"בורסת ה-AIM לא מהווה שוק אמיתי למסחר במניות"

שרלוט קרוסוול, מנכ"ל נאסד"ק אינטרנשיונל, לא מתרגשת מטרנד ההנפקות בלונדון: "קיים ביקוש חזק בקרב החברות הישראליות לגיוס הון בארה"ב"

באופן אירוני למדי, הנהלת נאסד"ק אינטרנשיונל, השלוחה הבינלאומית של הבורסה השנייה בגודלה בארה"ב, יושבת דווקא בלונדון, מקום מושבה של הבורסה המתחרה שלה. יתר על כן, מנהלת נאסד"ק אינטרנשיונל היא בריטית במקור, שחיה בלונדון ושכיהנה בעבר כראש המחלקה לפיתוח עסקי בינלאומי ב... בורסת לונדון.

שרלוט קרוסוול, מנכ"ל נאסד"ק אינטרנשיונל המבקרת בימים אלו בישראל, נכנסה לתפקידה במארס 2004, לאחר שש שנים במהלכן מילאה תפקידים ניהוליים שונים בבורסת לונדון, האחרון שבהם, כאמור, ראש מחלקת הפיתוח העסקי הבינלאומי של הבורסה. את הקריירה שלה החלה בבית ההשקעות גולדמן זאקס, שם הייתה אחראית לקשר עם משקיעים יפניים בין השנים 1995-1998.

מקבילה בתפקיד בבורסת לונדון, גרהם דאלאס, האחראי על תחום ה-EMEA, עבד תחתה במהלך שנות כהונתה בבורסה הבריטית.

"הסיבה שאנו ממוקמים בלונדון היא פשוט מתוך שיקולים טכניים. הרבה יותר קל להגיע לישראל מלונדון מאשר מארה"ב", אומרת קרוסוול בראיון ל"גלובס". במהלך השנה וחצי האחרונות הספיקה קרוסוול לבקר בישראל כמעט מדי חודש וחצי, במטרה לשווק את בורסת הנאסד"ק לחברות הישראליות.

"האמת היא שהפסקתי לספור מזמן את מספר הביקורים שלי כאן. אני רק יודעת שהדרכון שלי מלא בחותמות של מעבר הגבול בישראל", היא מספרת. "אני חיה בלונדון אבל לפעמים יש לי תחושה שאני חיה בבריטיש אירווייס", היא צוחקת.

במהלך ביקורה הנוכחי מתלווה אליה אסף חומצאני, שמכהן מזה ארבעה חודשים כדירקטור של נאסד"ק אינטרנשיונל בישראל. טרם הצטרפותו לנאסד"ק, היה חומצאני, עו"ד במקצועו, אחראי למשך תקופה קצרה על הפיתוח העסקי של חברת שופינג.קום באנגליה. "הייתי בהנפקה של שופינג.קום, אך לא ברכישה", הוא מסכם את עברו הקצר בחברה, שנרכשה לפני זמן קצר על-ידי אי-ביי תמורת 620 מיליון דולר.

אין בסיס להשוואה

"ה-AIM אינה מהווה עבורנו מתחרה", אומרת קרוסוול, כאשר אנו שואלים לדעתה בנוגע לפופולריות ההולכת וגוברת של הבורסה המשנית של לונדון בקרב החברות הישראליות. "בורסת הנאסד"ק פעילה מזה שנים רבות, בניגוד ל-AIM שהוקמה רק לפני עשר שנים. גם בשנות ה-90, שנות השיא של גיוסי ההון בנאסד"ק, החברות שהנפיקו בנאסד"ק לא היו חברות קטנות, דוגמת אלו המנפיקות היום ב-AIM.

אז וגם היום מדובר היה בחברות שבחרו לצמוח טרם הפיכתן לציבוריות בארה"ב. נכון שאין כיום הרבה הנפקות ראשוניות כמו שהיו בשנות ה-90, אבל עדיין קיים ביקוש חזק בקרב החברות הישראליות לגיוס הון בארה"ב".

* ובכל זאת, המספרים מדברים בעד עצמם. מתחילת השנה התבצעה בנאסד"ק הנפקת IPO אחת, שמיר אופטיקל, לעומת תשע בבורסת ה-AIM.

"הבסיס להשוואה מבחינתי הוא לא מספר ה-IPO's, מכיוון שאותן חברות שהנפיקו ב-AIM, לא יכלו להנפיק בנאסד"ק.

אנו נוטים שלא לדבר עם חברות קטנות, מכיוון שאנו יודעים שכאשר הן תגדלנה, הן תגענה לשוק ההון האמריקני. לכן אנו גם לא מנסים לשכנע אותן לבוא לשוק מוקדם מדי, כי אנו יודעים שזה לא כדאי להן.

כמו כן, לא מעט קרנות הון סיכון המושקעות בחברות קטנות, דוגמת החברות המנפיקות ב-AIM, מעדיפות לחכות ולאפשר לחברות לצמוח, לפני שהן מונפקות לציבור.

"ה-AIM, מבחינתי, היא כמו שוק הון פרטי, שלא מיועד לציבור. מדובר בסוג אחר של בורסה, להבדיל מבורסת הנאסד"ק. אני לא חושבת שה-AIM מהווה שוק אמיתי למסחר במניות".

* מדוע, לדעתך, התבצעה השנה רק הנפקת IPO ישראלית אחת?

"קשה לי לענות על כך, אבל אני כן יכולה להגיד שהיום יש לנו פייפ-ליין מאוד חזק של חברות ישראליות וזרות הן ל-2005 והן ל-2006. אני כמובן לא יכולה לנקוב בשמות, אך מדובר בחברות טובות, שמגיעות לשוק בזמן הנכון מבחינתן".

קרוסוול מציינת כי ביקוריה בישראל אינם מיועדים אך ורק לגרום לחברות פרטיות לבצע גיוס הון בנאסד"ק. "אנו מגיעים לכאן גם על מנת לשמר את היחסים שבין החברות שכבר רשומות בבורסה, לבין הבורסה עצמה. חשוב לנו לדבר עימן, לידע אותן על השירותים שאנו מציעים להן, כגון יצירת קשרים עם משקיעים גלובליים, מלבד אמריקניים. אפשר להגיד ש-50%-60% מהזמן שאנו שוהים בישראל, מוקדש לשיחות עם חברות רשומות ו-30% מוקדש לשיחות עם חברות פרטיות וגורמים אחרים בשוק ההון הישראלי", מציינת קרוסוול.

* מה מדאיג במיוחד מנהלי חברות ישראלים בבואם להנפיק בנאסד"ק?

"ללא ספק, הרגולציה. חוק סרבנס-אוקסלי, שנכנס לתוקפו לפני שלוש שנים, בהחלט שינה את התהליך הרגולטורי אותו נאלצת לעבור כל חברה המעוניינת בגיוס הון ציבורי בארה"ב. אנו מקדישים לא מעט זמן במטרה להסביר לאותן חברות את חשיבותו של החוק. מלבד הרגולציה, רמת הכיסוי האנליסטי היא נושא נוסף שעולה בשיחותיי עם חברות, במיוחד כאשר מדובר בחברות יחסית קטנות".

קרוסוול וחומצאני מציגים סקר שערכה לאחרונה הבורסה, בקרב למעלה מ-2,000 מנהלים בחברות הציבוריות הנסחרות בנאסד"ק. בסקר נשאלו המנהלים מה הן התועלות, לדעתם, שיכולה להפיק חברה המיישמת את הוראות החוק. כ-58% מהם ענו כי התועלת העיקרית היא שיפור בביקורת החשבונאית על החברה, 33% ציינו כי החוק מגדיל את החשיפה של החברה בפני משקיעיה ו-28% ציינו כתועלת גם את השיפור באמון המשקיעים. "עמידה בתקנות סרבנס-אוקסלי משפרת גם את הוולואציה שניתנת לחברה", מסכמת קרוסוול.

* ישראל נמצאת במקום השלישי בדירוג מספר החברות הרשומות בנאסד"ק, אחרי ארה"ב וקנדה. לאלו שווקים אתם שואפים להיכנס מלבדה?

"ראשית, אם כוללים במניין החברות הישראליות הרשומות בנאסד"ק, גם את אלו הרשומות כאמריקניות בדלאוור, ישראל עוקפת את קנדה ולכן זו אחת הסיבות מדוע גם השנה, הפוקוס שלנו הוא על ישראל, אך גם על סין, קוריאה, טייוואן, הודו וגם יוון. אשתקד התבצעו בנאסד"ק עשר הנפקות ראשוניות של חברות סיניות (לעומת 7 ישראליות - ט.צ.) וגם השנה, אני מניחה, יתבצעו יותר IPO's של חברות סיניות מאשר של חברות ישראליות".

לאחר הביקור בישראל, ממשיכה קרוסוול לאתונה, בירת יוון, ממנה יצאו השנה שתי חברות ספנות, שהפכו לציבוריות בנאסד"ק. לאחר יום באתונה, היא תמשיך למוסקבה. "ארה"ב, קנדה, ישראל וסין הם שווקי הליבה שלנו, אך אנו פועלים להגביר את פעילותנו גם ברוסיה, אמריקה הלטינית ואוסטרליה", אומרת קרוסוול. אשתקד התבצעו בנאסד"ק 23 הנפקות של חברות מחוץ לארה"ב וקרוסוול מגדירה את 2004, "כשנה הכי טובה שהייתה לנו מאז שנת 2000".

* ומה הצפי ל-2005?

"קשה לדעת, כי לרוב הצבר גדל בעיקר לקראת סוף השנה. במחצית הראשונה של השנה התבצעו שבע הנפקות ראשוניות, בדומה לתקופה המקבילה אשתקד. אני מקווה שהשנה תהיה טובה לפחות כמו קודמתה".

חברות הימורים? אולי בעתיד

* כמה הנפקות ישראליות ראשוניות את רואה עד סוף השנה?

"קשה מאוד לדעת. לעיתים קרובות, אנו מדברים עם חברות מבלי להבין מהן מהו העיתוי הנכון מבחינתן להנפיק. לא פעם הן גם משנות את דעתן בנוגע להנפקה. במהלך השנה וחצי האחרונות, דיברתי עם לא מעט חברות ישראליות, שהייתי בטוחה כי ינפיקו השנה, אך לבסוף התברר לי כי יונפקו ב-2006".

קשה שלא היה לשאול את קרוסוול על הנפקות חברות ההימורים בלונדון, דוגמת אמפייר-אונליין ופרטי-גיימינג. "זה נכון שבעיית הרגולציה על ענף ההימורים בארה"ב, מונעת מחברות דוגמת אמפייר-אונליין לבצע הנפקה בארה"ב. זו למעשה הסיבה שאנו לא יכולים להתחרות על ליבן ושאנו כלל לא מנסים. אם האקלים הרגולטורי בארה"ב ישתנה לטובתן, ייתכן כי נמצא עצמנו יושבים מול אותן חברות, במטרה לשכנע אותן לגייס הון בבורסת הנאסד"ק", מסכמת קרוסוול. *

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988