דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

אומת הסטארט-אפ: ההמצאות הישראליות שישנו את חיינו

חיישן המשדרג מחט פשוטה לכלי שמבדיל בין סרטן לרקמה בריאה; חיידקים שמפיקים מתכות בלי לזהם את הסביבה; ומנוע חיפוש שהופך כל פעולה שלנו באינטרנט לתרומה לקהילה ■ הזוכים בתחרות פורצי הדרך של קרן רמון ושל משרד המדע מספרים על ההמצאות שישנו את חיינו

אומת הסטארט-אפ היא לא עניין שאפשר לקחת כמובן מאליו, אמר לפני כחודש נשיא אינטל ישראל מולי אדן בכנס השנתי של החברה. מוניטין זה דבר שצריך לתחזק, הוא הבהיר בין השורות, והמשיך להסביר איך עושים את זה: חינוך הוא דבר חשוב לטיפוח דורות של ממציאים ושל יזמים, אמר, אך לעתים גם תחרות בריאה יכולה להוביל לכמה תוצאות יפות.

אם יש דוגמה מובהקת לנוסחה שאליה התכוון אדן, זוהי תחרות פורצי הדרך של משרד המדע והטכנולוגיה בשיתוף קרן רמון. המטרה: לחפש את ההמצאות שישנו את חייהם של לפחות מיליון ישראלים ב-5 השנים הקרובות. הפרס: מלגה יוקרתית ללימודי קיץ באוניברסיטה של נאס"א, הכולל מפגשים עם ממציאים בעלי שם עולמי. זוהי השנה השלישית שבה מתקיימת התחרות. בשנה שעברה היו שני זוכים: אחד פיתח טכנולוגיה לבניית מעלית ספירלה, השנייה פיתחה טכנולוגיה למחזור שקיות פלסטיק. השנה קיבלו את התואר שלושה צעירים נמרצים, שההמצאות שלהם יכולות להפוך את העולם למקום קצת פחות מזהם, קצת יותר הוגן - והרבה יותר מתוחכם.

דקירה חכמה

בדירה של איתי חיות בתל-אביב פועלת מעבדה משוכללת, שמבצעת ניסויים ברקמות של בשר בקר. יחד עם שותפו, לב לביא, חיות בחן את השינויים שעוברות הרקמות בשדות חשמליים מסוימים. יכול להיות שאם השכנים של חיות היו יודעים שהבחור הצעיר בדירה ממול מחשמל סטייקים למחייתו, הם היו מתקשרים להוריו על מנת שיבואו לאשפז אותו במוסד סגור. אבל זה בדיוק מה שיפה במדע: מה שנראה להדיוטות מבחוץ כמו ניסוי מופרע, הופך בעולם המדעי להמצאה שתשנה את עולם הרפואה.

את האבטיפוס, המחט הרפואית בעלת החיישן, בנו חיות ולביא בהשקעה של עשרת אלפים שקלים בלבד: "זה מדהים מה שאפשר לקנות היום באיביי", חיות צוחק. "את כל הציוד והמכשור אלקטרוני המתקדם קנינו באינטרנט. מה שבעיקר השקענו במיזם זה זמן העבודה שלנו". כשחיות אומר "זמן העבודה" הוא מתכוון לזה: בכל זאת, עבור השניים, דוקטורנטים במחלקה לפיזיקה יישומית באוניברסיטת העברית (בהדרכת הפרופסורים רוני אגרנט ויורי פלדמן), זמן אינו משאב נזיל. "אנחנו עובדים על המיזם בסופי שבוע ובערבים", חיות מרחיב, "מה שנקרא, בגראז'".

הפיתוח הסופי, שהשניים רשמו עליו פטנט לאחרונה, הגיע בתוך שנה בלבד. ההמצאה שלהם הופכת כל מחט רגילה לחיישן שיודע להבדיל בין הרקמות השונות שלתוכן הוא מוחדר. המשמעות, מעבר לייעול ההליכים הרפואיים, היא הצלת חיים והימנעות ממקרים של רשלנות רפואית: החל בהתמקמות מדויקת יותר ברקמה הרצויה במתן זריקות; עבור בזיהוי המעבר מרקמה בריאה לחולה בביצוע ביופסיה; ועד למניעת טעויות מביכות והרות אסון בהזרקות בוטוקס.

מסיבות של שמירה על הפטנט, חיות אינו יכול לפרט בהרחבה כיצד עובדת המחט החכמה, אולם הוא מנסה בכל זאת להסביר את העיקרון על קצה המזלג, או, אם תרצו, קצה המחט: "החיישן הזעיר המותקן בקצה החוד מודד את התכונות החשמליות של הרקמות. כל רקמה מגיבה אחרת לתדירויות שונות ולאורכי גל שונים, כשמפעילים עליה שדה חשמלי, והמחט, המחוברת למשדר ומשם למקלט של גלים אלקטרומגנטיים, מתרגמת את הסביבה שבה היא נמצאת למוניטור. כך הרופא יודע כשהוא עובר עם המחט מרקמת שומן, למשל, לרקמת שריר. גם לרקמה סרטנית יש שדה חשמלי אחר מאשר לרקמה בריאה".

חיות מספר כי בבואם לבחון את ההיתכנות הכלכלית של המיזם, גילו הוא ולביא שיש כמה חברות בעולם שמנסות לעשות את זה, "אבל בצורה הנדסית אחרת ממה שאנחנו עושים. אנחנו", הוא מתגאה, "מציעים שיטה שהיא הרבה יותר זולה: כל מרפאה תוכל לרכוש מערכת קבועה בעלות בודדת של כמה אלפי דולרים, שאליה יצטרפו מחטים חד-פעמיות שמחירן דולר בלבד. לכן שיטת הייצור היא הייחוד שלנו. גם שיטת עיבוד המידע שפיתחנו שונה ממה שעשו עד היום. אנחנו מתמקדים בימים אלה בפיתוח יישום אחד ספציפי שאיתו נתקדם ברמה העסקית".

- מה גרם לכם לחשוב על כך מלכתחילה?

"הצורך להמצאה עלה מהשטח, מהרופאים עצמם. בתהליכים כמו ביופסיות עושים אמנם שימוש בהדמיית אולטראסאונד, אבל אין רזולוציה מספיק טובה כדי לדעת אם נמצאים במקום הנכון. המטרה שלנו היא בעצם לספק לרופא עוד חוש, הוא יוכל לעשות הדמיה מבפנים".

תרמה לכך גם העובדה שאביו של חיות, עורך דין שמטפל בתיקים של רשלנות רפואית, סיפר לו על מקרים רבים של פגיעה בעצבים שיכולים להימנע, על-פי חיות, באמצעות הפיתוח: "כל הזמן יש לי רעיונות, ולהרבה אנשים סביבי יש רעיונות טובים, אבל לבנות אותם וליישם אותם זה הקושי האמיתי. אני מקווה שהמיזם הזה יעסיק אותי לאחר סיום הלימודים במשרה מלאה".

איתי חיות לב לביא / צילום: אדוארד קפרוב
 איתי חיות לב לביא / צילום: אדוארד קפרוב

המתכת האורגנית

הנה הסבר קצר, וקצת עגום, לדרך שבה מפיקים נחושת: לאחר כריית המחצב, המורכב מנחושת, מברזל ומסולפט, מעבירים אותו תהליך של כתישה, ומוסיפים לו חומרים כימיים שונים, כולל חמצן. משם החומר עובר להיתוך בכבשן, בטמפרטורה של 1,100 מעלות צלסיוס. תהליך ההיתוך מערב טמפרטורות גבוהות מאוד, ולפיכך מצריך כמויות אנרגיה עצומות.*בנוסף, התוצרים המשתחררים בתהליך - ארסן, קדמיום וכספית - מסוכנים מאוד לסביבה ולאדם. ההמצאה של גלעד גומא, רק בן 27, יכולה לשנות את כל זה. גומא לוקח חיידקים מסוימים, המסוגלים לפרק מתכות באופן ביולוגי והרבה פחות מזהם, ו"משדרג" אותם כך שיוכלו להפיק יותר מתכות, ובזמן מוגדר - כלומר: שניתן יהיה לשלוט על התהליך הטבעי שהם מבצעים.

"מדובר בחיידקים שמכונים A.Ferrooxidans", מסביר גומא. "הם מקבעים פחמן דו-חמצני, בדומה לצמחים, ובעצם משתמשים באנרגיה של הגביש בשביל לחיות, כמו שהצמח משתמש באנרגיה של השמש".

גומא, חוקר במעבדה של פרופ' אהוד גזית באוניברסיטת תל-אביב, גילה שאם משנים תהליכים גנטיים בחיידקים האלה, הם מסוגלים לפרק מתכות בפחות זמן ובאופן בר שליטה: "התהליך שעוברים החיידקים האלה ידוע זמן רב, אבל הייחוד של הפרויקט שלי הוא שאנחנו גורמים להם לעבוד טוב יותר תוך כדי שאנחנו שולטים בהם".

- משכללים את החיידק.

"נכון. היום משתמשים בחיידקים האלה בתהליכים ביו-טכנולוגיים, אבל לא משנים להם את הדנ"א - הם יודעים לעשות פעולה ומשתמשים בעובדה הזאת. אבל אנחנו אומרים: אנחנו נעשה מהחיידקים גיבורי על, והם יעשו כל מה שאנחנו רוצים, והרבה יותר טוב. אנחנו רוצים ליצור חיידקים משופרים שיפרקו וייצרו יותר מתכת, ויעשו זאת רק במקום ובזמן שאנחנו מגדירים".

גומא מעדיף שלא לפרט מה עלה במחקר ואילו שינויים גנטיים נעשים במעבדה, שכן המחקר טרם פורסם. מה שהוא כן מוכן לגלות הוא שהפקת המתכת באמצעות החיידק נעשית באמצעות "שחרור היון של המתכת מתוך התרכובת. יון הוא אטום בודד של מתכת, שיש לו תכונות של מסיסות בנוזל. ברגע שהיון מסיס בנוזל, אפשר, בתהליך אלקטרוני, לייצר ממנו פלטות מתכת טהורות. באופן תיאורטי, החיידקים האלה מתאימים כמעט לכל סוגי המתכות. במקום להפיק נחושת בהיתוך, להשקיע המון אנרגיה ולזהם את הסביבה עם כספית ועם ציאניד, אנחנו משתמשים בחיידקים בתהליך שיש לו פחות השפעות סביבתיות".

החיידקים האלה, מסביר גומא, מועילים לא רק בהפקת מתכות, אלא גם בפירוק של פסולת אלקטרונית, שזה טוב משתי בחינות: גם מהבחינה של הפחתת הזיהום, וגם מבחינת המשאבים ההולכים ומידלדלים של כדור הארץ: "מתישהו הנחושת תיגמר באדמה, והיום בארצות הברית יש מדי שנה פסולת אלקטרונית בשווי 40 מיליארד דולרים, 80% ממנה נקברים באדמה והשאר נשלחים למזרח הרחוק, שם ילדים קטנים מפרקים מחשבים ישנים בשביל לבודד את הנחושת. הם שורפים ומתיכים אותה לבד, חוטפים סרטן ומחלות נוראיות בעור, ומזהמים את הסביבה. אנחנו חושבים שאם נעשה את התהליך הזה על פסולת אלקטרונית אולי נוכל לשנות את הדרך שבה זה קורה ולהפיק מתכות כמו נחושת, כסף וזהב בדרך ידידותית ובת קיימה לסביבה".

גלעד גומא / צילום: אדוארד קפרוב
 גלעד גומא / צילום: אדוארד קפרוב

חיפוש פילנתרופי

השאיפה לייצר הכנסה מהאינטרנט מעסיקה יזמים רבים ומודלים עסקיים שונים. המטרה ידועה: למצוא את דרך המלך בעולם המקוון, שבו נגישות וחינמיות הן מילות המפתח. אסף קינדלר ושותפיו בבית התוכנה החברתי יזם סופטוואר מאמינים שמצאו את השיטה: מנוע חיפוש עם אחריות חברתית.

"המטרה כאן היא להפוך פעולות יומיומיות, שכולנו עושים ברשת, לכאלה שיש להן משמעות", אומר קינדלר. "זה מנוע חיפוש רגיל המוצמד לדפדפן ומפנה את הגולשים לתוצאות ממנועי החיפוש הגדולים, אבל אנחנו הוספנו לו טוויסט - בכל פעם שגולש מבצע חיפוש או מקליק על מודעה הוא יכול לתרום לעמותה מרחבי העולם".

העיקרון מבוסס על מודל עסקי מוכר: "מנועי החיפוש הגדולים - גוגל, יאהו, בינג - מוכרים קישורים ממומנים לעסקים ולאתרים, כך שכל חיפוש, כל הקלקה, שווה כסף למנוע החיפוש. ישנם אתרי חיפוש קטנים יותר, או סרגלי כלים יעודיים שאפשר להוריד למחשב - סרגל הכלים של בבילון הוא דוגמה טובה - שמרכזים את כל פעולות החיפוש עבור המשתמש, ועושים זאת בדרך כלל באמצעות מנועי החיפוש הגדולים. וברגע שהאתר או סרגל הכלים מפנה כמות של גולשים למנועי החיפוש הגדולים, הם יחלקו עמו את הרווחים המתקבלים מהגולשים שהפנה".

- אז כל קליק שווה כסף לסרגל הכלים הזה.

"כן. מנוע החיפוש שלנו, Search Angel, הוא סרגל כלים כזה, אבל את הרווחים שהוא מקבל ממנועי החיפוש הגדולים, תמורת ההפניה אליהם, הוא מעביר לעמותות. כל גולש יכול לבחור את העמותה שלה הוא מעוניין לתרום את רווחי החיפוש שלו. תחשבי שאדם ממוצע מחפש עשר פעמים ביום. אנחנו עושים הערכה מחמירה ומעריכים שכל חיפוש יכול להפיק שני סנטים; כשמכפילים אותם בעשרה ואז ב-365 ימים, מוצאים שאדם יכול לתרום 73 דולרים בשנה לעמותות".

הוא מסביר שכל עמותה רשומה יכולה לרשום את עצמה באתר, "ויש לנו נציגים ושותפים בארצות הברית, באירופה ובאסיה. אנחנו כמובן עושים תהליכים כדי לוודא את אמינות העמותות".

את ההשקעה במיזם שאבו קינדלר ושותפיו מרווחים של מוצרים אחרים בבית התוכנה, בדומה למודל העסקי הנהוג במגזר הרביעי (ארגונים המשלבים תרומה לקהילה עם רווחיות): "המודלים העסקיים שלנו בנויים כדי להחזיק את עצמם. אנחנו לא קופצים מעל הפופיק, אנחנו יוצרים מוצרים שיחזיקו את עצמם כלכלית. מהרווחים של מוצרים אחרים בבית התוכנה אנחנו בונים מוצרים אינטרנטיים שברגע שהם עולים לאוויר הם מתפעלים את עצמם".

מנוע החיפוש, מסביר קינדלר, "יכול להוות פתרון לחברות גדולות שמחפשות אפיקים לתקציב האחריות התאגידית שלהם לטובת הקלות מס. הן יכולות לשים את סרגל הכלים על המחשבים של כל העובדים בחברה".

המסלול השני להטמעת מנוע החיפוש, על-פי קינדלר, הוא במיתוג: "סרצ'-אנג'ל זה לא רק מנוע חיפוש אלא גם סרגל כלים שנתפס כסמל לאחריות חברתית. אנחנו רוצים שזה יהיה סמל כמו סמל המיחזור, ואז אנשים לא יתייחסו אליו כעל 'אוי לא, הורדתי סרגל כלים למחשב ואני לא יודע איך להסיר אותו'. אנשים רוצים היום לא רק את המוצר הזול והטוב ביותר אלא גם את השלם ביותר; זה שלא מזהם ולא מעסיק ילדים בשכר רעב. הטכנולוגיה היום מאפשרת מודל עסקי כזה".

אסף קינדלר / צילום: ליאור גרונדמן
 אסף קינדלר / צילום: ליאור גרונדמן

איך נרשמים לתחרות?

זו השנה השלישית שבה קרן רמון ומשרד המדע והטכנולוגיה מקיימים את תחרות פורצי הדרך על-שם אילן ואסף רמון. השאלה שעליה צריכים היזמים לענות היא: כיצד תשפיעו על מיליון ישראלים בתוך 5 שנים.

חבר השופטים כולל אנשי מפתח מהאקדמיה ומהמגזרים העסקי, הכלכלי והחברתי. הזוכים מקבלים מלגת לימודים בגובה כ-30 אלף דולרים לתוכנית הקיץ של אוניברסיטת Singularity במטה נאס"א שבקליפורניה, ובה, במשך עשרה השבועות, נחשפים לטובי המוחות בתחום המדע, הטכנולוגיה והיזמות - החל בנאס"א, דרך פייסבוק וגוגל ועד הבית הלבן. כמו כן עובדים היזמים הצעירים עם שמונים צעירים מרחבי העולם על מיזם משותף שיש לו פוטנציאל להשפעה על האנושות.

"מצוינות אינה מוגבלת לאזור גיאוגרפי או לחתך סוציואקונומי", אומר אריאל בריקמן, מנכ"ל קרן רמון. אנחנו מאמינים שהמאמץ המשותף והמתמשך, של משרד המדע ושל הקרן, יאפשר לנו להגיע אל אותם צעירים מצטיינים שיש להם הפוטנציאל להשפיע על עתידה של מדינת ישראל".

ההרשמה לתחרות פורצי הדרך, לקראת המחזור הבא של אוניברסיטת סינגולריטי, תיפתח בחודש נובמבר 2013. ההצעות צריכות להיות בנות מימוש וכאלה שנמצאות בשלבים מתקדמים של פיתוח. לפרטים נוספים, סרקו את הקוד וגלשו באתר התחרות.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות