פרופיל של ראש ממשלה?

מצד אחד, ביצועיסט מוערך שמכיר היטב את המערכת. מצד שני, רגיש לביקורת, שרוצה להיות בסדר עם כולם. מצד אחד, בעל תדמית של "חננה" וקול גבוה. מצד שני, "כשאתה קרוב אליו, אתה מגלה שדימוי הבייבי פייס מטעה לגמרי". G בעקבות התחנות בקריירה של יצחק הרצוג, המועמד לראשות הממשלה

כחודש אחרי שיצחק (בוז'י) הרצוג מונה לשר הרווחה, התלווה אליו לכמה ימי עבודה אינטנסיביים התסריטאי שמואל הספרי, שתכנן לכתוב סדרת טלוויזיה על אחורי הקלעים בלשכתו של שר קצת נעבעך, שיכונה לימים פולישוק. "הדמות כבר הייתה לי בראש, ורציתי לראות איך עובדת לשכה של שר מבפנים", מספר הספרי. "בוז'י היה היחיד מכל השרים שאליהם פניתי, שלא חשש לפתוח בפניי את הדלת למשרד ובעיקר לרכב, המקום שבו רואים את הבן אדם בלי מסיכות, בטלפונים עם הפעילים והאישה".

מה גילית על האיש?

"כשאתה קרוב אליו, אתה מגלה שדימוי הבייבי פייס מטעה לגמרי. בואי נגיד שרואים שהוא בא מפירמת עורכי דין, ושלא הייתי רוצה שהוא יהיה עורך הדין של הצד שכנגד, אם הייתי מנהל משפט".

בכל זאת, מתבקש לחפש קווי דמיון בין בוז'י שר הרווחה והשירותים החברתיים לבין רובי השר לקידום חברתי, מלבד העובדה שלשכתו של פולישוק מעוצבת דומה מאוד לזו של הרצוג.

"אבל בוז'י הוא ממש ההפך מרובי פולישוק. התלוויתי לבן אדם חכם, חריף, ששולט בעניינים לחלוטין. הגענו למוסדות רווחה, שזו הפעם השנייה שלו אצלם, והוא הכיר את בעיות המקום על בוריין. האמת, נדהמתי מהדרך שבה הוא טיפל בדברים. באמצע הדרך, אנחנו עוצרים באיזה קאנטרי קלאב בעפולה, לפגישה שלא נקבעה בלו"ז, לפגוש את ועד העובדים הסוציאליים ששבתו. עשר דקות אחר כך השביתה הסתיימה. האיש מתקתק עבודה. שולט בכמה פלאפונים בו זמנית, כמו אלוף פיקוד שמנהל חזית. יש לו חלוקת קשב מטורפת. אני חתכתי הביתה כבר בשש בערב וחזרתי על ארבע, והוא עוד המשיך עד חצות".

"פולישוק" מתארת גם פוליטיקה מפלגתית מלוכלכת. איזה טיפים הוא נתן לך בנושא?

"היו לו תובנות. העונה השנייה עסקה בפריימריז, ח"כים וג'ובים, ובוז'י נתן כמה הבהרות, אבל לא אפרט. את יכולה להניח שפוליטיקאים תמימים מסיימים את דרכם אחרי עשר דקות, והוא מצליח לעמוד גם בחזית הזאת".

הספרי תיאר בתמצית את מה שהכתבה הזו מבקשת לבדוק. כיצד תפקד הרצוג, הטוען לראשות הממשלה, בתפקידים משמעותיים שביצע. החל מעבודתו כמזכיר הממשלה בתקופת ברק, המשך בכהונתו כשר, בעיקר שר רווחה, שזוהי הכהונה המשמעותית והארוכה ביותר מבין תפקידיו המיניסטריאליים, ועל הדרך גם הצצה להתנהלותו כחבר בקבינט המדיני-ביטחוני. מה נקודות החוזק ומה נקודות החולשה של האיש שהצטייר תמיד כמספר 2, ומתמודד בבחירות האלה כמספר 1. כמעט. (בכל זאת, הסכם הרוטציה עם לבני, מזנב בעורפו). ועד כמה, אם בכלל, הוא שונה מדימוי "החננה" שהולך איתו לאורך הדרך.

התמונה שמצטיירת אחידה במפתיע. פוליטיקאים ממפלגות שונות, פקידים בכירים, עובדי מדינה ואנשי מגזר שלישי חזרו שוב ושוב על אותם דברים. כשהם בונים, חלקם אולי אחרי שיחה מקדימה עם הרצוג, את מודל לוי אשכול לראשות הממשלה. "אם היה לי שקל על כל אחת מהפעמים שאמרו לי שהוא חסר כריזמה", נאנח אחד הדוברים, "כבר הייתי איש עשיר, אבל גם על עופר עיני אמרו את זה כשנבחר לראשות ההסתדרות, ותראי כמה חזק הוא נתפס היום".

גם אם נביא בחשבון שחלקם מבקש למצוא חן בעיני מי שלפי הסקרים הנוכחיים עומד בראש הרשימה שתקבל את מספר המנדטים הגבוה ביותר - עדיין קשה לפספס את התמונה הכוללת של ביצועיסט, שמכיר היטב את המנגנונים הממשלתיים, ומשלב יכולת מולטי-טסקינג מצוינת עם רצון בלתי נלאה להיות בסדר עם כולם - מה שיצר כבר כמה בדיחות. לא סתם מספרים עליו את הבדיחה הבאה: "בוז'י יושב בחדר עם שני אנשים שמתווכחים ומצליח לסמס לשניהם בו-זמנית שהם צודקים. שניהם הולכים הביתה וחושבים שהוא איתם".

האם אלה החומרים שירכיבו את ראש הממשלה הבא? ימים יגידו. הנה הצצה לאיש ולשיטות העבודה שלו.

הכתם של זכות השתיקה

טבילת האש של הרצוג, 54, בציבוריות הישראלית, הייתה כששמר על זכות השתיקה בפרשת עמותות אהוד ברק, שהרצוג היה אחד מכוכביה. עו"ד הרצוג, שנמנה עם צוות יועצי ברק בבחירות 99', נחשד כי סייע לאסוף תרומות שהיו אסורות לפי חוק מימון מפלגות, אך מותרות בזכות לאקונה בחוק הבחירה הישירה, שהייתה נהוגה באותה עת. היועץ המשפטי לממשלה סגר בסופו של דבר את התיק מחוסר ראיות, אבל הבחירה של הרצוג לשתוק מלווה אותו עד היום ונחשבת לפרשייה המביכה ביותר ברקורד הציבורי שלו.

כשביקר לאחרונה את סגנית השר פאינה קירשנבאום מישראל ביתנו על שתיקתה בחקירת המשטרה, הזכירו לו כי מי שגר בבית זכוכית, עדיף שלא יזרוק אבנים. הרצוג טען בתגובה כי לא היה אז נבחר ציבור, וכי היום היה נוהג אחרת, ופירט את המורכבות החוקית של הארגונים שפעלו אז. השאלה אם היה חוזר על אותה שתיקה, נותרה פתוחה. "אמרתי במשטרה, שיש גם זכויות לנחקר", הוא הפטיר ביובש.

חקירת המשטרה בפרשת העמותות תפסה את הרצוג בתפקיד המשמעותי הראשון שלו בזירה הפוליטית: מזכיר הממשלה. חלק מהשרים שכיהנו אז טוענים כי ראשו הטרוד בחקירה וריכוזיות היתר של ברק כראש ממשלה לא בדיוק אפשרו לו למלא את התפקיד כנדרש, והוא לא נמנה עם מזכירי הממשלה הדומיננטיים. אחרים, דווקא מפרגנים.

יוסי קוצ'יק, שהיה אז מנכ"ל משרד ראש הממשלה, זוכר את הרצון שלו להיות מעורב במשברים הגדולים. "הוא היה מאוד יעיל ותכליתי והיה מאוד נלהב להיכנס לנושאים נוספים. הוא תיווך בשביתות הרופאים והנכים, היה מעורב במשבר עם הקייסים האתיופים, והיה לו חלק משמעותי בפשרה שהושגה בנושא תפילות הנשים בכותל. מן המפורסמות הוא, שלשכת ברק הייתה מאוד לא פשוטה, ואצל בוז'י לא היו תקלות. כשהוא מסכם איתך משהו, זה קורה. הוא ידע לעבוד בתיאום עם שאר הגורמים בלשכה, להתייעץ, ובכלל הצליח להיות בסדר עם כולם. גם היום כשאני פוגש אותו כשהוא ראש מפלגה, אני מעריך אותו על זה שנשאר מקום בחדר לעוד אגואים".

גם יוסי ביילין, שהיה אז שר המשפטים, זוכר את יכולת הגישור שלו. "כמי שהיה מזכיר ממשלה, אני זוכר כמה קשה לנסח בכתב החלטה שנאמרה בעל-פה בישיבת ממשלה. כל שר זוכר את הסיכום של ראש הממשלה בצורה אחרת, וגם הפרוטוקול לא תמיד עוזר בכל מיני ניואנסים. בוז'י הוא מגשר טבעי, שידע להידבר עם השרים בלי ליצור פרובוקציות ולהגיע איתם להסכמות. זו הייתה קואליציה עם כוחות מנוגדים, והוא ידע איך להימנע מעימותים, למרות שלא תמיד ברק עזר לו בזה. אבל בהרבה מקרים הוא ניווט מצוין בין האגואים של כולם וחיבר בין ניגודים, שזו תכונה חשובה לראש ממשלה. יש בו רצון לא להתנגח עם אנשים, שזה טוב, אבל לפעמים זה גם חיסרון".

היתרון-חיסרון הזה של להיות בסדר עם כולם בלי להתנגח, חוזר שוב ושוב בשיחות על הרצוג כפוליטיקאי וכשר. מצד אחד, נחמד לגלות פוליטיקאי עם אינטליגנציה רגשית גבוהה. מצד שני, מדובר כאן ביכולת לשרוד ב"בית הקלפים" הישראלי, לא ב"בטיפול".

במפלגת העבודה מאמינים, לפי שעה, שהנחמדות הזו פועלת לטובתו. "אם אחד המשתתפים בישיבה יפגע באחר, בוז'י יתקשר לשניהם בסוף הישיבה וינסה לפשר", מתארת מי שעבדה איתו בעבר. "מרבית המנהיגים הגברים בכלל לא יקלטו את זה, אבל הוא שם לב. זו גם תהיה הדרך שלו לייצר קואליציה. למצוא את המקשר וליצור חיבורים ושיתופי פעולה. הוא אמנם לא מחזיק מעמד בפגישות ארוכות של מעל ל-45 דקות, אבל הוא מאוד קשוב לסביבה, ובזכות התכונה הזו אלפי אנשים מרגישים שהם חברים שלו. הם יספרו לך שהוא החזיר להם צלצול והגיב מיידית לסמס. יש לו יכולת מדהימה לנהל אלפי קשרים, והוא באמת זוכר וטורח לבוא לאירועים.

"היו צוחקים עליו במפלגה, שבטח יש לו כפילים, כי לא ייתכן שהוא מצליח להיות בכל-כך הרבה בר מצוות וחתונות באותו ערב. שמעון פרס אפילו התבדח פעם שאם שני מטוסים יתנגשו, ימצאו את בוז'י בשניהם. האיש יודע לעשות כמה דברים במקביל, ובעיקר לשמור על קשר. פעילים מרכזיים, עיתונאים בכירים - הרבה רואים עצמם חברים שלו".

אחרים רואים את אותה סיטואציה בעין ביקורתית יותר. "חשוב לו שתהיי מרוצה", אומר שר לשעבר, "שתאהבי אותו. ולכן הוא ישמיע לך את מה שתרצי לשמוע. בוז'י לא אוהב לתפקד באווירה עוינת, בניגוד לברק, שמתנהג כמו אחד שלא אכפת לו מה חושבים עליו. אם תהיה כלפי בוז'י ביקורת קטלנית של עיתונאים, הוא יתבלבל. לפני כמה שנים, כשלימור לבנת עוד הייתה בשיא כוחה, היו צוחקים שאם היא תתעטש עליו, יצטרכו לאשפז אותו מרוב בהלה. למזלו, גם אם אתה לא מעריך אותו, אתה לא שונא אותו, כי אין בו רוע והוא מתנהל בצורה מתורבתת, שלא מעודדת להפעיל נגדו את כל התותחים. ולכן הוא גם הצליח לנצח את שלי יחימוביץ' בקרב על ראשות המפלגה. היא עוררה שנאה אחרי ההפסד בבחירות, והוא פשוט היה שם והרוויח מזה".

התחבא בשירותים מהתקשורת

אז מה יקרה כשהרצוג יצטרך לקבל החלטה לא פופוליסטית? האם יהיה מסוגל לגלות מנהיגות ולקדם אותה בכל הכוח או שהצורך הזה להיות בסדר עם כולם ימנע זאת ממנו? הרצוג אמנם כתב שני ספרים שבהם הציג את משנתו הכלכלית-חברתית, אבל מישהו זוכר קמפיין אידיאולוגי שרשום על שמו? יחימוביץ', לעומת זאת, עושה בשעה יותר רעש ממה שהרצוג עשה בקדנציה שלמה, מודים גם במפלגת העבודה.

מי ששמע את הרצוג אומר השבוע בשיחת טלפון לאחד מעוזריו ש"צריך להיכנס באימ-אימא" של אחד מיריביו הפוליטיים שפרסם נגדו סטטוס ארסי בפייסבוק, מאמין שהשנים הכשירו אותו למלחמות האלה. "בוז'י התבגר ותפס ביטחון", אומרים עליו אוהדיו.

סיפור ישן מלפני עשור, שהפך כבר לפולקלור, מתאר איך הרצוג שתמך בפרס לראשות מפלגת העבודה, התחבא בשירותים אחרי שעמיר פרץ ניצח, כדי לא להתמודד עם התקשורת שתדרוש ממנו להיקרע בין המנצח למפסיד. "זה לא יחזור על עצמו יותר", מאמינים בצוות שלו כיום. "בוז'י של היום מאוד מפוקס והרבה פחות לחיץ מבעבר. האיש ממציא גרסה משודרגת של עצמו כל הזמן. נכון, הוא לא קילר, אבל הוא משיג את שלו בדרכי נועם ויודע להרוג ברכות את המתחרים. יש משהו דווקא בדמות הלא מאיימת שלו, שגורם לדברים לקרות".

"הוא לא יעזוב אותך עד שהוא ישיג מה שהוא רוצה", מתאר פרקליט שניהל מול הרצוג משא ומתן קואליציוני. "זה מתחיל משכנוע ענייני, ואם זה לא מספיק, הוא מגיע למקח וממכר של 'בפעם הזו עזרתי לך, בפעם הבאה תעזור לי'. 'בפעם הזו תקעתי לך משהו מאחורי הקלעים מבלי שידעת שזה אני, אבל אל תדאג, אפתור לך את המשבר, אם נתפשר'. וגם אם יהיה ריב נוראי, הוא לא ישרוף גשרים, כי הוא יודע שמחר יצטרך אותך".

עובד יחזקאל, מזכיר הממשלה בתקופת אולמרט וכיום בעל חברה לייעוץ אסטרטגי, מציין שדווקא בקבינט המדיני-ביטחוני אפשר היה לראות שהרצוג לא בורח מהחלטות קשות. "דווקא אצלו ידעתי בביטחון שהוא יעדיף את הנכון על פני הפופולרי. הוא הגיע מוכן, ידע לעשות אנליזה וביטא עמדה מנומקת ואמיצה בדיונים".

קל להיות אמיץ, כשהמהלך מזוהה בסופו של דבר עם ראש הממשלה.

"זה לא נכון, כי כשזה מגיע לוועדות חקירה, גם שרים נושאים באחריות".

כחבר קבינט, תמך הרצוג בהפצצת הכור בסוריה, שמיוחסת לישראל לפי פרסומים זרים, והיה היחיד שתמך בשיתוף פעולה עם דוח גולדסטון לאחר מבצע עופרת יצוקה. "אבא שלי הכיר את גולדסטון ואמר לי פעם שהוא ציוני ושהוא מדהים", אמר הרצוג לחברי הקבינט, "וגם אני הפעלתי קשרים כדי לדבר איתו והבנתי ממנו שזו תהיה טעות להחרים אותו". את חברי הקבינט זה לא שכנע.

משתתף אחר זוכר את הרצוג מימי מלחמת לבנון השנייה. "הוא היה הראשון שדיבר על הצורך להכין את העורף. לגבי פעולת הכוחות בשטח, בוז'י הוא אחד שמבין את מגבלות הכוח ומאוד קשוב למה שקורה בקהילה הבינלאומית. במקרים דרמטיים הוא אמר דברים מובהקים, אבל לרוב הוא הבין שצריך לתת מרווח פעולה לראש הממשלה ובעת ניהול המלחמה הוא היה מאוד ממלכתי".

הממלכתיות הזו מאפיינת גם את העמדות המדיניות שביטא במהלך השנים. "הוא לא בלט בנושא המדיני", אומר ביילין, "ואף פעם לא הוביל מהלכים מדיניים. נכון שהוא לא מילא תפקידים שבהם היה טבעי לעסוק בכך, אבל מי שהנושא הזה לא מניח לו, היה מוצא את הדרך. הוא לא הזדהה פומבית עם יוזמת ז'נבה, אבל גם לא התנגד לה ועדיין, אני יודע שהלב שלו והראש שלו במקום הנכון. בוז'י אולי לא ייחשב כיונה קיצונית, אבל הוא יונה".

יכול להיות שהוא חשש מתדמית השמאלן?

"אולי. לא יודע. אבל הוא לא יתגלה כנץ".

"להישאר על הגלגל"

נץ או יונה, סביר שהרצוג ישב בממשלה הבאה, בין אם הוא יהיה זה שירכיב אותה או נתניהו. קשה לחלץ ממנו הצהרה כי לא ישב עם נתניהו באותה ממשלה. "למה אני צריך להגיד אם אצטרף לממשלה של ביבי", הוא השיב לחבר שהתעקש לשמוע מה יעשה אחרי ה-17 במארס. "שביבי יגיד אם הוא יצטרף לממשלה שלי".

ההנחה הבסיסית היא שהרצוג, על תאוותו הידועה להיכנס כמעט לכל ממשלה, יעשה הרבה כדי לא להיתקע שוב בתפקיד יו"ר האופוזיציה. משרד החוץ תמיד קרץ לו, וספק אם הסברת מדיניות החוץ של נתניהו תהיה כה קשה עבורו ברגע האמת. "הוא בא ממשפחה פוליטית, אצלם החוכמה היא להישאר על הגלגל", אומר גורם פוליטי שמכיר אותו היטב.

ביילין, לעומתו, מסביר את הרצון להשתלב בקואליציה, בכך ש"בוז'י ביצועיסט נדיר. אני לא יכול להצביע לך על עוד אנשים ברמה כזאת. יש לו ניסיון בעבודה עם מערכות. הוא יודע איך לעבוד עם הפקידות הבכירה במשרד, ומבין, בניגוד לשרים אחרים, שהם לא האויבים של השר, ועימות איתם לא ישרת אותו".

במשרד הרווחה, לפחות, הרצוג נחשב לאהוד מאוד על הדרג המקצועי וכמי שהעניק להם גיבוי מלא. מי שלא אהב את החלטות הדרג המקצועי, למשל בנושא השנוי במחלוקת של הוצאת ילדים מהבית על-ידי פקידי הסעד, טען שהרצוג הוכיח את עצמו כשר שנותן לדרג המקצועי לנהל אותו. אבל ההנחה הרווחת היא שהוא ידע להכתיב מדיניות ולהיות דעתן כשצריך. "הוא שר הרווחה הכי טוב שהיה פה", אומר יובל אלבשן, לשעבר סמנכ"ל עמותת ידיד. "בן אדם רציני. שלט בחומר ולא הסתפק בסיסמאות. הנגישות שלו הייתה יוצאת מהכלל. לא היה אדם שהפנינו ללשכה שלו, שלא קיבל מענה".

למה הפניתם אנשים ללשכת השר? אין דרגים רלוונטיים מתחת?

"זו הייתה הדרך הכי טובה לעבוד".

על רקע המחמאות הללו, כדאי לזכור שהרצוג כלל לא רצה להגיע למשרד הרווחה, שהיה אז משרד מוזנח, שבמשך שנים עבד ללא שר ונאלץ לשרוד תחת סגני שרים סקטוריאליים. אולמרט, למעשה, אילץ אותו לקבל את המשרד. הרצוג נאבק להישאר במשרד התיירות, כשהוא מתרץ זאת ברצונו לסיים פרויקטים שכבר החל בהם. אבל בציבור הוא נתפס כמי שמעדיף להצטלם בלונדון עם בר רפאלי עבור קמפיין לעידוד התיירות, מאשר לרדוף אחרי סיקור תקשורתי לזקנה בלי השיניים שפונה לשירותי הרווחה.

בהמשך, הוא כבר הבין שכדאי להכין מהלימון לימונדה והיה השר הראשון שידע למנף את משרד הרווחה, שבראשו כיהן ארבע שנים, לקידום הדימוי החברתי שלו. זה משמעותי במיוחד לאור העובדה שהרצוג לעולם ייתפס כאיש אמיד. אביו ייסד את אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ, והרצוג שעבד במשרד טיפל בתיקיהם של אנשי עסקים מהארץ ומחו"ל והיה מחובר במשך שנים לבעלי הון. הוא מתגורר בצהלה, בווילה שמוערכת בכשמונה מיליון שקלים, ולמרות הניסיון להציג אותו כבן למשפחה של פעילי ציבור (אביו היה נשיא המדינה וסבו הרב הראשי), הוא בעיקר נתפס כילד שמנת שלא ידע מחסור. משרד הרווחה, במובן הזה, אפשר לו להצטייר כעממי ולהתחכך בנושאים קשים.

"כשהוא הגיע, הארגונים החברתיים אמרו 'הנה המיליונר מגיע לרווחה', מה לו ולזה", אומר אלבשן. "אבל הוא גילה רגישות, וכשהרבה מהארגונים עמדו ב-2008 בפני קריסה בגלל המפולת הכלכלית והפסקת התרומות, הוא בנה קרן, שגייסה כספים וחילקה לארגונים תמיכות, שהצילו אותם מסגירה".

"ההפרטה התחילה הרבה לפניו"

תקופתו מאופיינת בהאצת מגמת ההפרטה ששרתה עוד קודם במשרד הרווחה. פרופ' דני גוטווין מאוניברסיטת חיפה, חבר מפלגת העבודה, שמוכר בזכות מאבקו במדיניות ההפרטה ועקב אחר עבודתו של הרצוג, מציין כי הגישה שנקט מזכירה את זו של טוני בלייר. "הרצוג הרחיב את שירותי הרווחה שהיו נהוגים עד אז. רואים את זה הרבה בשירותים שסיפק למגזר הערבי, שלא היו קיימים קודם לכן. הוא מאמין שתפקידה של המדינה לדאוג לרווחתן של השכבות החלשות ולתקצב עבורן שירותים, אבל - וזה אבל גדול - היא לא חייבת לספק את אותם שירותים בעצמה. בשביל זה יש עמותות וארגונים מהמגזר השלישי כקבלני משנה, כשמשרד הרווחה מסתפק בלפקח על פעולתם. אני באופן אישי מאמין שהמדינה צריכה להחזיק בשיעור ניכר יותר של מנגנוני הביצוע".

מוטי וינטר, לשעבר סמנכ"ל במשרד וכיום פנסיונר, מספר כי "ההפרטה התחילה הרבה לפניו. הוא לא שינה בזה סדרי עולם. מה שכן, לא נתקלתי בהרבה שרים שהיו כל-כך אינטליגנטים וחרוצים. כשהוא נכנס לתפקיד, הוא אמר לנו 'אתם עוד תלמדו את הסגנון'. די מהר הבנתי למה הוא מתכוון. האיש מכונת עבודה. הוא עבד משמונה בבוקר ועד אחת בלילה. לפעמים זה היה מעליב כמה מהר הוא קולט את החומר ורץ איתו הלאה. הוא יכול לדבר בטלפון, לסמס, לצאת ולהיכנס מהחדר, ואז לסכם ישיבה כאילו היה שם כל דקה. פעם התלוויתי אליו לפגישה עם השופטת בדימוס סביונה רוט לוי לגבי הצעת חוק כלשהי. אחרי שבע דקות, הוא הבין במה מדובר, קיבל החלטה ועוד הספיק לרכל עם השופטת על העבודה של בעלה. מבחינתנו כפקידות מקצועית, זו הייתה תקופה של הרמוניה. יחסי האנוש שלו היו טובים והוא ידע לכבד אותנו, כך שהיה לנו קשה להגיד לו לא".

מתוך הרקע שלו, כמה הוא היה מסוגל להתחבר לאנשים במצוקה?

"יש לו גישה טובה לבני אדם. פעם נכנסתי איתו למועדונית לילדים בסיכון. היו שם שלושים ילדים ותהיתי איך הוא יתחבר. בדקה אחת הוא כבש אותם. הייתה אז אליפות בכדורגל, והוא קרא בקול, מי בעד ברצלונה? ותוך דקה כולם התחברו אליו".

וכשזה מגיע לטיפול אמיתי? לתקציבים, ליכולת לראות את הצרכים האמיתיים של האנשים האלה?

"הוא ראה את הצרכים. דחף מאוד לשילוב נכים ואימהות חד-הוריות בשירות התעסוקה ודאג לכך שהקצבאות שלהם לא ייפגעו בגלל זה. הוא גם הגדיל את התקציבים שהוקצו לניצולי שואה ולאוכלוסייה הערבית. הוא ביקר בישובים ערביים פי שלוש מהזמן שהקצה ליהודיים. לא שהכול נפתר ונהיה שוויון מלא, אבל הוא פעל בצורה מאוד אסרטיבית בנושא".

אולי יש לו שם פעילים שצריך לתגמל?

"אין לי מושג. הוא מאוד פרגמטי והתרשמתי שהוא מחובר לכולם. גם עם אולמרט וגם עם נתניהו שבא אחריו הוא היה ביחסים טובים".

שמואל אבוהב, מנכ"ל משרד השיכון בתקופה שהרצוג שימש כשר השיכון: "בעשרת החודשים שהרצוג כיהן כשר, התרחשה ההתנתקות ותפקידנו היה להסדיר את האתרים הזמניים למפונים. למרות שהוא תמך בהתנתקות וקהל המפונים לא נמנה עם האלקטורט שלו, הוא ידע לגלות הרבה אמפתיה וליצור מגע אנושי עם המפונים, שאם את זוכרת, לא היו בני פלוגתא קלים במיוחד, ועם חלק מבעלי התפקידים בכלל לא הסכימו לדבר.

"אני הייתי נפגש איתם מדי שבוע ובוז'י היה מצטרף לחלק מהמפגשים. בניגוד לאוצר, שביקש לתת למפונים את הפיצוי ולסגור עניין, אנחנו במשרד השיכון האמנו בשיקום של כל הקהילה יחד. היינו הגוף היחיד שקיבל הערה חיובית ממבקר המדינה על הטיפול בהתנתקות".

"נייר הלקמוס לאדם שפוי"

הרצוג מאמין שהוא סובל מהערכת חסר. הבייבי פייס והקול הגבוה, שמתייבש בגלל האלרגיות והמזגנים, מציבים אותו בעמדת נחיתות לעומת הבריטון של נתניהו. בראיונות שהעניק לאחרונה הוא סיפר שהוא עובד על הקול עם מורה מיוחדת. גילוי לב נחמד, ספק אם בעל קול הבריטון, שמטפח דימוי של גדול מהחיים, היה משתף את הציבור בבעיה דומה. בשיחות סגורות הסביר הרצוג שלא הייתה לו ברירה. המורה לפיתוח קול הזמינה אותו ליום ההולדת ה-70 שלה, ומכיוון שהיו גם עוד תלמידים שלה שהם סלבס, הגיע גם גיא פינס. והשאר היסטוריה.

איך הפרסונה שלו מתקבלת בציבור? נדע באמת רק בעוד חודשיים. כמו ענייני הקול, גם השילוב של ציפי לבני במפלגת העבודה יכול להיתפס בשני אופנים מנוגדים. מהלך שמשדר מנהיגות או צעד שמשדר לחץ. מי שבוחר באופציה הראשונה, מאמין שהמהלך המפתיע של הרצוג, ממקם אותו דווקא כמי שמסוגל לקבל החלטה לא מקובלת, שנכון לסקרים הנוכחיים הוכיחה את עצמה. מי שרואה בכך סימן ללחץ, מאמין שלבני, שמפלגתה לא הייתה עוברת את אחוז החסימה, תמרנה את הרצוג והוציאה אותו חלש. הזוגיות עם לבני נראית כעת מוצלחת, אבל רק ב-17 במארס נדע "אם מדובר במהלך גאוני או בקבר", כפי שהתבטא אחד האנשים שליוו את הרצוג.

האם נראה עד אז גם את בת זוגו, מיכל הרצוג, בקדמת הבמה? למשל, בראיון אוהד ב"ידיעות אחרונות", כפי שהיה עם מועמדים קודמים לראשות הממשלה? הרצוג מעדיפה שלא להיחשף, אבל ייתכן שההתפתחויות והסקרים ידרשו זאת. הרצוג הציג אותה לאחרונה במטה המפלגה כ"אישה עם קומון סנס וחוסן נפשי. יציבה. קרת רוח. מסבירת פנים ושפויה". ואף מילה כמובן על שרה נתניהו, שמוסתרת גם היא מאז החלה מערכת הבחירות.

אוהדיו מאמינים שגם עניין הכריזמה יפעל בסופו של דבר לטובתו. "דווקא זה שלא כולם קמים ביראה כשהוא נכנס לחדר, יעבוד בסופו של דבר לטובתו", מעריך ביילין. "את מכירה את האנשים שאומרים 'נורא חם פה', ומבקשים ממישהו לפתוח את החלון. בוז'י לא יגיד את זה. הוא פשוט יקום ויפתח בעצמו. מבחינתי, זה נייר הלקמוס לאדם שפוי".

צרו איתנו קשר *5988