מחירי המים יעלו ב-25% ביום שישי הקרוב - וב-41% בשנתיים

עובדי רשות המים שובתים ואין מי שיסביר לציבור שהמים מתייקרים באופן ניכר מיום שישי הקרוב ■ השאלות: כמה תשלמו על כל קוב שתצרכו מ-1 בינואר? למה כדאי לרוץ לדווח לרשות המקומית כמה נפשות מתגוררות בבית?

בסוף השבוע, עם תחילת השנה החדשה, 2010, תיכנס לתוקפה רפורמה מקיפה בתחום המים.

בשנתיים האחרונות, אחרי שנים של בצורת, משק המים מפסיק בהדרגה להתבסס על מי הכינרת ועובר להתבסס על מי התפלה. תוך שלוש שנים 70% מהמים שיסופקו במדינה יהיו מים מותפלים. המהפכה הזאת אפשרית בזכות הקמת מערכת הולכת מים חדשה, שתוביל את המים ממערב (מתקני ההתפלה שלאורך החוף) אל פנים הארץ.

בניגוד להיטל הבצורת, שהיה אמור להיות מעין מס שזרם לקופת האוצר ולא נותב במישרין לטיפול במים, הרי שהעלאת מחירי המים שתיכנס לתוקף בשישי הקרוב תיעשה כדי לממן את העלויות הכרוכות בהתפלה. במדינה מתוקנת רשות המים היתה אמורה לצאת בקמפיין שיסביר את עליית התעריפים, אך בינתיים עובדי רשות המים שובתים וקמפיין ההסברה מתעכב.

הצרכן הפרטי: ההקצאה תגדל, המחירים יעלו

כיום תעריפי המים מחולקים לשלוש רמות, הנקבעות עפ"י היקף הצריכה. משק בית של עד ארבע נפשות מקבל 16 קוב מים בחודשיים, בתעריף א', שהוא הנמוך ביותר, בסך 3.53 שקל לקוב (כל המחירים שלהלן אינם כוללים מע"מ). 14 הקוב הבאים יחויבו בתעריף ב' - 4.86 שקל לקוב. צריכה של מעבר ל-30 קוב תחויב בתעריף ג' - 6.69 שקל לקוב מים. בנוסף, אנחנו משלמים אגרת ביוב בסך 2.26 לכל קוב שנצרך.

בשנתיים הקרובות יעלו תעריפי המים בשיעור של 41%, בשלושה שלבים. ב-1 בינואר 2010, יום שישי, יעלו תעריפי המים ב-25%. ב-1 ביולי 2010 - התייקרות של 14% נוספים ובינואר 2011 מתוכננת התייקרות נוספת, של 2%.

מבנה המחירים החדש, שיהיה תקף מינואר 2010 ויתייקר ביולי 2010 - יכלול רק שני תעריפים: נמוך - 6.98 שקל לקוב (8.16 שקל מיולי, המספרים כוללים החל מינואר גם את עלות הביוב), וגבוה - 10.29 שקל לקוב (11.47 שקל מיולי).

החידוש הוא שעד כה חושבה הצריכה למשק בית לפי ארבע נפשות למשפחה, ומעתה צריכת משק בית תחושב לפי שתי נפשות. למעשה כל אדם יקבל 2.5 קוב לחודש, בתעריף הנמוך, כך שאם מדובר במשפחה בת 4 נפשות - תקבל המשפחה בתעריף הנמוך 20 קוב לחודשיים. צריכה גבוהה מ-2.5 קוב לחודש לאדם - תחויב לפי 10.29 שקל לקוב.

השינוי בשיטת החישוב מחייב דיווח לרשויות על מספר הנפשות המתגוררות בדירה. אם לא תדווחו, הרשות תערוך את חשבון המים לפי הקצאה של 2 נפשות וכל קוב שייצרך מעבר להקצבה יחויב לפי התעריף הגבוה.

חידוש נוסף הוא שבחשבונות המים החדשים לא תהיה כאמור הפרדה בין תעריפי המים לתעריפי הביוב.

תעשייה: מ-2.9 שקלים ל-8 שקלים לקוב

לא רק המגזר הפרטי ייאלץ לשלם יותר על המים, אלא שגם המגזר התעשייתי, המלונאות והחקלאות ישלמו הרבה יותר. לדברי גלעד פרננדס, סמנכ"ל כלכלה ברשות המים, תעריף המים לתעשייה יתייקר פי 2.75 והתעריף למלונאות יתייקר פי 2, בהדרגה על פני ארבע שנים.

תעריפי המים למגזר התעשייתי יזנקו מ-2.9 שקלים לקוב כיום ל-8 שקלים לקוב, ותעריפי המים לבתי המלון יקפצו מ-4.23 שקלים לקוב כיום לכ-8 שקלים לקוב. הקפיצה הזאת תיעשה כאמור במספר שלבים על פני ארבע שנים.

באשר למגזר החקלאות, הרי שהוא נשען על הסכם עם המדינה שנחתם ב-2006. מאחר שמשק המים עובר להתבסס על התפלה, ההסכם עם החקלאים אמור להיחתם תוך חודשיים. על פי המסתמן, תעריפי המים יתייקרו במשך שבע שנים מ-1.5 שקלים לקוב כיום ל-2.20-2.5 שקלים לקוב מים.

שביתה ברשות המים: אין מי שיסביר לציבור על הרפורמה

עובדי רשות המים פתחו בשביתה בתחילת דצמבר עקב מחלוקת בין עובדי הרשות להנהלתה על המבנה הארגוני החדש של רשות המים. לטענת העובדים, לפני כשנתיים מינה פרופ' אורי שני, ראש הרשות, שבעה סמנכ"לים במשכורות גבוהות, אולם לא הגדיל את מספר העובדים בצורה משמעותית, למרות עומס העבודה שגדל בשל השינוי הארגוני.

בין העובדים לאוצר ולראשי הרשות אין הסכמה וכרגע גם לא התקדמות. כתוצאה משביתתם, כבר יותר משלושה שבועות איש לא מודד את מפלס הכנרת ואת מפלסי מקורות המים בישראל, אין פיקוח על הקצאות המים לחקלאים, לתעשיינים ולתאגידי המים וכן מוקפא הפיקוח על איתור זיהום במקורות המים. כאמור, מתעכבת גם ההסברה לציבור על הרפורמה בתעריפי המים.

אבל להסברה משקל מהותי בהעברת הרפורמה. כך, לדברי דודי קויכמסטר, מנכ"ל חברת הגיחון ויו"ר פורום מנכ"לי תאגידי המים והביוב בישראל, "מאוד חשוב שהתהליך ילווה בהסברה נכונה. הציבור כרגע מבולבל. לא יודע מאיפה תבוא עליו המכה הבאה וכל שינוי קטן מכניס אותו לחרדה".

"הצלחנו להוריד מהציבור את היטלי הפיתוח"

"ההישג הגדול שלנו היה שרשות המים רצתה לבטל את היטלי הפיתוח של הקבלנים ולהכניס אותם לתוך תעריף המים של הצרכן", אומר דודי קויכמסטר, מנכ"ל חברת הגיחון ויו"ר פורום מנכ"לי תאגידי המים והביוב בישראל.

מהם היטלי הפיתוח?

"כשקבלן הולך לבנות בית חדש הוא מגיש תוכניות לרשות המקומית לאישור ובנוסף מגיש את התוכניות גם לתאגיד המים, כדי שהתאגיד יכין את התשתיות הנדרשות למועד שהבניין יושלם. באותו מעמד הוא משלם היטלי פיתוח.

"הרשות רצתה לגלגל את העלות הזאת על הצרכנים השוטפים. ניהלנו על זה מאבק גדול לאורך כמעט שנה וחצי, והצלחנו לשכנע את מועצת הרשות שיירדו מזה. החשש היה שהקבלנים היו ממשיכים לגלם את העלות במחיר המכירה של המבנה למרות שזה כבר לא חל עליו, והצרכן הסופי היה משלם כפול", אומר קויכמסטר.

לדבריו, "בנושא העלאת התעריפים צריך שהמנגנונים והכללים יהיו פשוטים. שלא יקרה מצב שכל שני וחמישי צריך לעדכן את מספר הנפשות בבית. אפשר למשל להשתמש באוכלוסון של משרד הפנים. למי שיש לו השגות באופן פרטי על הנתונים שבאוכלוסון, הוא יכול לעדכן את הפרטים, אבל לא צריך לשם כך להטריד את כל הציבור. זה דורש כוח אדם אדיר בתאגידים והרבה עבודה שניתן למנוע", מוסיף קויכמסטר.

ושוב עולה הטענה שפעילותה של רשות המים חשובה אך שהרשות כושלת בהסברה. "אין ספק שאם רוצים משק מים בריא, צנרת טובה, תשתיות טובות ושירות טוב לציבור, זה צריך לעלות כסף. אין ספק שבשביל הכסף הזה צריך לייקר את מחירי המים. אבל, מקבלי ההחלטות צריכים להבין שהתייקרות של 25% בפעימה אחת ואח"כ התייקרויות נוספות היא כזאת שלציבור קשה לקבל. צריך לכן לגבות את המהלך במנגנון שיסייע בהבהרת החשיבות של הנושא לציבור. מאוד חשוב שהתהליך ילווה בהסברה נכונה. הציבור כרגע מבובלבל. לא יודע מאיפה תבוא עליו המכה הבאה וכל שינוי קטן מכניס אותו לחרדה", מדגיש קויכמסטר.

נושא נוסף שהוא מעלה הוא ניתוב הכסף לטיפול במשק המים. ביקורת רבה הושמעה כנגד העובדה שהיטל הבצורת (שהוקפא עד הודעה חדשה) לא נותב לסעיף תקציבי שכולו משק המים, אלא נבלע בקופת האוצר. "חשוב שהכסף יעבור באופן ברור לתשתיות מים, כלומר שבעצם הכסף יישאר ברשות הציבור כי הוא יפעל לטובתו. אסור שהכסף יעבור לחברת מקורות ודרכה לאוצר", הוא מוסיף.

הרצוג דורש לדחות העלאת תעריפי המים

שר הרווחה, יצחק (בוז'י) הרצוג, פועל להשאיר את התעריף הבסיסי הזול של המים לנפש ולדרוש תעריף יקר יותר לצריכת מים עודפת.

בדיון חירום שיזם בנושא העלאת תעריפי המים, ושהתקיים אתמול (א') בהובלת מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אייל גבאי, הוחלט להקים צוות מומחים משותף של משרדי ראש הממשלה, האוצר והביטוח הלאומי, לבדיקת משמעות נטל ייקור תעריפי המים על השכבות החלשות. הצוות אמור להגיש את מסקנותיו בתוך שבוע ימים. כמו-כן, תיבחן אפשרות לשנות את מבנה תעריפי המים במתכונתו החדשה במהלך השנה.

השר פועל כבר כמה חודשים לשינוי ההחלטה מול שר התשתיות ומנהל רשות המים. לטענתו, ההחלטה על ייקור תעריפי המים התקבלה מבלי שהתקיימה כל היוועצות או דיון עם משרד הרווחה והמוסד לביטוח הלאומי שיאפשרו לצדדים הרלבנטיים "להבין לעומק את המשמעות וההשלכות של גזירה זו".

לדבריו, "מסימולציה שנערכה בביטוח הלאומי, עולה שהתייקרות המים הצפויה בשנת 2010 בכ-40%, שוות ערך לעלייה של כשליש האחוז במספר העניים".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988