הנקראות ביותר

השטח בוער: האנשים שמניעים את המחאה נגד העיריות שלהם

בכפר-סבא ובהרצליה הם הצליחו לבלום (זמנית) את תוכניות המתאר ■ ברמת השרון ובגבעתיים הם נלחמים בהדתה במערכת החינוך ■ וגם בנתניה ובחדרה הרוחות סוערות ■ דוח מיוחד

מירית שקד-ברק / צילום: איל יצהר
מירית שקד-ברק / צילום: איל יצהר

כפר-סבא | המאבק נגד תוכנית המתאר העירונית

האזרחית המודאגת: מירית שקד-ברק

"אתמול יצאתי להליכה מהירה בערב, זה עוזר לי להירגע ולחשוב מה הצעדים הבאים של המאבק ופתאום, ככה כשאני צועדת עם האוזניות, עוצרים אותי ילדים בני 11 ומנופפים לי לשלום. הורדתי את האוזניות והם שאלו אותי 'מה התוצאות של ההפגנה שהשתתפנו בה?'", מספרת מירית שקד-ברק, ממובילות המאבק נגד תוכנית המתאר העירונית בכפר-סבא, שתקבע את פניה בשלושים השנים הקרובים. "אמרתי להם 'הצלחנו! החליטו לבטל את התוכנית, אבל יש לנו אתגר נוסף כי צריך גם אישור מהמדינה'. הם אמרו 'אז קדימה, מתי ההפגנה הבאה? אנחנו רוצים לבוא'. אמרתי להם שהם ישמעו על ההפגנה הבאה, ובליבי אמרתי להם אני ואתה נשנה את העולם. אנשים חושבים שבפייסבוק ובווטסאפ הם ינצחו מערכות, אבל לא, אתה חייב לצאת לרחובות. אנשים רוצים להיות שותפים לעשייה, רק צריך להחדיר להם את האמונה שאפשר לשנות, לציבור יש את הכוח".

מאז מאי האחרון, שקד-ברק, תושבת שכונת קפלן בכפר-סבא, ישנה "בקושי שעתיים בלילה", מתרוצצת מדוכן הסברה אחד לאחר, מפעילה תושבים במשמרות מחאה ומתכתבת בלי סוף עם חבריה למטה המאבק. "אפילו ירדתי במשקל כי אין לי זמן לאכול", היא מספרת כמה ימים אחרי שעוד ישיבת מועצה עירונית התפוצצה בגלל הפעילות של הפעילים, שדורשים כעת את יישום ההחלטה התקדימית שהשיגו תוך פחות מחודשיים: משיכת תוכנית המתאר מהוועדה המחוזית בחזרה אל הוועדה המקומית, כדי לערוך בה שינויים.

המאבק של כפר-סבא התחיל בווטסאפ השכונתי של שכונת קפלן, השוכנת במזרח העיר. אחת מהתושבות גלשה באתר משרד האוצר לצרכיה הפרטיים ונתקלה במקרה בתוכנית המתאר של כפר-סבא שהופקדה בוועדה המחוזית. היא נכנסה בסקרנות וגילתה כי בקו אווירי של 300 מטר מביתה מתוכנן לקום אזור תעשייה מסוג 2, שמאפשר תעשייה מזהמת, וכן יוקם אתר למיון פסולת. "נכנסנו לאתר", מספרת שקד-ברק, "וגילינו שפרט לאותו אזור תעשייה גם מתוכננים להיבנות מגדלים בני 22 קומות על חשבון שטחים ירוקים, ושרחובות משניים בשכונה יהפכו לראשיים ותוקם תחנת אוטובוסים גדולה. כל זה בשכונה הכפרית השקטה שלנו". ואם לא די בכך, התברר להם כי "המועד האחרון להגשת ההתנגדויות לתוכנית היה כעבור שמונה ימים בלבד, ובאמצע עוד היו לנו גם יום השואה, יום העצמאות ויום הזיכרון".

- הווטסאפ השכונתי בטח התפוצץ.

"מה שהכעיס אותנו היו ההסתרה וחוסר השקיפות. העירייה הגישה תוכנית מתאר בלי שיתוף ציבור ראוי. חיכיתי שמישהו ירים את הכפפה, עד שלא יכולתי להתאפק ואמרתי לבעלי שזה הבית שלנו, אנחנו מגדלים כאן את ילדינו, אני חייבת להתגייס למאבק. יצרתי קשר עם עוד תושבים ופתחנו קבוצת ווטסאפ נוספת: 'התנגדות תב"ע כפ"ס 2035"".

שקד-ברק, שעוסקת לפרנסתה בייעוץ תקשורת ואסטרטגיה ובעלת משרד מדיה לינק, פתחה את כל המבערים: "עבדנו נגד השעון במירוץ מטורף כדי להגיע לכמה שיותר תושבים ולאסוף לוועדה המחוזית כמה שיותר התנגדויות".

- איך עושים את זה?

"עו"ד דורון פריאנטה שלוקח חלק בוועד הפעולה, הוציא מסמך התנגדויות גנרי לתוכנית המתאר, שעליו אפשר לעשות התאמות לבית של כל תושב. משום שצריך להחתים את ההתנגדויות על-ידי עורך דין, עשינו דוכנים בשכונה, לקחנו דיבורית עם רמקול, והזמנו אנשים לבוא לחתום - ודורון חתם במקום. נידבנו עורכי דין נוספים מהשכונה שחתמו במשמרות ושלחנו תושבים לבתים שלהם. תוך ימים ספורים הגענו ל-500 התנגדויות ובתאריך היעד הגשנו אותן לוועדה המקומית".

- וזאת רק המערכה הראשונה.

"כן. במקביל הקמנו דף פייסבוק בשם 'כפר-סבא האפורה - עיר התעשייה'. זה מסר שלקח לי לילה שלם לחשוב עליו ולמען הגילוי הנאות אציין שהייתי אחראית לפני עשור על מיתוג כפר-סבא הירוקה. לדף הפייסבוק העלינו את כל המסמכים, כך שאפשר יהיה להוריד אותם דרך גוגל דרייב. גם שם הגענו מהר מאוד למאות לייקים, זה עף כמו אש בשדה קוצים.

"השלב הבא היה לעשות חוגי בית שכונתיים. קראנו לזה חוגי גינה והתחברנו עם תושבים דומיננטיים משכונות נוספות שנרתמו למאבק. הבאנו מחצלות והאדריכלית מיטל בקרמן, תושבת השכונה וממובילות המאבק גם כן, התנדבה להסביר את תוכנית המתאר ולענות על שאלות. התחילו להתייצב עשרות אנשים ויש לנו בקשות לחוגי גינה בשבועות הקרובים בכל העיר, שאיציק מנהיימר - איש הייטק שמתפקד כאיש השטח של המאבק - מתאם ומפיק".

- שמעתם משהו מהעירייה בשלב הזה?

"העירייה ניסתה בהתחלה לאיים שלא נעשה את חוגי הבית, לאחר שפורסמה ידיעה בנושא בתקשורת המקומית. אחד ממנהיגי המאבק קיבל טלפון ונאמר לו שאם נעשה חוג גינה בשכונת הדרים, לא תהיה פגישה עם ממלא - מקום ראש העיר ועם מהנדסת העיר - מפגש שרצינו לקיים והתחלנו בניסיונות תיאום".

- איך הגבתם?

"ענינו שאנשים רוצים לדעת מה מתוכנן ולכן אנחנו נקיים את המפגשים. כמה שבועות לאחר מכן, חלקינו קיבלו טלפון נוסף באמצעות עובדת עירייה ואחד מאיתנו קיבל טלפון באופן ישיר מראש העיר (יהודה בן חמו, החשוד בקבלת שוחד, ושמורחק מבניין העירייה מאז מעצרו בפברואר).

"הם ביקשו שוועד הפעולה יגיע להיפגש עם בן חמו באותו היום. לא סירבנו, אבל כל אחד היה עסוק ולא הסתייע בידינו להגיע בשעה ובמקום שרצה. אז קיבלנו אזהרה מפורשת על-ידי המתווכת, שאם לא ניפגש עם ראש העיר לא תהיה הפגישה עם ממלא המקום. אמרנו 'סליחה, מצטערים, אנחנו אנשים עובדים ואם אלה פני הדברים נצטרך לסרב'. חמש דקות אחרי זה קיבלתי טלפון ביטול לפגישה".

- איך זה גורם לך להרגיש?

"בכל פעם שמנסים לעצור אותנו ולשים רגליים, אנחנו מראים שלא נתפשר. יש לי מסירות וזה סוחף ומניע אנשים. אני מקפידה על מיליטנטיות, יש לי אומץ ואני לא מפחדת, מה גם שאני חלק מקבוצה וממטה מאבק שנותן כוח. החלטנו שלא נתפשר על שום דבר חוץ ממשיכת תוכנית המתאר ואנחנו עם אש בעיניים, עומדים במילה".

המפנה הגיע בישיבת מועצה שבה חבר אופוזיציה העלה בקשה למשיכת התוכנית. בקואליציה טענו שהמועצה היא לא הסמכות לכך ורק מליאת התכנון והבנייה מוסמכת למשוך את תוכנית המתאר. "ואכן", מספרת שקד-ברק, "שבוע לאחר מכן הייתה ישיבת מליאת התכנון והבנייה והנושא עלה לדיון. התייצבנו במשמרת מחאה של מאה איש, דאגנו לעשות רעש ולקרוא בשמותיהם כדי שהם ישמעו אותנו ולבקש מהם שיצביעו לטובתנו ולפי צו מצפונם. חיכינו שלוש שעות בחוץ עד שיצאו החברים עם החלטה, ואמרו שיש רוב קולות למשוך את התוכנית".

- ניצחון. איך הרגשתם?

"התעלות נפש מדהימה. צעקנו, רקדנו והתחבקנו, ולאחר ההחלטה שלחנו מכתבי תודה לחברי המליאה והודנו על אומץ ליבם, אנחנו לא שוכחים מי עומד לצדנו. יחד עם זאת, אנחנו לא מפסיקים את המאבק. עד שההחלטה לא מתבצעת בפועל אנחנו לא נחים".

נתניה | מחאת מורי הקונסרבטוריון על שכרם

- האזרחית המודאגת: אור-נוי זקס

לפני כמה שבועות עלו שלטי חוצות לא שגרתיים ברחבי העיר נתניה, שבהם נראית יד קפוצה לאגרוף אוחזת גשר של גיטרה ובכותרת נכתב: "פיירברג, את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק. לא ניתן יד לסגירת הקונסרבטוריון". מאחורי הקמפיין עומד ארגון המורים שהתייצב לצד מורי הקונסרבטוריון בעיר, שמוחים על תנאי העסקתם זה שנים. אלא שלטענת ארגון המורים, העירייה סיכלה את הצבת השלטים בשל המסרים שיוצאים נגד ראש העיר מרים פיירברג. בסופו של דבר, ולאחר עיכוב, עלו השלטים המדוברים ברחבי העיר ולדברי סמדר אור-נוי זקס, מורה לחליל בקונסרבטוריון, הדבר העמיד את העירייה במבוכה רבה לנוכח ההאשמות בסתימת פיות.

"השכר של המורים למוזיקה נמצא במצב של קיפאון טוטלי", מספרת זקס, "הקונסרבטוריון נמצא תחת חברה עירונית - היכל התרבות בנתניה - והוא נקבע בשנת 2002 עם המורים הראשונים שנכנסו למערכת וככה הוא נשאר עד היום. מורים חדשים שהצטרפו ישבו על חוזה אישי מול המנהל ונוצר מצב אבסורדי שבו הוותיקים מקבלים פחות מהחדשים, ואי אפשר היה לשנות את זה".

לפני שש שנים החלו יוזמות של מורים ופניות לעירייה, אבל לא יצא מזה כלום, מדווחת זקס, ואז החליטו המורים למוזיקה לפנות לארגון המורים וצורפו לשורותיו. "התחיל משא ומתן שקט בין ארגון המורים ובין עיריית נתניה עם כל מיני דרישות, אבל גם מזה לא יצא שום דבר. היה שלב שמנכ"ל ההיכל הגיע עם הצעה מגוחכת לעדכון שכר ללא אחיזה במציאות מבחינת ותק וזכויות סוציאליות".

- ובכל זאת, מה השתנה?

"בשנה האחרונה העברנו הילוך כי ראינו ששום דבר לא זז. יו"ר ארגון המורים רן ארז נכנס בעצמו לתמונה והיה ניסיון של השבתה בבתי ספר בנתניה, פה שעה ושם שעה, אבל לצערנו, גם זה לא הוליד שינויים. עד שב-14 במאי החלטנו שאנחנו משביתים את המוסד. במהלך החודשיים האלה קרו המון דברים. הייתה התגייסות מטורפת של ההורים, תמיכה גורפת. העירייה אספה את ההורים על מנת לתת להם הסברים, והם חשבו שההורים יהיו לצידם, אבל הם קיבלו מכה מכך שההורים אמרו 'אנחנו עם המורים ונלך איתם באש ובמים'. ההורים חברו אלינו למטה מאבק והוקמה קבוצת ווטסאפ של 80 פעילים. החלטנו להרים הפגנה גדולה בכניסה להיכל התרבות עם התזמורת הייצוגית והמקהלה, היינו משהו כמו 250 איש שמנגנים ומפגינים עם שלטים".

- קונצרט נשמע כמו הפגנה תרבותית למדי.

"נכון, היה אירוע מרשים, אבל לא מספיק אנשים נחשפו אליו. אז ארגנו עוד הפגנה, הפעם ליד בניין העירייה ביום שמתכנסת מועצת העיר, והפעם החלטנו שלא נהיה תרבותיים אלא נביא משרוקיות, מגפון ותופים. בכל פעם שהגיע חבר מועצה, קראנו לו שיבוא לדבר איתנו והכול תועד והוקלט. כולם הבטיחו הבטחות והיה לזה אפקט חיובי".

אחרי ההפגנה הקולנית הוזמנו מובילי המאבק סוף-סוף לישיבה בעירייה. "הייתה היענות והציעו לנו הגדלה של התקציב ב-800 אלף שקל. רן ארז אמר שהוא שמח על ההתקדמות, אבל הסכום הזה לא יבטא את עדכוני השכר והוא דחה את ההצעה".

- אז ממשיכים במאבק?

"כן. כל הזמן פנינו לתקשורת, והמקומונים לא הפסיקו לכתוב. רדיו אמצע הדרך שידר בכל שבוע כתבה עלינו. ובינתיים יצר איתנו קשר העוזר הפרלמנטרי של יעקב פרי (יש עתיד) שפעיל בנושא חקיקה של הקונסרבטוריונים. הוא הצליח להשחיל את הסוגיה שלנו לוועדת חינוך בכנסת ובסוף יוני הגענו לשם, נציגות של מורים, הורים ותלמידים וכולנו דיברנו שם. היה נציג מארגון המורים וכמובן ראשת העיר. זה ההישג המשמעותי שלנו".

- מתי היא הבינה שאתם רציניים?

"עוד לפני שעלינו לכנסת היה איתות נוסף מצד העיריה שמוסיפים לנו עוד 300 אלף שקל על ה-800 אלף שקלים, ואז אנחנו מדברים על תוספת של 80% לתקציב שלנו. ההצעה בבדיקה אצל ארגון המורים ואנחנו יושבים ומחכים, זה תקוע ומתעכב בגלל החופשות".

- איך המורל של המורים לכל אורך הדרך?

"יש בקונסרבטוריון אנשים שהם פחות חזקים מבחינה כלכלית ולא נמצאים במצב מזהיר בבית, ההשבתה של המוסד פוגעת בהם. חלקם אומרים 'מה שנתנו ניקח, העיקר שנחזור לעבודה, שלא נאבד תלמידים ושנמשיך לקיים שגרה'. אבל למזלנו, רוב המורים בטוחים בצדקת הדרך ומבינים שאם עכשיו לא נכה בברזל עד הסוף, עוד חמש שנים נהיה בדיוק באותו מקום".

הרצליה | המאבק נגד תוכנית המתאר העירונית

אזרח מודאג: ישראל כספי

ישראל כספי, יו"ר ועד מתנדב בשכונת הרצליה הצעירה ("אני עושה את זה כבר עשרים שנה, היחיד שמסכים"), משוגע על הרדוף הנחלים: "מת על הצמח הזה". וכשכספי נדלק על משהו, הוא הולך עם זה עד הסוף: מכתבים, פניות, תחקירים בנושא ועוד. בתפקידו השני כיו"ר ועדת הגינון של השכונה הוא אף מקפיד מדי שבוע לבדוק אם כל העצים הושקו. מה הפלא, אם כך, שהוא לוקח גם חלק פעיל ומוביל במאבק הנוכחי של תושבי הרצליה בתוכנית המתאר.

לפני חמישה חודשים הציג ראש העיר משה פדלון את תוכנית המתאר שמציעה גידול של 100% באוכלוסיית העיר וכוללת בינוי רב. תוכנית המתאר העלתה אצל התושבים שאלות רבות הנוגעות לנושאי תשתיות, חינוך ועוד ותנועת "הרצליה איכות חיים" החלה לפעול בנושא. במקביל, נודע לכספי ולתושבי שכונת הרצליה הצעירה, שבשכונת שיכון דרום הסמוכה לביתם מתוכנן לקום פרויקט מגדלים בני 27 קומות בשטח ששוכנים בו היום שיכונים.

"התוכניות האלה זה משהו הזוי, מגלומני, הולילנד", אומר כספי, שמוביל בשנים האחרונות גם את המאבק להסבת שטח תעש הגובל בשכונה לפארק מטרופוליני. "שלחנו לראש העיר מכתב עם כמה מאות חתימות להתנגדות לתוכנית של שיכון דרום, ביקשנו להיפגש כדי לקבל הסברים, אבל עד היום לא קיבלנו תשובה. ואנחנו הרי לא נולדנו אתמול, אז התחלנו לעמוד מול הבית שלו במשך שלושה חודשים, ככה מדי יום שישי, משמרת מחאה".

במקביל, החלה תנועת "הרצליה איכות חיים" להוביל מאבק עירוני נגד תוכנית המתאר בהרצליה בזמן ששכונות שונות ברחבי העיר מתארגנות גם הן למאבקים הנוגעים להן. בחג פורים האחרון "עמדנו כולנו ברחובות וזכינו לאהדה רבה", אומר כספי, "אבל העירייה מתנכלת ושולחים פקחים למנוע את דוכני ההסברה".

" מפקירים את הטבע בהרצליה בשביל דירות יקרות ליד הים "

loading

- מתי, למשל?

"בחג פורים הצעתי לחברים שנקים שולחן הסברה בעדלאידע כי יהיו שם עשרות אלפי אנשים וזאת הזדמנות מדהימה. הם חששו שיסלקו אותנו, אבל אני איש לוחמני שלא מפחד מאף אחד. אז יסלקו אותנו, מה קרה. הצלחתי לשכנע אותם. עמדנו שם פחות מחמש דקות, והגיעו פקחים. הם אמרו שאנחנו מפריעים למרות שלא הייתה הפרעה. אני עורך דין ומשפטן בהשכלתי, אמרתי 'זאת זכות לגיטימית ולא נלך מכאן, תביאו משטרה'. מיד הביאו את המשטרה העירונית. אמרתי 'זאת משטרה של ראש העיר', והזהרתי אותם שאם הם יעזו לפגוע בנו, נפיץ את הסיפור. אז הגיעו קצין משטרה ושוטר, והקצין נתן הוראה לא לפגוע בנו. עמדנו שם שלוש שעות ונדהמתי מרמת התמיכה. החתמנו 600 תושבים על התנגדות לתוכנית המתאר".

על-פי כספי, מדובר במוטיב שחוזר על עצמו: "ביום שישי שאחרי פורים עמדנו שוב במרכז העיר, ושוב הפקחים מגיעים. אז כבר הייתי יותר תוקפני ואמרתי 'אנחנו נתבע אתכם באופן אישי, אתם פוגעים בחוק כבוד האדם וחירותו, בזכות בסיסית של אנשים לדמוקרטיה'. לא הפרענו לציבור ולא הפרענו לתנועה. הפקחים הסתובבו סביבנו כמו דבורים ולא העזו לגעת. אמרתי להם 'תביאו משטרה, אם היא תגיד שאסור, אנחנו הולכים'. אותו דבר קרה מול בית ראש העיר במשמרת המחאה. הוא הביא לנו משטרה שביקשו מאיתנו תעודות זהות, אמרתי בשום אופן לא לתת".

דוגמה נוספת ליחסים המתוחים שבין הפעילים ובין העירייה ניתן לרשום במתנ"ס השכונתי של הרצליה הצעירה, שם מתכנסים מדי שבועיים החברים בוועד המתנדב לפעילות. "פתאום אני מקבל הודעה שמנכ"ל העירייה נתן הוראה לא להכניס אותנו למבנה בגלל שחילקנו פלאיירים לוחמניים, שבהם השווינו בין הפרויקט בשיכון דרום ובין הולילנד בירושלים. ואני אמרתי, הם לא יגידו לנו מה לכתוב, פה זה לא עיר משטרה, זה לא צנזור, זה לא לואי ה-14, השכונה שייכת לתושבים.

"אחרי שבועיים אנחנו מגיעים שוב למבנה, לא שואלים אף אחד. יושבים 25 איש, עורכי דין, הייטקיסטים וחושבים על דרכי פעולה. בשעה תשע בערב נפתחת הדלת ונכנס פקח בכיר של העירייה שאומר 'אתם נדרשים להסתלק, פלשתם לשטח'. אמרתי לו 'תביא משטרה', אז הוא אומר שהשוטר מחכה בחוץ, תוך חמש דקות מי שלא הולך אנחנו עוצרים אותו ולוקחים אותו למשטרה. הם שלחו ארבע ניידות, 12 שוטרים ופקחי עירייה לסלק אותנו משם. אנחנו עשינו מזה מהומת אלוהים. צילמנו את כל האירוע והפצנו לתקשורת. מאז אנחנו נכנסים באופן חופשי לאשכול הפיס".

המחאה התעצמה והלכה, אבל לא הייתה מספיק חזקה וקולנית, מספר כספי. "אנחנו יושבים עשרות שעות בדיונים ועולות מחשבות שונות. אנשים אומרים 'תוכנית המתאר היא בכייה לדורות, זה יהרוס את חיינו, אבל אין לנו סיכוי'. עולות כל מיני הצעות כמו לקחת עורכי דין, התנגדויות, תביעות, ואני אומר להם 'כל דבר בזמנו, עכשיו הדבר הכי חזק ונכון זה להיות ברחוב, מול הבית של ראש העיר, לחלק פלאיירים'. אנחנו נמצאים שנה ורבע לפני בחירות, זה פגיעה בבטן הרכה".

נקודת המפנה, מספר כספי, הייתה בחיבור של קבוצות שונות בעיר: "נפגשנו כולנו והחלטנו שפועלים אחד למען כולם וכולם למען אחד ומבטיחים שעד שלא יושלם אחרון המאבקים בהרצליה, לא נלך הביתה. לא ניתן לעירייה לעשות הפרד ומשול ולא ניתן להם להפחיד אותנו".

הצעד המשותף הראשון היה להפיץ 15 אלף פלאיירים - הזמנה להפגנה משותפת לכל המאבקים שהתקיימה לפני שלושה שבועות. על-פי כספי, נרשמה הצלחה. "זה היה הפנינג אדיר וכל שכונה ביטאה את הטענות והדרישות שלה ויחד עם זאת היה מסר אחד ויחיד נגד תוכנית המתאר. הקואליציה העירונית שיצרנו הייתה מהלך שובר שוויון במאבק ומאז הוחלט למשוך את התוכנית בחזרה לוועדה המקומית. יחד עם זאת, אני לא יודע אם ניצחנו, כי בינתיים אלו רק אמירות".

רמת השרון | המאבק נגד ההדתה בבתי הספר ובעיר

אזרח מודאג: דני לביא

הסיפור של מאבק התושבים שהתאגדו במארס האחרון תחת העמותה "רמת השרון חופשית" החל בשנת 2006. אז התמקם בשכונת מורשה גרעין תורני של שלוש משפחות בבית כנסת ותיק בשם בר יוחאי. כיום ממוקם המאבק שלהם בלב סערה ציבורית שזכתה לכינוי "הדתה". הטענות של התושבים מופנות כלפי עיריית רמת השרון שלא מקיימת את פסק דין של בית המשפט, שניתן כבר בשנת 2012, ולפיו עליה לפנות את הגרעין התורני מבית הכנסת השכונתי.

אולם לפני כשנה נרשמה נקודת מפנה במאבק. לאחר שנים שבהן עיריית רמת השרון לא הסדירה את נושא הגרעין התורני, הגיעה בוקר אחד משאית ועליה שני מבנים יבילים, שאותם הציבה בלב שטח פתוח בשכונה. כשביררו השכנים מהם הקרוונים האלו, הם נענו שמדובר בגני ילדים עבור ילדי הגרעין התורני, שבינתיים גדל לכדי 300 משפחות.

"יש משהו בתמונה הזאת של משאית ועליה שני קרוונים, שאנחנו מכירים ממחזות של התנחלויות בשטחים, וזה היה כואב", אומר דני לביא, יו"ר ועד הפעולה של המאבק. "אני בהארד קור המאפליה של הסיפור, תושב שכונת מורשה. חי פה מגיל אפס ועד היום. המשפחה שלי הייתה מתפללת בבית הכנסת הזה. היום אנחנו מבינים שהגרעין התורני הזה הוא תוצאה של ארגון פוליטי ממומן. הם הגיעו לרמת השרון כדי לפגוע במרקם החילוני שלה. זה לא מאבק על הדת, זאת רק מסיכה".

ביום העצמאות האחרון המאבק ברמת השרון עלה לכותרות בעקבות בקשות של הגרעין התורני לבמות נפרדות לנשים ולגברים, ולאחר סירוב העירייה, אלה החלו בבניית במות נפרדות עבור עצמם, עד שפורקו על-ידי פקחי העירייה. מהלך זה לווה בעוד כמה פרובוקציות שעשו כותרות, ופוסט שכתב לביא בפייסבוק עורר הדים.

לביא וחבריו החלו להניע את המהלכים האחרונים שכוללים רישום של עמותה, משמרות מחאה, החתמה של תושבים על עצומה ואף כינון סדנה להורים אקטיביסטים שרוצים ללמוד איך נאבקים על הצביון החילוני בבית ספרם. באופן מאורגן למדי הם חולקו לצוותים: אסטרטגיה, מחקר או תקשורת ונבחר ועד פעולה בהליך דמוקרטי שמוביל את המהלך. לביא מוכן להתראיין בשמו, אך ישנם פעילים במאבק שלא מוכנים, חוששים מנאצות וגידופים משום שהמאבק עוסק בנושא נפיץ כל-כך. "אני דואג לביטחוני", הסביר ל-G אחד מהם.

"ברגע שנכנסים למאבק כזה החיים משתנים", אומר לביא. "החיים הם ווטסאפ שמצלצל כבר עשר פעמים מאז שדיברנו. מחפשים אותי כל חברי העמותה ויש לנו עשרות פעילים שכל הזמן מחליפים מסרים ואינפורמציה. אנחנו עובדים ללא כסף ומקבלים תרומות מאנשים פרטיים, אין לנו שום מימון. להיפך, כשאנחנו יוצאים להפגנה, אנחנו מוציאים כסף מהכיס. לחבר'ה של הגרעין התורני, לעומת זאת, יש מנגנון ומשרדי פרסום שעובדים מסביב לשעון".

- וזה שווה את זה? אתה מרגיש שהמאבק מצליח להשיג את מטרותיו?

"זאת הארץ שלנו, ומי ישמור עליה ומי יעורר את האנשים? אם אנחנו לא נעשה את זה, רמת השרון תהפוך לקיצונית דתית. נכון להיום, ההישגים שלנו פנומנליים. מספר האנשים שצופה בדף 'רמת השרון חופשית' החל בעשרות בודדות והיום יש אלפי גולשים. עשינו הפגנה גדולה מול ישיבת המועצה האחרונה ונכתב עלינו בתקשורת בכותרות ראשיות. אנחנו בעצמנו תרמנו ידע לתנועת 'גבעתיים חופשית' (ראו מסגרת מימין), שנאבקה גם כן בגרעין תורני, אלא ששם ראש העיר התייצב לצד התושבים ועשה בדיוק את מה שהוא צריך לעשות. אנחנו קוראים לראש העיר שלנו, אבי גרובר, לעשות זאת גם כן".

- אתם מרגישים שהעירייה לא עומדת לצדכם?

"העירייה כרגע לא עושה כלום, ההרגשה היא שאנחנו דוד מול גוליית, אנחנו קטנים מול הגרעין התורני הממומן היטב. אני מאוד מקווה שהמאבק הזה יישא פרי וראש העיר יתעורר, כי אחרת תהיה לו בעיה והוא לא יהיה ראש עיר יותר. יש פה כוח אדיר שלא מתכוון לוותר".

חיפה | המאבק בזיהום ובמכל האמוניה

המאבק בזיהום האוויר במפרץ חיפה הוא בן עשרות שנים וצבר תאוצה בגלגולו האחרון בשנת 2014, בעקבות סרטון שהופץ ברשת ובו נראה ראש העיר יונה יהב מתעמת עם פעילים ירוקים, שהתריעו מפני סכנות הזיהום. מאז התקיימו כמה הפגנות מחאה ונרשמה פעילות של פעילים באופן ספורדי ולא מאורגן.

בחודשים האחרונים ארגון אזרחים למען הסביבה פרש מהמאבק במחאה בעקבות גילוי על משא ומתן חשאי שהתקיים בין עיריית חיפה ובין חלק מהארגונים הירוקים, שאותם הדירו. "המאבק בזיהום האוויר של חיפה הוא החמצה", אומרת ג'מילה הרדל ואכים, מנהלת עמותת אזרחים למען הסביבה. "היו הרבה סכסוכים פנימיים בין פעילים והפוליטיקה המקומית לא אפשרה לעשות מהלכים חזקים, מה גם שרוב תושבי חיפה אדישים ולא יוצאים להפגנות".

המזל של החיפאים הוא החוקרים שעוסקים בזיהום חיפה והצליחו לעורר את מודעות הציבור ולגייס את עיריית חיפה במחקר שזכה לכינוי "הראשים הקטנים", שנעשה באוניברסיטת חיפה, וכן בדוח האמוניה שנכתב על-ידי פרופ' אהוד קינן מהטכניון והצליח לשנות מציאות: בהחלטת בית משפט נקבע שירוקן מכל האמוניה במפרץ.

"התוכניות האלה זה משהו הזוי, מגלומני, הולילנד. שלחנו לראש העיר מכתב עם כמה מאות חתימות להתנגדות לתוכנית של שיכון דרום, ביקשנו להיפגש כדי לקבל הסברים, אבל עד היום לא קיבלנו תשובה"

"נפגשנו כולנו והחלטנו שפועלים אחד למען כולם וכולם למען אחד ומבטיחים שעד שלא יושלם אחרון המאבקים בהרצליה, לא נלך הביתה. לא ניתן לעירייה לעשות הפרד ומשול ולא ניתן להם להפחיד אותנו"

"ברגע שנכנסים למאבק כזה החיים משתנים. החיים הם ווטסאפ שמצלצל כבר עשר פעמים מאז שדיברנו. מחפשים אותי כל חברי העמותה ויש לנו עשרות פעילים שכל הזמן מחליפים מסרים ואינפורמציה"

"אני חי פה מגיל אפס ועד היום. המשפחה שלי הייתה מתפללת בבית הכנסת הזה. היום אנחנו מבינים שהגרעין התורני הזה הוא תוצאה של ארגון פוליטי ממומן. הם הגיעו לרמת השרון כדי לפגוע במרקם החילוני שלה"

חדרה | גל מחאות שהעיר לא הכירה

שש מחאות שונות במוקדים שונים ברחבי בעיר חדרה מתקיימות בימים אלו ומהוות גל מחאות שהעיר לא הכירה. המאבקים עוסקים בתוכנית הותמ"ל לבניית 600 יחידות דיור בשכונת בית אליעזר, בתשתית של גשר אולגה, במאבק של שכונת הפארק להטמין קו מתח גבוה שעובר בליבה, בסגירת מטמנה שמובילה למפגעי ריח, נגד הקמת שני בתי אבות סיעודיים בגבעת אולגה ובצביון השבת בעיר. בסוף חודש יוני חברו המאבקים לכדי הפגנה משותפת.

בין גבעתייים לירושלים | המאבק בהדתה מתעצם

מאות תושבי גבעתיים התאגדו בחודשים האחרונים תחת השם "גבעתיים חופשית" וקראו לעצור את ההדתה, לדבריהם, שמתקיימת במערכת החינוך העירונית ובעיר, על רקע פעילות של גרעינים תורניים בעיר. הישג משמעותי נרשם כשראש העיר, רן קוניק, גיבה את דרישות התושבים ונתן הנחיה תקדימית האוסרת על הכנסת תכנים חיצוניים לגני הילדים העירוניים.

מאבקי תושבים נוספים בנושא ההדתה במערכת החינוך מתקיימים בימים אלו בתל אביב, בהוד השרון ובירושלים - שם התקיימה בסוף השבוע האחרון הפגנה בת עשרות תושבים מול ביתו של ראש העיר ומחזיק תיק החינוך, ניר ברקת. טענת תושבי שכונת נווה יעקב בעיר היא שבית הספר של ילדי השכונה מועבר למבנה אחר, לטובת הקמת בית ספר חרדי בשכונה.

תגובות העיריות

מעיריית כפר-סבא נמסר בתגובה: "מדובר בתוכנית מתאר, שנועדה לצייר בקווי מתאר כלליים את פיתוחה של העיר לשנת 2035, תוך שמירה על איכות החיים בה וביסוסה כעיר מחוז במרחב השרון, הנשענת על ערכי פיתוח מקיים וחיי קהילה. התוכנית נערכה על-ידי צוות מתכננים מקצועי, נחשב ומנוסה בראשותו של פרופ' אדר' אלי פירשט ובליווי הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה וזכתה להערכה של גורמי מקצוע ברמה הארצית. התוכנית אושרה בעבר ברוב קולות במועצת העיר ובמהלך גיבושה אף נערכו מספר מפגשי שיתוף ציבור, אשר דנו בדמותה של העיר ובעקרונות התוכנית. עם זאת, כעת, לאחר ההחלטה הנוכחית, שהתקבלה בישיבת מועצת העיר, הועברה בקשה לוועדה המחוזית למשיכת תוכנית המתאר והעברתה לדיון מחודש. כעת אנו ממתינים להחלטת הוועדה המחוזית ונפעל על פיה".

מעיריית הרצליה נמסר בתגובה: "אין מניעה להקמת דוכנים, למעט במקומות שבהם הדבר עשוי לפגוע בסדר הציבורי ו/או אסור על-פי חוק (לדוגמה, בצמוד למוסדות חינוך). הפעם היחידה שבה מנעו אנשי הפיקוח של העירייה הפעלת דוכן הייתה ביום הזיכרון לחללי צה"ל, שבו תוך ניצול ציני של המועד, הוקם דוכן החתמה בצמוד לדוכן שבו חולקו נרות נשמה לזכר חללי צה"ל. המחתימים בדוכן התבקשו להזיזו. יש לציין שאותם מחתימים פועלים בכל יום שישי באין מפריע בשדרות המרכזיות בעיר".

לגבי הטענה על המתנ"ס נמסר כי "עיריית הרצליה מכבדת את זכותם של התושבים להתכנס ולהביע מחאה. חופש מחאה זה, אסור שיכלול הטרדה מאיימת לנציגי ציבור, כפי שהתרחשה במהלך הפגנה בסמוך לביתו של ראש העירייה, שבה חלק מהמפגינים הגיעו לדלת ביתו, והלמו בחוזקה על הדלת תוך צלצול בלתי פוסק בפעמון וצעקות של קריאות גנאי. לרשות התושבים עומדים ופתוחים כל מבני הציבור והשירותים לצורך מפגשי הסברה, כפי שהיה מאז ומתמיד וכפי שיהיה - בתיאום מראש".

מעיריית נתניה נמסר בתגובה: "עיריית נתניה השקיעה מעל 30 מיליון שקל ב-15 השנים האחרונות מתקציבה השוטף, כדי למצב את הקונסרבטוריון בנתניה ברמה הגבוהה ביותר ולהביאו למעמד של מוביל בתחומו בארץ. זאת, בזכות ראייתה של ראש העיר בחשיבות העשייה המוזיקלית בעיר, בטיפוח והבאת מורים מהשורה הראשונה והקמת גופי מוזיקה מהמתקדמים שיש. העירייה רואה חשיבות גבוהה בפעילות המורים בקונסרבטוריון ופועלת בכל הכיוונים על מנת למצוא פתרון ולהגיע להסכם בצורה מידתית וראויה.

"בהמשך לכך נכונה ראש העיר להגדיל את התקציב הכולל לקונסרבטוריון בעוד 1.1 מיליון שקל לסך כולל של 2.5 מיליון שקל ובסך הכול גידול של כ-80%. הנהלת עמותת היכל התרבות העירוני נתניה ממתינה לתשובתו של רן ארז להצעה שהועלתה בפניו. עיריית נתניה ממשיכה לפעול ככל שביכולתה על מנת להביא לסיומו של הסכסוך לשביעות רצון כל הצדדים, בהם המורים, התלמידים והוריהם".

לעניין השילוט נמסר כי "לצערינו ניכר היה כי מדובר בניסיון נוסף לייצר מניפולציה מצדו של ארגון המורים. חברות השילוט כפופות למגבלות כמו בכל חוזי זיכיונות הפרסום בישראל".

מעיריית רמת השרון נמסר בתגובה: "הנושא מטופל במחלקה המשפטית בעירייה".

כך תנהלו מאבק אזרחי יעיל ברשויות. 12 טיפים

1. הפעילו ערוצי תקשורת קהילתיים. קבוצת ווטסאפ שכונתית, קבוצת פייסבוק עירונית ורשימות דיוור במייל יעזרו לכם בתחילתו של המאבק.

2. עשו שימוש בפיצ'רים דיגיטליים. בווטסאפ, למשל, ניתן לשלוח קישור לקבוצות במקום לצרף חברים, זאת על מנת להגדיל את מספר החברים בקבוצה. דרך גוגל דרייב ניתן לשתף מסמכים כבדים על מנת לשתף את החברים במאבק בידע הנצבר.

3. דעו את זכויותיכם. הקמתם דוכן הסברה במרכז העיר? מותר לכם! אם יבוא פקח, הסבירו לו זאת בנועם.

4. הפגינו נוכחות. ישיבות מועצה חודשיות מתקיימות גם בשביל שהתושבים יוכלו להשמיע את קולם במליאה. התייצבו והראו רצינות בכוונות שלכם.

5. ידע זה כוח. בחרו צוות פעולה שיהיה אחראי על איסוף מידע ברשת על מנת שתוכלו לשפשף את דף המסרים שלכם.

6. מסר ברור ואחיד. לאחידות המסר יש תפקיד קריטי בהצלחה של המאבק. חשבו טוב על המסר וצאו לדרך.

7. חברו לקבוצות אינטרסים משותפות. האם המאבק שלכם דומה למאבק של שכונה אחרת או עיר אחרת? האם המאבק שלכם מתאים לערכים של עמותות או ארגונים ארציים? שלבו כוחות כדי למקסם תהודה.

8. הפעילו את התקשורת המקומית. הכתבים המקומיים יכולים לסייע לכם בהעברת מסרים הדדית מול העירייה, בגילוי מידע חדש וביצירת הד לפעילות.

9. הובלה מגובשת. שימו את האגו בצד ובחרו ועד פעולה שינהיג את המאבק בצורה אחידה כל הדרך להצלחה.

10. מאבק של מומחים. אתרו את שכניכם בעלי המקצועות המומחים: עורכי דין, אדריכלים, יועצי תקשורת, גרפיקאים ועוד, וגייסו אותם למאבק המשותף.

11. הפגינו יצירתיות. הפגנה שהיא קונצרט, דוכני הסברה לבישים על הגוף, חוגי גינה במקום חוגי בית וסדנאות הכשרה להורים אקטיביסטים הם רק חלק מהדרכים לסחוף את התושבים לפעולה.

12. לחצו רקורד. הקליטו ותעדו את ההפגנות ואת ההבטחות של חברי האופוזיציה, הקואליציה או ראש העיר על מנת שתוכלו לדרוש מאוחר יותר גם מעשים.

"מה שהכעיס אותנו היו ההסתרה וחוסר השקיפות. העירייה הגישה תוכנית מתאר בלי שיתוף ציבור ראוי. חיכיתי שמישהו ירים את הכפפה, עד שלא יכולתי להתאפק ואמרתי לבעלי שזה הבית שלנו, אנחנו מגדלים כאן את ילדינו, אני חייבת להתגייס למאבק"

"בכל פעם שמנסים לעצור אותנו ולשים רגליים, אנחנו מראים שלא נתפשר. יש לי מסירות וזה סוחף ומניע אנשים. אני מקפידה על מיליטנטיות, יש לי אומץ ואני לא מפחדת, מה גם שאני חלק מקבוצה וממטה מאבק שנותן כוח"

"הייתה התגייסות מטורפת של ההורים, תמיכה גורפת. העירייה אספה את ההורים על מנת לתת להם הסברים, והם חשבו שההורים יהיו לצידם, אבל הם קיבלו מכה מכך שההורים אמרו 'אנחנו עם המורים ונלך איתם באש ובמים'"

"יש בקונסרבטוריון אנשים שהם פחות חזקים מבחינה כלכלית ולא נמצאים במצב מזהיר בבית. אבל למזלנו, רוב המורים בטוחים בצדקת הדרך ומבינים שאם עכשיו לא נכה בברזל עד הסוף, עוד חמש שנים נהיה בדיוק באותו מקום"

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות