרנט וכרטיס האשראי. כשם שאדם משלם בעד הבנזין שנדרש כדי לנסוע בכביש 6, הוא יכול לשלם בעד הנסיעה עצמה. ומה עם אלה שהחליפו כתובת והחשבון שלהם תעה - כביכול - בדרך? יתכבדו ויודיעו למפעיל מהי כתובתם החדשה, כמנהג אזרחים טובים שאינם נוהגים לגנוב את רכוש הזולת. יש מקום להניח שהם לא שכחו להודיע מהי הכתובת החדשה לכל מי שיכול לשלוח להם דואר הרצוי בעיניהם. אנשים אלה יכולים, כמובן, להירשם כמנויי דרך ארץ ולשלם אגרה נמוכה בעד הנסיעות. אבל ברור שהתחמקות מלאה מתשלום עדיפה על תשלום קטן - כשלא אכפת הנזק הנגרם למפעיל ולציבור הרחב, שאליו יגולגל הנזק.
במדינה שבה הספורט הלאומי הוא איסוף מגבות בבתי מלון, קשה לדרוש תשלום בעד שירותים, גם כשהתשלום מוצדק. כך, למשל, ערי ישראל מתקשות לגבות דמי חניה מן החונים ליד המדחנים, ואילו תעריפי החניה בחניונים זוכים לביקורת חריפה בתקשורת ובכנסת על עושק בעלי המכוניות. יש דווקא הצדקה לדמי חניה גבוהים במרכזי הערים - גם מפני שהקרקע שם יקרה, וגם מפני שדמי חניה גבוהים יכולים להכניס לעירייה הרבה כסף - בתנאי שלא תהיה פרוטקציה למפעיל החניונים. בכסף הזה אפשר יהיה לבנות עוד חניונים ולשחרר חלק מהכבישים מרכב חונה, המצמצם את מספר נתיבי הכביש ומונע תנועה סדירה.
אבל מאחר שלא הכל מבינים, גם בכנסת ובתקשורת, את הדרך שבה אפשר להקל על הציבור, אי-אפשר להנהיג אצלנו הגבלות על כניסת רכב פרטי למרכזי הערים, הסובלים מצפיפות קשה. בלונדון הנהיגו תשלום מיידי, בטלפון, על כניסה למרכז העיר. העניין הצליח מאוד, אולי מפני שהקנס על מי שמשתהה עד עשר בלילה ומשלם את האגרה בין עשר לחצות מכפיל את התעריף. מאחר שהעניין הצליח, שוקלים להרחיב את המעגל.
הגבלת הכניסה של רכב פרטי למרכזים הפקוקים של הערים הגדולות חשובה גם מבחינה סוציאלית: אם ייכנסו למרכזי הערים פחות בעלי רכב, תואץ בערים נסיעת הרכב הציבורי - לטובת הנזקקים לו.
יתר על כן, מספר הנזקקים להסעה ציבורית יגדל, דבר שיאפשר לא רק את האצת התנועה אלא גם את הורדת מחירי הכרטיסים. לכן, יש לראות את הקנס הגבוה, המרגיל את הציבור לנהוג בדרך ארץ, כמכשיר חינוכי חשוב הראוי לעידוד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.