פורטפוליו | עו"ד מיכה אבני

גיל: 47 תפקיד: בעלים ומנכ"ל פנינסולה, העוסקת בהלוואות ומסגרות אשראי חוץ בנקאי

משפחה: המקור של שני הצדדים מפולין, ושניהם שלחו נציג לארצות הברית. הצד של אימא התיישבו בניו יורק ופתחו שם חנות. הצד השני התמקם בבוסטון ונכנס לעסקי הבשר. ההורים, שניהלו אורח חיים קונסרבטיבי, נפגשו באוניברסיטת בוסטון. הם התחתנו ועברו לקונטיקט, שם אבא ניהל בית ספר יסודי.

ילדות: קונטיקט. אופניים, משחקים עם החברים, מחנות קיץ וביקורים בישראל. בתחילת כיתה י' ההורים החליטו לעלות לישראל והמעבר היה נוראי. הגענו למרכז קליטה במבשרת ציון. אחרי שלא נקלטתי בבית הספר, ההורים שלחו אותי ללמוד בבית הספר האמריקאי בכפר שמריהו, שאליו נסעתי כל יום באוטובוסים.

לימודים: כשהשתחררתי מצה"ל לא ידעתי לקרוא ולכתוב כמו שצריך, אז חשבתי שלימודי משפטים יהיו דרך מעולה לרכוש את השפה. בכל זאת, את המבחנים עשיתי באנגלית. התמחיתי במשרד של יגאל ארנון ונשארתי שם ארבע שנים, עד שהבנתי שאני לא רוצה להיות עורך דין.

ג'רוזלם גלובל ונצ'רס: קרן הון סיכון שמשקיעה בהייטק. הצטרפתי לשם בשלוש השנים שבהן השוק עבר שינוי דרמטי.

פנינסולה: רציתי להקים מקום שייתן אשראי לעסקים קטנים ובינוניים, אז חברתי ליוסי לינדה, שהכרתי בהייטק. גייסתי כסף משלמה ואהרון דברת ולאט ובטוח התחלנו לגדול. ב-2008 מגדל נכנסה כשותפה, ב-2014 הנפקנו את החברה בבורסה וב-2015 מיטב ד"ש קנתה מניות.

שקיפות: אשראי זה עסק של מוניטין ואמון ולכן אנחנו עובדים בשקיפות מלאה שעולה לנו יותר כסף.

שאול ודורי נאוי: מתחרים ראויים ואנשי אשראי ממדרגה ראשונה. אני מפרגן.

רגולציה: כחלק מפתיחת שוק האשראי לתחרות יוקם פיקוח חדש ויידרש רישוי. אני בעד כל מהלך שיסדיר את הענף, יפחית את החששות ויטיב עם הלקוח. פנינסולה תהיה הגוף הראשון בתור לקבל רישיון.

ריטה: אשתי, אהבת חיי, שותפה שגורמת לי לחייך כל הזמן. היא רואת חשבון עצמאית המתמחה בביקורת חקירתית. אנחנו מגדלים את הילד שלי מנישואיי הראשונים לשרה, מורה בתיכון שלמדה איתי משפטים; את הילד של ריטה מנישואים קודמים; ושתי בנות משותפות.

טרור: ב-13 באוקטובר 2015 ישבתי במשרדי מיטב ד"ש כדי לסגור את העסקה וקיבלתי טלפון מאימא, שאמרה שהיה פיגוע בירושלים ושאבא לא עונה. הוא היה היפוכונדר שהסתובב עם תיק של המסמכים הרפואיים שלו לכל מקום, ונהג להתקשר גם אחרי פיגוע בתימן כדי להגיד שהוא בסדר. נכנסתי לאוטו בדרך לירושלים והתקשרתי לבתי החולים. האחות בהדסה אמרה לי לבוא למיון. שני מחבלים ירו לו בראש ואז חתכו לו את הבטן. הוא היה חסר הכרה במשך שבועיים ונפטר.

משפט: לא הלכתי למשפט, גם אימא, שממשיכה ללמד, לא. את הרוצח ראיתי כי הוא שכב ליד אבא שלי בטיפול נמרץ וראיתי אותו מתעורר. אחותי הלכה לכל הדיונים. השכול מאוד פרטי אצלנו, אבא איתנו כל הזמן.

הסתה: כשישבתי לידו בטיפול נמרץ לא הפסקתי לחשוב למה זה קרה. ואז התוודעתי להסתה המטורפת במדיה החברתית, שמפיצה את הרעיונות המעוותים האלה ושוטפת את מוחם של הילדים והנוער. חשבתי איך אני מעלה את המודעות לזה והחלטתי לכתוב מאמר לניו יורק טיימס, שעשה המון רעש. מאז אני מוביל תנועה שקוראת להפחתת ההסתה ברשת, שמגבירה את המוטיבציה לטרור. אם פייסבוק לא מאפשרת לפרסם תכנים פורנוגרפיים, אין שום סיבה שתאפשר פרסום הסתה לפיגועים. אני פועל בלי מימון, מסתובב בעולם, מרצה, נפגש, נואם וכותב.

פייסבוק: תבענו את החברה בסכום של מיליארד דולר, יחד עם עוד ארבע משפחות של נפגעי טרור, תביעה שנשענת על החוק האמריקאי, שקובע שלעסק מסחרי אסור לתת שירותים או סחורות לארגון טרור. זה היה אחרי שכתבתי מכתב אישי ומכתב פומבי למארק צוקרברג והוא לא ענה.

תפיסת עתיד: המטרה שלי היא לעצור את ההסתה ולהזניק את פנינסולה קדימה.