אישה בעבודה

השחקנית שרה פון שוורצה לא מסתפקת בתיאטרון וטלוויזיה, ומנהלת כבר שנים מאבק חברתי לטובת אמהות עובדות. גם על זה מגיעות לה מחיאות כפיים > עידוא דגן

אחוריה - וזה רק מהזמן האחרון - הטריו של "חברות הכי טובות", תפקיד ראשי ב"קופנהגן" עטורת השבחים, התפקיד של גרטרוד ב"המלט", קביעות בקאמרי ופסלון האקדמיה לטלוויזיה לשחקנית הטובה ביותר שכבר מונח על שידתה, על משחקה בסדרה "מעורב ירושלמי" בתפקיד לאה אם המשפחה. אבל שרה פון שוורצה לא נחה. כנכדה לשושלת עורכי דין, האקטיביזם הפוליטי-חברתי זורם אצלה בדם.

הצעת החוק שהיא מנסה לקדם בשש השנים האחרונות, במאבק ציבורי עיקש, להכרה בשכר המטפלת כהוצאה מוכרת בדיוק כמו נסיעה לחו"ל או ארוחה במסעדה, פרצה את מעטה האדישות. במהלך השנים גייסה פון שוורצה ועד חברות למאבק: השחקניות יונה אליאן, אסתי זקהיים, שרית וינו-אלעד, ענת וקסמן וקרן מור ואחרות, נשות התקשורת עינת ארליך, עירית לינור, אילנה דיין, כתבת חדשות ערוץ 2 דנה וייס ואחרות.

אולי בעקבות המאבק, שר האוצר בנימין נתניהו, שבאופן מסורתי התנגד להצעת החוק, החליט להעלות את דגם המיסוי שהציעו נעמ"ת ושדולת הנשים במסגרת מאבקה של פון שוורצה, כפיילוט בערד, לפני הבאתו בפני ועדות האוצר להערכת עלותו. בנוסף, החל משנת הלימודים הקרובה, תופעל תכנית ניסיונית בבית שאן להגדלת הסיוע במימון פתרונות השגחה על ילדים של אמהות עובדות, במעונות יום, צהרונים ומועדוניות.

"ביבי עשה טריק קצת מלוכלך", אומרת פון שוורצה. "את הפיילוט הוא לוקח לערד, ששם מספר הנשים שמגיעות למדרגות המס, ומרוויחות מעבר לנקודות הזיכוי הוא אפסי, כך שסביר להניח שתוצאת הפיילוט תראה שהחוק לא רווחי לאוצר".

גברים לא מבינים

שמונה הצעות חוק בנושא הוגשו עד היום, כולן נפלו בקריאה ראשונה, למרות שחוקים סוציאליים דומים פועלים בצרפת, שוודיה, ניו זילנד, ספרד ובריטניה.

* אחרי שש שנות מאבק, מה המסקנות?

פון שוורצה: "החוק שניסינו לקדם הוא החוק היחיד שמעודד עבודה. כידוע זוגות צעירים הם הנפגעים העיקריים בשנים האחרונות מהמדיניות של האוצר שמנסה לקדם כאן חשיבה חברתית-כלכלית חדשה של ביבי, על גבנו. אני יודעת שכל הכלכלנים מצדדים בשינויים האלו, אבל המדינה שלנו נבנתה על פי מודל כלכלי מסוים, תשתית תחיקתית מסוימת, זה מעוות מיסודו, לכל ניצולי השואה שהגיעו לכאן הבטיחו עתיד בטוח; מקומות עבודה מסודרים, פנסיה, איגודי עובדים, ופתאום מסתייגים מכל החשיבה הזאת ומנסים להביא משהו אחר? ומעבר לממד האנושי, אם אתה כבר רוצה לעודד יציאה לעבודה, אז תעודד חוקים שמעודדים עבודה, בעיקר בקרב משפחות צעירות והשכבה הבינונית שעליה נופל כל הנטל הכלכלי".

"המדינה צריכה להכיר בזה שיש כמה שנים קשות בהתחלת בניית המשפחה, כשהילדים קטנים. אבל נוטים להתחמק מזה, מכיוון שמדובר באוכלוסייה לא מאוגדת, בלי לובי, ולמרות שזה חוק משפחתי ולא רק לנשים, לגברים לוקח זמן להבין את זה, זה לא חוק סקסי, הוא לא מקדם איזה קבוצה אתנית עם לובי אגרסיבי, הוא פשוט נועד להקל על כולם, מכל שכבות האוכלוסייה".

במהלך השנים לא זכה הרעיון הזה להיענות של משרד האוצר. "כל פעם נעמ"ת הייתה מעלה את החוק לדיון, השר שיטרית היה מעלה את זה, שדולת הנשים, סילבן שלום, ושר האוצר נתניהו הוריד את ההצעה מסדר היום בטענה שעלות החוק גבוהה (מעל 400 מיליון שקלים בשנה), למרות מדיניותו המוצהרת לעודד נשים לצאת לעבודה".

איך הפסקתי לפחד

הצעת החוק של ח"כ גילה גמליאל וח"כ יאיר פרץ, בגלגולה האחרון, נסמכת על המחקר שבצע "גזית" מחקרים כלכליים, עבור שדולת הנשים ונעמ"ת, ומכילה שלושה מסלולים, מחולקים לפי רמת הכנסה. 5% מהנשים, על פי המחקר, נחשבות לבעלות הכנסה גבוהה. באותו מחקר הוכח שיישום החוק יכסה את ההוצאות שלו תוך שנה בלבד, ותוך מספר שנים ייהפך לרווחי.

הרווח העיקרי נובע מחזרתן של נשים צעירות לשוק העבודה, כשילדיהן גדלים, נשים שלרוב נפלטות ממעגל העבודה כי נאלצו לשבת בבית ולטפל בילדיהן, ומתן עבודה לעשרות אלפי מטפלות צעירות.

פון שוורצה: "בפגישות עם ח"כים נתקלנו בטענה: 'למה שנקדם נשים כשיש כל כך הרבה מובטלים גברים', מבחינתם גברים עובדים שווים יותר. טענה נוספת שהועלתה היא 'הסבתא תשמור על הילדים, וכולם רוצים לרמות אותנו'. אני כמעט ולא מכירה סבתות שישמרו על הילדים באופן יומיומי, אולי פעם בשבוע".

פון שוורצה הגיעה עם משפחתה לארץ מגרמניה כשהייתה בת שנה וחצי, הוריה ואחיה התגיירו כתגובה אישית למלחמת העולם השנייה, אחיה חזר לחיות בגרמניה ואימא ואחותה גרות כאן. לה ולבן זוגה, התפאורן אבי שכווי, שלוש בנות. סרט תיעודי על משפחתה המגוירת והמהגרת המחולקת בין גרמניה לישראל נמצא בתהליך.

* זה די נדיר בין השחקניות, להיות אמא צעירה, לא?

"בגיל 26 ילדתי את הראשונה. הצלחנו לעודד ז'אנר חדש של שחקניות אמהות, מה שלא היה מקובל לפני כן. היה ניתוק מאוד ברור בין ילדים לעולם התיאטרון, גם בקרב שחקנים, זה לא היה מקובל ואפילו נחשב לחוסר מקצועיות. כל אמן היה מקדיש את חייו לאמנות, ומכיוון שגידול ילדים הוא תובעני, פתאום אתה מסתכל על השעון והולך כשצריך, וזה לא מתחבר לספונטאניות ולטוטליות".

"ב'חברות הכי טובות' הוכחתי לעצמי שלשחק ולהיות הורה זה אפשרי. מכיוון שכל הקאסט, קרן, ענת ואני, היינו אחרי לידה ונוצרה אווירה מאפשרת, לרוץ הביתה אם קרה משהו לילד, אפילו להניק בחזרות. לפני כן אני בעצמי לא האמנתי בזה, הייתי מאוד חרדה, ואחרי ההצגה הזאת הפסקתי לפחד".

מלחמתה באנטנות הסלולריות

* הסיפור שלך הוא לא מסר חיובי לנשים בכל הארץ, גם בלי החוק.

"אני משלמת מסים ורוב הזמן אני מתוסכלת. השוק שאחרי הלידה הוא ענק, העולם שוויוני שמכרו לנו הוא לא שוויוני בכלל, למרות שיש לי בעל (התפאורן אבי שכווי) ששותף לכל המטלות ואני תוקעת אותו ערבים שלמים עם הילדות כשאני הצגות, אבל למעשה אין שוויון הזדמנויות. כי כששני בני זוג מתקיימים על אוברדראפט ענק, ואחד צריך להישאר עם הילד, בסופו של דבר, מי שמרוויח יותר יוצא לעבודה והשני נשאר בבית, בדרך כלל זו האישה, וכך מנגנון האפליה ממשיך לפעול את פעולתו, בלי שום חשיבה כלכלית".

אני מציין בפני פון שוורצה שח"כים, ולא רק הם, מתייחסים בפסימיות לסיכוי שהחוק הזה יעבור בארץ. זה מרגיז אותה.

"הגישה שאי אפשר לשנות כלום, האדישות הזאת, אוכלת בנו. אני גרה ליד הבימה, בוקר אחד התעוררתי וראיתי שעל גג הבימה נבנו 36 אנטנות סלולריות, אני לא מתכוונת לשתוק על זה, זו לא הגישה שלי בחיים. החברה לבניין הבימה הולכת להרוויח 60,000 דולר בחודש ובכך הם יוכלו לשפץ את הבניין כאשר הם היו צריכים לקבל את הכסף מהמדינה, או כל תירוץ אחר".

לבד ממאבקים חברתיים, בימים אלו סיימה לצלם חמישה פרקים לעונה החדשה בבימוי שי כנות, ותמשיך לצלם עוד שמונה פרקים נוספים עם ינקול גולדווסר. בקאמרי, תכנס בספטמבר לחזרות על "הבן הטוב" של רמי דנון ויוסי מלמן.

תגובת דובר שר האוצר, אלי יוסף: "המדינה מסבסדת כיום, באמצעות משרד התמ"ת, שהייה של ילדים עד גיל 3 במעונות יום וגני ילדים. במסגרת מדיניות האוצר לעידוד נשים להשתלב במעגל העבודה, החליט שר האוצר, בנימין נתניהו, על הפיילוט להגדלת הסיוע. במסגרת זו יסייע האוצר במימון פתרונות גם עבור ילדים עד גיל 9 במסגרות רחבות יותר כגון מועדוניות וצהרונים,

וכמו כן, בוחן המשרד אפשרות להגדיל את היקף הסבסוד הניתן לאמהות עובדות במסגרות הקיימות של מעונות יום".

* מדוע נבחרו לפיילוט ערי ספר קטנות, בהן אחוז הנשים שמגיעות למדרגות המס הוא מזערי, ולא ערים הגדולות, אז ניתן יהיה לבחון את רווחיות החוק?

"לצורך עריכת פיילוט אפקטיבי נבחרו שתי ערים מאשכול חברתי כלכלי בינוני (5-6) עם היצע סביר של מקומות עבודה ובגודל ממוצע, ולא ערים גדולות כמו ירושלים, חיפה ותל אביב המונות מאות אלפי אנשים בהן עריכת פיילוט תהיה בעייתית יותר, ארוכה ופחות אפקטיבית". *