שיינין: נדרשת השקעה מינימלית של 21 מיליארד שקל בתשתיות הכבישים

מהדו"ח עולה, כי 18 מיליארד שקל נדרשים כתקציב יעודי למע"ץ - החברה הלאומית בדרכים, עבור תקציבי פיתוח ותחזוקה. 3 מיליארד שקל נדרשים לטיפול במפגעי בטיחות וכשלים בתשתית הכבישים הבינעירונית והעירונית.

הוועדה מבקשת להקציב 600 מיליון שקל בשנה לתיקון כשלי בטיחות. מסכום זה 400 מיליון שקל להבטחת רמת בטיחות נאותה בתשתית הבינעירונית ו-200 מיליון שקל בתשתית העירונית, מימון שיגיע מהציבור.

הוועדה הגדירה לראשונה יעדים מדידים: בתוך חמש שנים יופחת מספר ההרוגים בתאונות הדרכים ל-360 הרוגים בשנה, ועד 2015 נקבע יעד של 300 הרוגים בשנה.

בשיחה ל"גלובס" אומר שיינין, כי חזון "אפס הרוגים" הוא בר-השגה והפתרון הוא בתוכנית שמשלבת אכיפה, הסברה, מחקר והשקעות בתשתיות.

לדבריו, קשה לבודד כל מרכיב ומרכיב בתרומתו לכמות ההרוגים. שיינין אומר, כי ישראל נמצאת בפיגור של 50 מיליארד שקל בהשקעה בתשתית והתשתית בישראל רחוקה מלהיות מודרנית וסלחנית.

"גלובס": מה הקשר שמצאה הוועדה בין התשתית הלקויה לתאונות דרכים קטלניות והאם באמת השקעה של 3 מיליארד שקל תביא לשינוי המצב?

שיינין: "קשה לבודד כל גורם ויש להסתכל על פתרון הבעיה כמכלול. יש את הוויכוח הנצחי האם התשתית הלא סלחנית היא הגורם לתאונה או התנהגות הנהג, הגורם האנושי.

"תשתית סלחנית היא תשתית שיודעת לסבול את הטעויות של הנהג. אסור שמערכת הכבישים תפתיע את הנהג. מצב התשתיות בישראל היום הוא בלשון המעטה לא טוב והוא רחוק מלעמוד בקריטריונים האירופיים. הרכבים בישראל יכולים לנסוע בביטחון במהירות של 90-100 קמ"ש, אך ההפתעות והכשלים בדרך, והתשתית הישנה היא זו שגורמת לתאונה. באופן טבעי מאשימים את הגורם האנושי. התשתית בישראל היא זו שמתקילה את הנהג כל הזמן".

"גלובס": המלצות הוועדה מדברות על השקעה של מיליארדי שקלים וספק אם הממשלה אכן תמצא את מקורות התקציב. מה הסיכוי שהמלצות הוועדה ייושמו?

- "בדיונים הפנימיים בוועדה התעורר ויכוח גדול מי צריך לממן את ההשקעות, כדי למגר את תופעת תאונות הדרכים. אין מחלוקת שהמדינה היא זו שצריכה להשקיע ולהבטיח את הבטיחות בדרכים כפי שהמדינה אחראית על ביטחון המדינה. כולם יודעים מה צריך לעשות והוועדה לא גילתה את אמריקה, השאלה היא מי המממן.

"הוועדה קבעה, כי הצרכן הוא זה שישלם, מתוך מחשבה שעדיף להיות חכם ולחיות מאשר צודק ולמות. כולם צודקים שמגיע לציבור תשתית כבישים ראויה, אכיפה יעילה ומיגור תאונות הדרכים.

"אנו עדים למצב מתמשך שבו הטיפול בתאונות הדרכים נמצא כיום בסדר עדיפות לא גבוה של השלטון ולכן הוועדה הציעה תוכנית בה חלק מהמימון לתקציב הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ימומן באופן ישיר ע"י הצרכנים.

"דבר זה יוצר תשתית מימונית מיידית. חשוב שהציבור יראה את התשלומים כהשקעה ולא כאגרה, כי בסופו של דבר הוא ישלם פחות כתוצאה מהירידה במספר ההרוגים. השקעה של 600 מיליון שקל בשנה, מתוכם 200 מיליון במימון הצרכנים, תביא לשיפור דרמטי בתשתיות העירוניות. ההשקעה בתשתיות היא השקעה בסיסית בטיפול בתאונות הדרכים".

שיינין מדגיש, כי הוועדה שונה באופן מהותי מהמלצות ועדות קודמות כיוון שהיא מצאה מקור תקציבי מייידי.

"לא המצאנו את הגלגל ולא גילינו את אמריקה. בבסיס הפתרון למאבק בתאונות הדרכים צריך להשקיע כספים רבים. אנחנו יודעים בוודאות שאם נעמוד ב-2006 בתור לקבל את החלק שלנו, הממשלה כנראה לא תיתן. הציבור יפנים שהוא משלם עבור בטיחות ואז הוא גם יכול לבוא ולדרוש את מוצר הבטיחות שעבורו הוא שילם".

"גלובס": היעדים שקבעתם עדיין מגדירים מספר רב של הרוגים מדי שנה, 300 הרוגים ב-2015.

"חשוב לציין שהיעדים שהוגדרו כוללים עלייה של 4% בכמות כלי הרכב. אירופה היום מגדירה שהמטרה שלה היא חזון אפס הרוגים. בסופו של דבר אנחנו רוצים להגיע. אין שום סיבה למשל שבאנגליה יהיו פחות הרוגים לק"מ נסיעה מאשר בישראל".

שיינין מדגיש, כי התוכנית כלכלית בבסיסה. ההשקעות הנדרשות טומנות בחובן תועלות כלכליות מובהקות. למשל, עלות השקעה בהפרדה מפלסית, בניית מחלף בו אין כשל בטיחותי, תהיה נמוכה בהרבה מהתשלום עקב תאונות דרכים שייגרמו, אם לא ייבנה המחלף.