שבטה, ממשית ודרכי הבשמים הוכרזו ע"י אונסקו כאתרי מורשת עולמית

דרך הבשמים שימשה כדרך מסחרית עתיקה לשיירות שהעבירו סחורות, בעיקר בשמים ותבלינים, מן המזרח הרחוק למערב. לאורכה של הדרך התפתחו הערים הנבטיות (מואה, עבדת, שבטה, חלוצה וממשית), שהיו תחנות למנוחה והצטיידות. סביבן התפתחה חקלאות עתיקה ששרידיה נותרו עד היום.

ברשימת אתרי המורשת העולמית נכללים אתרים הראויים לשימור בזכות חשיבותם למורשת המשותפת לאנושות. לאחר ירושלים, מצדה, עכו והעיר הלבנה בתל אביב, דרכי הבשמים הן המכלול הרביעי בישראל המקבל הכרה כאתר בעל ערך עולמי לשימור נופי ותרבותי.

לדברי יו"ר מינהלת הרשות לפיתוח הנגב וראש המועצה האזורית רמת נגב, שמואל ריפמן, להכרזה יש גם ערך שיווקי רב עוצמה למדינה ולנגב. נכסים אלה ידועים כמושכי תיירות ייחודית מכל העולם. בצד כל אלה מחדדת ההכרזה את המחויבות הממשלתית לשמור ולשמר את האזור על-פי קריטריונים ברורים ומחייבים".

ברשות לפיתוח הנגב מקדמים ביחד עם רשות הטבע והגנים, מינהל מקרקעי ישראל ומינהל התכנון במשרד הפנים, תוכנית סטטוטורית למרחב דרכי הבשמים כמרחב תיירותי. התוכנית נועדה ליישם את עקרונותיה של תכנית האב לדרכי הבשמים אשר הכנתה הסתיימה ב-2002.

תוכנית המיתאר מייחסת לתעשיית התיירות המתפתחת במרחב המדברי של ישראל כפוטנציאל כלכלי רב, כאשר פיתוח מושכל של ענף התיירות יבסס את התיירות כתשתית כלכלית של הנגב המרכזי.