בשבועות האחרונים נפתחו בפני המטיילים מסלולי הליכה ראשונים מסוגם אל מקבצים של כתובות סלע (חרותות) קדומות. מעטים בלבד יודעים (או לפחות ידעו עד עתה) שכל מרחב הר מ*ח*י*ה, הר ערקוב ורמת מטרד, בין עבדת לשדה בוקר ממערב לכביש מס' 40, מהווה את אחד מאתרי חרותות הסלע הגדולים ביותר בעולם (מספרם מוערך בכחצי מיליון!).
בעוד שציורי הסלע בהר כרכום מוכרים יחסית וחרף קשיי הנגישות רבים פוקדים אותם, את חרותות הסלע במרחב זה, הנגיש הרבה יותר, הכירו רק יודעי ח"ן. את השבילים המשולטים פרצו רשות הטבע והגנים הלאומיים, רשות העתיקות וחוקריה במרכז לאמנות הסלע בנגב, יחד עם אוניברסיטת בן גוריון ומדרשת שדה בוקר.
פריצת השבילים ושילוטם היו שנויים במחלוקת. לצד הגישה הדוגלת בדבר היכרות של הציבור הרחב עם נכסי טבע ומורשת, קיימת הגישה הדוגלת בכך שאת העדין ואת הפגיע יש להסתיר מעיניהם של המוני מטיילים, כל עוד נעדר פיקוח קרוב ורציף עליהם. בהקשר לחרותות הסלע, נעשו כעת כמה ניסיונות ראשוניים של סימון והכוונה, אך רובם נמצאים עדיין בעומק השטח והרחק מתודעתו ומהישג ידו של התייר הממוצע.
חרותה היא כתובת שנחקקה על פני הסלע, לרוב במקומות שבהם הסלע מכוסה בפטינה, שכבת כיסוי, שגונה לרוב כהה מפנים הסלע, דבר שמבליט את החרותה. החרותות משתרעות על פני טווח זמן אדיר. משערים שהקדומות שבהן בנות כ-6,000 שנה בעוד שהמאוחרות שבהן בנות אלף שנה או פחות. לצד החרותות הקדומות יש גם עכשוויות, שנעשות על-ידי הבדואים או טיילים מזדמנים.
חלק מהחרותות כתובות בשפות קדומות שונות - מנבטית ועד ערבית, וחלקן ציורים המתארים בעלי חיים שהיו במרחב - בעיקר יעלים הדורי קרניים, אך גם חוגלות, טורפים שונים ועוד. ישנן חרותות המתארות סצנות ציד, לחימה, פולחן ועוד. חלק מהחרותות כמעט ולא ניתן לזיהוי בשל הבליה או בשל ריבוי חרותות בנות זמנים שונים על פני סלע אחד. במקרים רבים, גם המתואר בחרותות המובחנות, לא מבואר לחלוטין ופתוח לפרשנות.
ממש בסמוך למצפור ליפא גל, המנציח את שמו של אחד מחלוצי הנגב, נמצא מצבור סלעי גיר כהים. על מנת להגיע אליו יש לנסוע מכיוון שדה בוקר דרומה, בכביש מס' 40 לעבר מצפה רמון. כקילומטר וחצי אחרי צומת ציפורים הפונה ימינה למחנה רמון, ישנה דרך עפר טובה שמעפילה אל מצפה ליפא גל. במקום שני מסלולים שיורדים במורד הגבעה, אך ניתן בקלות לקשור ביניהם ולערוך מסלול מעגלי שאורכו כ-3 קילומטרים בקירוב, בדרגת קושי בינונית.
סמוך לנקודת החניה יש מצבור סלעים כהים. החיפוש על פניהם יחשוף את חרותות הסלע הראשונות בדרך. ממצפור ליפא יוצא שביל מזרחה, לכיוון כפר הרועים הבדואי וכביש 40. הוא חולף בין מצבורי סלעים כהים, שעליהם חרותות אבן רבות. השביל לא מסומן בסימון השבילים המוכר, אלא תחום באבנים. כך או אחרת, ההליכה בשטח פשוטה וקלה להתמצאות: יורדים בשלוחה, מגיעים אל מצבורי הסלעים הכהים, ממשיכים אל מצבורי הסלעים הכהים בשלוחה השכנה, ועולים חזרה.
הניסיונות הראשוניים לסימון השבילים להנגיש את האזור לא הוכיחו את עצמם יתר על המידה. כבר עתה יש מי שעקר חלק מהשלטים שהוצבו במקום. גם שורות האבנים שתחמו את השבילים טושטשו. חשוב עם זאת לציין שלא הייתה כל פגיעה בחרותות עצמן. ידו של מי בדבר? - סביר להניח שמדובר בתושבי כפר הרועים, שיש להם "בטן מלאה" על כך ששארית המדבר נגזלת מהם. רבים סבורים שיש לשלב את הבדואים במיזם, אם כשומרים, אם כמדריכים ואם כבעלי יוזמות תיירותיות במרחב, אבל בינתיים דבר מזה לא קרה.
חלק מכפל הפנים ביחס אל הבדואים בא לידי ביטוי בפער שבין ההתייחסות לחרותות הסלע הקדומות לבין אלו שנחקקות גם בימים אלו על- ידי תושבי האזור. בעוד הראשונות אפופות הוד מדבר רומנטי, מושא למחקר ולשימור, מוגדרות האחרונות כוונדליזם. האם אין הן זהות במהותן?
במאהל יאהלה ("ברוכים הבאים" בדיאלקט ערבי בדואי) שבכפר הרועים, הכפר הבדואי שלמרגלות מצפה ליפא בסמוך לכביש מס' 40, ניתן להתארח, ללון, וגם לזכות במגוון הדרכות והפעלות מדבריות - מרעיית צאן וגמלים ועד גששות בסיסית (לתיאומים: 054-3510824).
סאלם, הבעלים, דובר עברית רהוטה. מומלץ ביותר לפגוש אותו ולשמוע ממנו על האופן שבו הוא רואה את הדברים. הוא בן דור שני בכפר הלא מוכר הזה, שאת שמו העניק לו יצחק רבין בעקבות ההחלטה שלא לפנות מכאן את התושבים בשנית. במקור הם חיו בשטח שכיום הוא בסיס חיל האוויר רמון. כיום זהו כפר בלתי חוקי. מעל צריפיו ואוהליו חולף קו מתח גבוה, אך תושביו משתמשים בגנרטורים. בעוד מנהלת הבדואים מתכננת להקים כאן יישוב קבע, זקני הכפר וסאלם דורשים שלב ביניים. "קודם תן לילדים שלנו חינוך כמו שצריך ושירותי רפואה כמו שניתנים במקומות אחרים, לפני שזורקים אותנו בעיירה שבה אנחנו מנותקים מהמרעה וצריכים להתמודד עם תשלומים שהמשכורות שלנו לא יכולות לכסות. צריך לשנות את הראש לפני שמשנים את הבית, לא?".
צעדת חוף הכרמל
צעדת חוף הכרמל היא מהצעדות היפות בארץ: המסלול יעבור לאורך חוף הים, בתל דור, לצד שרידי עיר הנמל העתיקה ויכלול ירידה למפרצים. 2.5 ק"מ - מסלול קל למשפחות; 5 ק"מ - מסלול בינוני למשפחות, כ-12 ק"מ - למיטיבי לכת. לאורך המסלול יוצבו תחנות פעילות: שחקנים, להטוטנים, בועות ענק, משחקי חוף ספורטיביים, עמדות הדרכה בנושא צבי הים ועוד.
לפרטים: 04-9841114
www.hofwalk.co.il
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
