הנקראות ביותר

במקום "מעשים טובים", עדיף לעשות "עסקים טובים"

עסקים חברתיים, שמשלבים יעילות כלכלית עם תועלת חברתית, הם חלופה למודל של התנדבות ■ דעה

שרי אריסון יום המעשים הטובים / צילום: סיון פרג
שרי אריסון יום המעשים הטובים / צילום: סיון פרג

יום המעשים הטובים הגיע וכל המדיה תתמלא, כבכל שנה, בפעילויות שמבצעים ארגונים שונים, עסקיים והתנדבותיים, לצד אנשים פרטיים, למען הסביבה ולמען אוכלוסיות מוחלשות. כל זאת במטרה להפוך את ישראל למקום טוב יותר. עם זאת, כשבוחנים את ישראל לאורך השנה, המצב אינו כל כך מעודד. מדד הנתינה העולמי, שבודק את מצב ההתנדבות, הציב אותנו בשנה שעברה במקום 49 מתוך 140 הארצות שנבדקו. רק שני מקומות מעל אירן.

השנה, ככל הנראה, לא יהיו התוצאות שונות בהרבה. ישראל עדיין תוצב במקומות לא מחמיאים ברשימה הגלובלית. עובדה זו מפתיעה לאור העובדה כי אנו תמיד נוטים לתפוס את עצמנו כיותר "אנושיים" וחמים לעומת תושבי ארצות אחרות בהן "אפשר למות ברחוב ואפילו לא יסתכלו עליך".

במחקר שערך מכון המחקר פאנלס עבור ג'וינט ישראל עלו שלושה חסמים עיקריים המונעים מישראלים להתנדב. החסם הראשון הוא חינוך - מערכת החינוך הממלכתית אינה מחנכת לנתינה כערך יסוד, שמלווה את הילדים מגיל הגן ועד התיכון. החסם השני הוא תהליך ההפרטה - התהליך אירע בשירותים הציבוריים ובשירותי הרווחה והביא לשבר בחברה הישראלית בכל הקשור לאחריות ולמחויבות המדינה כלפי אזרחיה. האזרחים, אשר הבינו כי המדינה הסירה את אחריותה הקולקטיבית מן האזרחים, חשים, בתגובה, מחויבים פחות כלפי המדינה ומוסדותיה. החסם האחרון הוא התחושה כי לאזרח הישראלי התחייבויות רבות כלפי המדינה בהשוואה למדינות מערביות אחרות, ומחויבות נוספת, כמו התנדבות, רק תכביד ותקשה.

בנוסף, תחושת הקולקטיב שליוותה שנים רבות את החברה הישראלית פינתה את מקומה לרמה גבוהה של אינדיווידואליזם וחומרנות. האזרח הישראלי ממוקד יותר בקידום מטרות אישיות ומתעניין הרבה פחות במטרות ובצרכים חברתיים ולאומיים. לאור זאת, ישנה מוטיבציה נמוכה יותר לתרום ולהתנדב לטובת הכלל, למעט במצבי חירום שבהם גוברים גילויי הנתינה.

לאור הנאמר ייתכן וזה הזמן לעדכן את מודל ההתנדבות ולהתאימו לישראל הצרכנית והאינדיווידואליסטית של המאה ה-21. בשנים האחרונות עולה וצומחת דרך חדשה לנתינה חברתית. סקטור המשלב בין הפרטי/עסקי לבין העולם החברתי, ובין מטרות חברתיות וסביבתיות לגישה עסקית. מטרת סקטור העסקים החברתיים, אינה הפקת רווחים לבעלים, אלא הפקת רווח סביר לצורך יצירת יציבות כלכלית לארגון, תוך מתן תועלת חברתית אמיתית בעלת ערך מוסף.

קיראו עוד ב"גלובס"


הסקטור הזה פותר בעיות חברתיות על ידי שימוש במודל העסקי - בעסקים מוטי רווח כספי, אך הרווחים בחלקם חוזרים כחלק מהתוכנית העסקית אל הארגון, במטרה להמשיך ולהשקיע במטרה החברתית. עסקים חברתיים יכולים לפעול במגוון רחב של משימות חברתיות מצד אחד, ולהפיק מגוון רחב של מוצרים ושירותים מועילים ולקבל על כך תרומה כספית הולמת.

מודל הוא גם הזדמנות למודל חדשני עבור מתנדבים בעלי ידע מהעולם העסקי, להוות גורמי תמיכה בעסקים החברתיים על ידי התנדבותם לשמש כקבוצת מנטורים התומכת בפיתוחם העסקי, הכלכלי והחברתי של עסקים אלה. ב-IVN, למשל, שותפים כ-60 מנטורים שהם אנשי עסקים בכירים, מתחומי השיווק, פיננסים, משאבי אנוש, אסטרטגיה ארגונית ועוד. הם המסייעים לפיתוח אסטרטגיית ההשקעות של קרנות ההשקעה החברתיות של IVN, שעושות שימוש במודלים הפיננסיים-חברתיים החדשניים ביותר, כמו גם תומכים ומלווים באופן יומיומי ושוטף את העסקים החברתיים בפרוטפוליו, ומעורבים בהובלת השיח בנושא רגולציה מול משרדי הממשלה השונים.

קבוצת מנטורים מקצועיים כזו נותנת ערך כפול, הן למתנדבים שמביאים ערך לזירה החברתית מניסיונם ויכולותיהם וערך ליזמים של העסקים החברתיים, שזקוקים לכלים ניהוליים ושותפים לדרך. מודל זה יבטיח עשייה של שנים ארוכות של מעשים טובים ולא רק יום אחד בשנה.

■ הכותבת היא מנכ"לית IVN. 

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!