נאס"א בודקת האפשרות של נפילת אריח ממעבורת הדיסקברי

אריח ברוחב 38 מ"מ נראה ככל הנראה במצלמות במעופו מחלקה התחתון של החללית, בקצה דלת שסוגרת את קצה כן הנחיתה. טרם ברור אם האריח נפגע ממשהו. חתיכות של האריחים, שמגינים על החללית מפני החום הרב שנוצר בעת הכניסה לאטמוספירה בדרך חזרה, אבדו בטיסות קודמות מבלי למנוע את השיבה בשלום לכדור הארץ.

"אנו עוברים תמונה אחר תמונה של ההמראה", אמר המנהל המבצעי של נאס"א ג'ון שאנון.

תצלומי הווידאו של נאס"א גם גילו מה שנראה כפיסה גדולה למדי, אולי מחומר הבידוד, שיצאה ממיכל הדלק החיצוני שתי דקות אחרי השיגור. השבר לא פגע בחללית שנושאת את שבעת האסטרונאוטים, אמר שאנון. תצלומים אחרים של הסוכנות מראים כיסויים במעופם ממדחפי הדיסקברי, דבר שצפוי להתרחש.

מנהלי נאס"א אמרו כי יקח עוד כמה ימים לשם הערכה מלאה של הנזק לחללית ולשם החלטה כיצד לנהוג בהתאם להערכה הזאת.

רשויות החלל והאירונאוטיקה בארה"ב מצליחים עתה להבחין ביתר בירור את השפעת השיגור על החללית מאשר קודם לכן, וזאת בזכות מגוון המצלמות המשוכללות שפיתחה. שאנון אמר, "אני מצפה בהחלט שנוכל לראות דברים שלא ראינו בעבר".

יותר מ-110 מצלמות תיעדו את הדיסקברי בשעה שהתקדמה לעבר כניסה למסלולה, 30 במספר יותר מכמות המצלמות בשיגורה של הקולומביה ב-2003, אז נהרגו כל שבעת האסטרונאוטים שעל סיפונה, בהם אילן רמון הישראלי, אסון שהקפיא את תוכנית החלל האמריקנית עד היום.

מטרתן של המצלמות החדשות לספק מראה משופר של נזק לחלקיה החיצוניים של החללית ממכות שברים כלשהם, קרח שיוצר הקור הקיצוני של גז הדלק הנוזלי או חומרים אחרים. "בצד המצלמות שעל הקרקע, בתוך ועל החללית עצמה, מערכת ההדמיה תספק מבט חסר תקדים על ההמראה והטיסה האטמוספרית", אמר בוב פייג' שמפקח על צוות הצילום של נאס"א.

נאס"א רוצה להמנע מהשנות מקרה הקולומביה, אז קטע של קצף בידוד פגע בכנפה בשעה שטסה לעבר מסלולה. הצוות על הקרקע חשד כי החללית נפגעה, אך הצילומים המטושטשים לא איפשרו להם להעריך את הנזק.

בשיגור הנוכחי הוצבו מצלמות במקומות חדשים לשם המעקב אחר המראת הדיסקברי משלוש זוויות. נאס"א הציבה מצלמות וידאו משוכללות דיגיטליות חדשות, שמסוגלות להטעין בצילומים את המחשב באתר השיגור במרכז החלל קנדי בתוך 15 דקות מההמראה.

מצלמה שהוצבה על מיכל הדלק הענק של הדיסקברי העניקה מבט חסר תקדים על התרוממותה של החללית כולה. האסטרונאוטים צילמו אחר כך תמונות דיגיטליות בעת שהמיכל נותק מגוף החללית והושלך לעבר כדור הארץ.

בניסוי מקדים המריאו שני מטוסי חיזוי מטאורולוגי על צוותיהם בחליפות חלל לגובה שמעל 15 אלף מטרים, והשיגו צילומי גובה דיגיטליים באמצעות טלסקופ.

הצלם בריאן בארנט הגדיר את המאמצים לשמור על החללית בשדה הראייה "משחק וידאו יקר במיוחד..".

כמעט 90 חיישנים על כנפי החללית, וכמוהם מכשיר מכ"ם, מגבים את הצילומים בעת השיגור.

לוויני ריגול אמורים לצלם את החללית בהמשך מסעה. הצוות בתחנת החלל הבינלאומית יצלם את אריחי הדיסקברי בשעה שהמעבורת תגיע אליה בהמשך השבוע.

כמאה מומחים במרכזי החלל קנדי, ג'ונסון ומארשל נשכרו כדי לנתח את צילומי החללית ולסייע בקבלת ההחלטה אם היא נפגעה קשות ע"י השברים שניתקו ממנה.

בעוד שניתן לבדוק במהירות את צילומי הווידאו, על המומחים להמתין במשך כיום להעברת סרט הצילום הראשון, שמספק את התמונות החדות ביותר.

נאס"א לא ציפתה למנוע באופן מוחלט הינתקות של שברים בעת ההמראה, אלא לשדרג את תנאי הבטיחות. אם אכן נגרם נזק רציני לחללית, יכולים האסטרונאוטים למצוא מחסה זמני בתחנת החלל הבינלאומית ולהמתין שם לצוות נוסף שישוגר להצלתם.