השוטר שחזר אל הכפור

"אתה נולד במדינה, מהגר למדינה אחרת, ואז חוזר למדינה שבה נולדת, כנציג רשמי של המדינה שאליה היגרת. זו איזושהי סגירת מעגל שקשה לך לתפוס", כך אומר סגן-ניצב סלווה פלטניק, הנציג החדש של משטרת ישראל בחבר-המדינות. פלטניק, אחיינה של אסירת-ציון המפורסמת רוזה פלטניק ובן למשפחת מסורבי עלייה, חוזר בימים אלה, כנציג של מדינת ישראל, אל המקום שממנו נלחמה משפחתו לברוח. מי יכול להאשים אותו אם הוא רואה בכך סוג של סמליות.

תפקידו האחרון של פלטניק בארץ היה קצין מודיעין ביחידה הארצית לחקירות בין-לאומיות (יאחב"ל), תפקיד שחשף אותו לניסיונות ה"עלייה" של הפשע המאורגן הרוסי בישראל ולמלחמת החורמה שמנהלת בו המשטרה בעשור האחרון. העיתוי, ערב יציאתו לחו"ל, מאפשר לקיים שיחה נדירה עם מי שעמד עד לאחרונה בצומת המידע המסווג ביותר של המשטרה.

אנשי עסקים רבים ממוצא רוסי נחקרו על-ידי היאחב"ל במהלך שנות ה-90, שבהן עסקה המשטרה במאבק במה שהיא מכנה "ניסיון של הפשע המאורגן תוצרת חבר-המדינות לחדור למערכת הפוליטית והכלכלית הישראלית". חשוב לזכור שרוב החקירות לא הניבו הרשעות, מלבד זו של לרנר, היושב בכלא מאז 1998.

נגד מיכאל צ'רנוי הוגשו בחודשים האחרונים שני כתבי-אישום. אנטון מלבסקי, גריגורי לוצ'יאנסקי ואנשי עסקים רבים אחרים, שביקשו לעלות לישראל עם עסקיהם והונם, נאלצו לעזוב אותה, במידה רבה בעקבות הלחצים שהפעילה עליהם יאחב"ל. אנשי העסקים הרוסים, מצדם, טוענים לרדיפה ולדעות קדומות, ולגישה של המשטרה שלפיה "כל רוסי עשיר הוא מאפיונר". מלבסקי (שנהרג לא כבר בתאונת צניחה בדרום-אפריקה) לא הועמד לדין מעולם, אולם אזרחותו הישראלית נשללה. לוצ'יאנסקי, שמשרד הפנים סירב להאריך את דרכונו הישראלי בטענה שאינו מתגורר כאן, זכה ב-23 משפטי דיבה נגד עיתונים בעולם שייחסו לו קשר לפשע מאורגן.

"המדינה היתה מכבסה אחת גדולה"

פלטניק גוזר הבדל בין פשע מאורגן לבין פשיעה מאורגנת. "חבורות פשע המבצעות פשיעה מאורגנת יש בארץ עשרות", הוא אומר. "הן מחולקות על-פי מוצא אתני, אזורים, היררכיה מסוימת של בוס והפועלים הקטנים, ותחומי עיסוק, מסחיטת דמי-חסות ועד נערות-ליווי".

אחת הדוגמאות המובהקות למאבקה של המשטרה בניסיונות ההשתקעות של הפשע המאורגן בארץ היתה החקירה נגד לאוניד וולף, במהלך 1999, שבה נטל פלטניק חלק. "לפני שעלה לישראל", משחזר פלטניק, "היה וולף ראש ארגון פשע באוקראינה. הוא הורשע ברצח של אדם שהיה שותפו לארגון, הפך למתחרה שלו, ופעל מהעיר קרבויורוג (קרן עקומה ברוסית, א' ז'). בתקופה שבה הוא ביצע את הרצח הוא היה אזרח ישראלי, ועל-כן הורשע בישראל".

כיצד החלה החקירה?

"למיטב ידיעתי, החקירה החלה בעקבות בקשה לחיקור דין שקיבלנו מהאוקראינים, ועלה ממנה כי וולף עמד בראש ארגון פשע שעסק במגוון תחומים: סחיטת דמי-חסות, הפעלת אלימות והפעלת נערות-ליווי".

זה אחד המקרים הבודדים שבהם נעצר והורשע אדם עם קשר ישיר לפשע המאורגן. מה החשיבות שאתה רואה בתיק?

"המקרה הזה גרם להבנה שמדינת ישראל היא לא מקלט לעבריינים. בעשור האחרון היתה איזושהי תפיסה אצל העבריינים שישראל היא מקום מקלט נוח. אנשים מצאו בה מקלט כזה, כי לא היתה חקיקת-הנגד המתאימה, למשל החוק לאיסור הלבנת הון, שהיה בגדר הצעה במשך שבע שנים תמימות. לעבריינים מהסוג הזה היה נוח מאוד לעשות עלייה, ולהפקיד בבנקים בישראל את כל ההון שהם עשו שם מעבירות ומהונאות. עד השנים האחרונות, אף אחד כאן לא שאל את האנשים האלה לפשר מקור הכסף. המדינה היתה מכבסה אחת גדולה.

"בנוסף לכך, חוק השבות אפשר להם לקבל אזרחות בקלות יחסית, ואת כל הזכויות של אזרח ועולה חדש במדינה. והדרכון הישראלי פתח בשבילם דלתות. עם דרכון רוסי אתה צריך לקבל ויזה לכל יעד שאתה מבקש להגיע אליו, באירופה למשל. עם הדרכון הישראלי אתה רשאי לנוע בחופשיות בכל אירופה וברוב מדינות העולם ללא מעקב".

לרנר פשוט עשה הרבה רעש

פלטניק משרטט תמונה של פשע מאורגן רב-זרועות, אבל למעט גרגורי לרנר, שהיה המקרה היחיד שבו הוכח בבית-המשפט ניסיון ממשי לביסוסו של פשע מאורגן בישראל, בכל המקרים האחרים האנשים עזבו את הארץ בלי הרשעה. כלומר, למעט לרנר לא הוכח קיומו של פשע מאורגן.

"יש לנו בעיה להתמודד עם מערכת החוקים הקיימת בארץ", אומר פלטניק. "אלה נורמות התנהגות שלא היו מוכרות בארץ ולא היו לנו חוקים מתאימים להתמודד איתן. יש הבדל של שמים וארץ בין חומר מודיעיני לבין ראיות-לכאורה שאיתן אפשר להגיע לבית-משפט ולהוכיח את אשמתו של אדם".

ברוב המקרים לא הצלחתם להפוך את המידע המודיעיני לראיה משפטית.

"נכון".

כי החומר לא היה מספיק טוב.

"או שלא היה חוק שאפשר לנו להשתמש במודיעין".

עכשיו נחקק החוק להלבנת הון. זה מספק אתכם?

"לא, יש לנו עד היום בעיה מבחינת החוקים להתמודד עם טייקונים כלכליים שנמנים לדעתנו עם הפשע המאורגן.

"עמדנו לא פעם מול השאלה איך לטפל באדם בקנה-מידה של איש עסקים מולטימיליונר, שלרוב לא ביצע בעצמו את העבירות שמיוחסות לארגונים שבראשם עמד. ראשי הארגונים האלה הגיעו לישראל וניסו להלבין כאן את שמם. הם נחשבו בארץ לאנשי עסקים לכל דבר. אף אחד לא שאל מה מקור הכסף שלהם, איך הם השיגו אותו, כמה נפשות הם קיפדו בדרך להתעשרות". איזו חקיקה חסרה למשטרה?

"למשל, חוק מאבק בארגוני פשיעה, שעבר לאחרונה בקריאה ראשונה בכנסת ושיאפשר לנו בעתיד להרשיע אנשים על חברות בארגון פשע, בדומה לחוקי ריקו האמריקניים. חוקי קונספירציה, שיאפשרו להוכיח משפטית קשירת קשר. כלומר, שלא רק המבצע העיקרי יורשע וייענש, אלא גם כל אלה שקושרים איתו את הקשר. חקיקה כזאת תרתיע את כל הסביבה של אותם האנשים המקורבים לעבריין, בלי קשר לשאלה אם הוא עבריין צווארון לבן או עבריין צווארון כחול. גם בחוק לאיסור הלבנת הון יש מקומות לשיפור".

האנשים שאתה מדבר עליהם טוענים שהם אנשי עסקים לגיטימיים שניצלו הזדמנות, עם התפרקות ברית-המועצות, להשתלט על אוצרות המדינה. ואם נדרשו לשם-כך מתן שוחד או הפעלת לחצים, זה היה עניין מקובל שם.

"מתן שוחד הוא מעשה לא לגיטימי גם בחבר-המדינות, ויש בחוקי המדינות סעיפים המדברים על איסור מתן שוחד. זה שמשלמים שם שוחד לכולם, זה עניין אחר. זה שהרשויות מעלימות עין, זה בעינינו לא לגיטימי. עם הטענה שהם ניצלו הזדמנות אין לנו שום בעיה. הם בהחלט ניצלו הזדמנות, ומי שהיה לו השכל הישר והיכולת לעשות מזה כסף - כל הכבוד לו. השאלה היא מה הם עשו עם זה הלאה. איך התרחבו אותם אנשי עסקים ואיזו מערכת לחצים הם הפעילו על-מנת לרכוש עוד מפעל ועוד מפעל. כמה אנשים מתו בדרך. אלה השאלות שאתה צריך לשאול".

לא ייתכן שכולם עבריינים. היו ביניהם ודאי גם אנשי עסקים רגילים שניצלו הזדמנות עסקית נדירה.

"אין לי ספק שזה קרה. אבל אפילו בטלוויזיה הרוסית שידרו כתבות שהרימו גבה לנוכח תקינות התהליך. הכתבות שיקפו מציאות, שמגיעים למפעל אנשים חמושים וסוגרים אותו בכוח, והם מפקחים על העברת הבעלות של המפעל. עד כמה בנאדם יכול להיות פתי ותמים ולהאמין שככה זה צריך להיות?

"מי שמעלה את הטענה שזה מקובל וככה זה עובד שם, מיתמם ומציג תמונה מיופה וסטרילית. וגם אם זה היה מקובל ברוסיה, זה לא אומר שאנחנו צריכים לקבל את זה בישראל. התפקיד שלנו היה למנוע מהנורמות האלה להשתרש אצלנו. לא ייתכן שיביאו משם כל-מיני נורמות התנהגות שבארץ הן פסולות לחלוטין.

"אם הם היו פועלים בשקיפות מלאה, אני מאמין שאף אחד לא היה בא אליהם בטענות. אבל כאשר כל-מיני עסקות נעשות בשיטות סיבוביות ועלומות, והכול בחשאי, תחת מעטה סודיות, ומעורבים בזה עורכי-דין מהשורה הראשונה שדואגים לאינטרסים שלהם ולהעלמת האמת, אז משהו פה מסריח".

ומי מאותם אנשי עסקים רוסים, שפשוט רוצה ממניעים ציוניים להתיישב בארץ, למה למנוע ממנו?

"אתה מכיר כאלה? השאלה היא האם המעשים שלהם תואמים את ההכרזות שלהם. מי שרוצה להיות איש עסקים חם ותורם לקהילה, שלא יכריז הכרזות מצד אחד וייפגש עם אנשים מפוקפקים ויגלגל עסקות בלתי חוקיות מצד שני, ויארח פה בארץ אנשים שבלי שום ספק קשורים לפשע המאורגן בחבר-המדינות".

אתה אומר שהגעתם של ראשי הפשע המאורגן לארץ לא ניתקה אותם מהמקורות.

"לא רק שלא היתה התנתקות, אנחנו זיהינו רצף פעילות. הם רק העבירו את מקום המגורים, או את בסיס היציאה לעסקים בחו"ל".

בסך-הכול, במבחן התוצאה ההצלחות שלכם במאבק לא היו מרשימות.

"אני לא רואה את ההצלחה או הכישלון של המשטרה רק בהרשעות בבתי-המשפט. עצם העובדה שגורמים לאדם כזה להיות יותר זהיר או לעזוב את הארץ, גם היא הישג. ההצלחה של יאחב"ל צריכה להימדד במניעה ובחשיפה, ולא לפי מספר כתבי-האישום ומספר האנשים שאתה מכניס לבית-הסוהר. בתי-הסוהר בארץ כבר מזמן לא מונעים מעבריינים להמשיך את פעילותם הפלילית. המדד צריך להיות בהדלקת נורות אדומות אצל האנשים המתאימים, משני צדי החוק".

מהו הפרופיל של איש הפשע המאורגן בישראל?

"אני לא חושב שאפשר לבנות פרופיל של אדם כזה.

"על גרגורי לרנר עלינו בגלל הרעש שהוא עשה. הוא הגיע לאשקלון, התחיל לסגור רחובות, שכר מאבטחים, היה נוסע בשיירות. יש כאלה שאוהבים את השואו ולא לוקחים בחשבון את מה שזה יעשה להם. אבל אחרים שומרים על פרופיל נמוך. אי-אפשר להלביש שטנץ של פושע מאורגן. זו שגיאה לעשות את זה".

האנשים האלה ממשיכים לעסוק בפשיעה גם בישראל?

"עבירות חמורות כמו סחר בנשים נעשות על-ידי כנופיות הפשיעה המאורגנת, שזה שונה במקצת מפשע מאורגן. ראשי הפשע המאורגן נעזרים לעתים בפשיעה המאורגנת כדי לקדם את האינטרסים שלהם. הם לא ילכלכו את הידיים בעבירות. הם עברו את השלב הזה בחיים. ראש ארגון פשע בדרך-כלל גם לא נהנה מהפירות של סחיטת דמי-החסות או סחר בנשים. יש לו מקורות הכנסה משלו, הוא איש עסקים, שמציג עצמו כבעל עסקים חובקי-עולם".

אז הם פועלים בעיקר בחו"ל.

"זה מחזיר אותנו לנקודה שישראל משמשת כארץ מקלט. אם כי היום הרבה פחות. אני חושב שמצבנו בהקשר הזה הולך ומשתפר".

די נפוץ לשחד אנשי שלטון

פלטניק נחשב ככוח עולה במשטרה, בעיקר בזכות הישגיו הרבים ביאחב"ל, שהביאו את מפקדו ביחידה, ראש זרוע החקירות נצ"מ סיימון פרי, ואת הממונה הנוכחית עליו, ראש המחלקה לתפקידים מיוחדים באגף המודיעין נצ"מ עירית בוטון, להילחם על קידומו במשטרה ועל מינויו לנציג שלה בחבר-המדינות. וכך, בגיל 33, עם פז"מ של פחות מעשר שנים במשטרה, הוקפץ פלטניק לדרגת סגן-ניצב והפך לנציגה הצעיר ביותר של המשטרה בחו"ל.

מה מצפה לך בתפקיד החדש?

"כיוון שאשב במוסקבה, עיקר הפעילות יהיה מול רוסיה. חלק ניכר מהתפקיד יוקדש לחיזוק שיתוף-הפעולה עם אוקראינה, שהיא מאוד דומיננטית, מבחינתה של ישראל, בכל הקשור לפשיעה שהיא מייצרת, אשר משפיעה עלינו ישירות. התפקיד שלי יהיה לתאם בין פעילות משטרת ישראל למשטרות חבר-המדינות, במלחמה בעבריינים חוצי-גבולות העוסקים בסמים, בסחר בנשים, בפשע מאורגן ובהלבנת הון. הדגש יהיה על תחומים שיש להם זיקה לישראל.

"חלק נכבד מהעלייה לישראל הוא מאוקראינה ורוסיה, ועל-כן הפעילות המסיבית תהיה מולן. אני מניח שתהיה פעילות נקודתית מול שאר המדינות. למשל, בתחום הסחר בנשים, מולדביה היא הדומיננטית".

עד כמה הפשיעה מושרשת בתוך השלטון במדינות האלה?

"ידוע לנו על מקרים שבהם שוחדו אנשי שלטון. זה דינמי ומשתנה. אין ספק שזו תופעה די נפוצה שם".

מה ההשלכות שיש לכך על שיתוף-הפעולה עם ישראל?

"זה בעיקר מקשה על הפעילות שלנו מולם. אתה אף פעם לא יודע לאן יתגלגלו המידע והחומרים שאתה מעביר לצד השני. היה בעבר גם חוסר רצון מצד חלק מהמדינות לשתף איתנו פעולה. אתה יכול לנחש בדיוק כמוני למה. בביקור האחרון של משלחת המשטרה באוקראינה, לפני כחודש, דווקא מאוד הופתענו מהפתיחות והרצון שלהם לשתף פעולה".

אחת הבעיות במדינות האלה היא ריבוי ארגוני האכיפה שהיו חלק מברית-המועצות לשעבר, ומשויכים היום פוליטית לכל-מיני בעלי עניין. איך יודעים מול מי לעבוד?

"זו אחת הבעיות העיקריות שאיתן אנו מתמודדים, אך יש בה גם יתרון: כאשר יש שני גופים בעלי מנדט לטפל באותו הנושא - אם מגיעים למבוי סתום עם גוף אחד, תמיד אפשר לפנות לגוף השני. בעיה קשה אחרת שבה אנחנו נתקלים בעבודה היומיומית היא התחלופה הרבה בקרב בעלי המשרות הבכירות. היום אתה מגיע להבנה ושיתוף-פעולה מול גורם אחד, ומחר הוא מועבר מתפקידו. וזה לא כמו אצלנו, שפקיד או קצין שמועבר לתפקיד אחר נשאר במערכת. ברוסיה או באוקראינה הוא מפוטר. ועכשיו, לך תתחיל לפתח מערכת אמון עם מחליפו, זה הרי דבר שאי-אפשר לבנות ביום אחד עם אדם שאתה לא מכיר. אתה בעצם מתחיל הכול מאפס.

"זה קרה לנו עם סגן התובע הראשי באוקראינה. בביקור שם, דיברנו והגענו איתו להבנות. שבוע לאחר שחזרנו לארץ קראנו בעיתון שהאיש פוטר. הם מאוד לא צפויים. בשנה אחת יכולים להתחלף שלושה-ארבעה אנשים באותו תפקיד".

סחר בנשים זה פחות היי-טק מאקסטזי

פלטניק אומר שקיים אינטרס הדדי מאוד חזק, לעבוד בשיתוף-פעולה. "בשנים האחרונות אנו מזהים יותר נכונות לשתף פעולה, מצד רוסיה ואוקראינה בעיקר. זה בא לידי ביטוי בהעברת מידע מודיעיני בין המדינות, ביקורים הדדיים, קבוצות-עבודה משותפות, אנחנו נוסעים לשם והם באים אלינו. יש אצלם פתיחות לפחות ברמה ההצהרתית, נכונות לשתף פעולה, למשל בהסגרות הדדיות של חשודים, הסכמי הסגרה שנחתמו לאחרונה בין ישראל, רוסיה ואוקראינה. הרוסים והאוקראינים מפעילים בישראל נציגים. הנציג האוקראיני אפילו דובר עברית.

"האינטרס הוא הדדי. למשל בנושא הסחר בנשים, שקיבל בשנים האחרונות הד מאוד חזק בכל העולם, כי הגיעו למסקנה הנכונה, שזו עבדות מודרנית: לוקחים אשה, מוכרים אותה תמורת כסף, ועוד סכום לא גדול, והאשה עצמה לא רואה את הכסף. זו הפגיעה הכי גסה בזכויות האדם. אז אנחנו, בתור מדינת-יעד לסחר בנשים, ואוקראינה ורוסיה ומולדביה בתור מדינות-מוצא - מוצאים את עצמנו באותה הסירה".

הסחר העולמי באקסטזי נשלט על-ידי כנופיות ישראליות. מי שולט בשוק הסחר בנשים?

"קשה לומר, כי בניגוד לתחומים כמו סחר באקסטזי, גם העבריינים נוטים להתנער מהסחר בנשים, ולא רוצים ששמם ייקשר לזה. זה תחום פחות 'איני' או 'היי-טקי' מאשר האקסטזי, ואף ארגון או קבוצת-פשע לא רוצים לקחת אחריות על הסחר בנשים. ברוסיה אומרים: 'אנחנו בסך-הכול מדינת מעבר'. במולדביה אומרים: 'לא אנחנו שולחים את הבנות'. כולם אומרים שהם רק נקלעו לתופעה בלית-ברירה ולא יזמו אותה".

ותחומי פשיעה אחרים?

"ביעד המלחמה בהלבנת הון הצלחנו לעלות שלב, אם כי רוסיה, שקשורה מאוד לישראל בתחום, לא יצאה מהרשימה השחורה. האינטרס שלנו הוא לסייע לארגוני האכיפה שם, כי הצלחה שלהם תמנע את מעבר ההון המולבן אלינו ולמדינות-יעד אחרות במערב".

הם רואים את האינטרס המשותף?

"הם בהחלט הגיעו להבנה הזאת. להופיע ברשימות שחורות של המערב, להצטייר כאחרונת רפובליקות הבננות - זה לא נעים, ואפילו מזיק".

אתם משתפים פעולה גם במלחמה בטרור?

"ברוסיה ובאוקראינה אין טרור פעיל. יש שם טרוריסטים רדומים, או נותני-חסות בתחומם. לרוסים יש הבעיה עם הצ'צ'נים, אבל אלה לא מדינות מקלט לטרוריסטים פעילים. אבל אין ספק שמאז ה-11 בספטמבר, לפחות לאוקראינים נדלקה נורה אדומה בנושא הטרור, והם התחילו לטפל בו. וידוע גם שארגוני הטרור משמשים גם להלבנת הון, והפשיעה המאורגנת מסייעת להם לעתים ברכישת נשק. יש קווים מקבילים בין שני התחומים".

לאבא זו גאווה גדולה מאוד

פלטניק נולד ב-1969 באודסה שבאוקראינה. זיכרונות הילדות שלו הם זיכרונות מבית מסורב עלייה. "מאז שאני זוכר את עצמי, הייתי חלק ממשפחה שנאבקה לעלות לישראל", הוא נזכר. "מי שתרמה ליכולת שלנו לעלות בסופו של דבר לישראל היא האחות של אבא שלי, רוזה פלטניק, שהיתה מאסירות-ציון הראשונות שהחלו לנהל מאבק פומבי ותקשורתי לעלות לארץ. היא נעצרה על-ידי שלטונות ברית-המועצות ב-1970 וישבה במשך שנתיים בכלא בסיביר. רוזה השתחררה מהכלא בזכות הד תקשורתי גדול מאוד - באנגליה קמה באותה התקופה קבוצת המחאה הראשונה שתמכה בעליית יהודים לישראל. קראו לקבוצה '35 נשים'. לא אחת ראיתי בביתה של דודתי תמונות שהיא גזרה מהעיתונים באותן שנים, של כל ההפגנות שנערכו עד לשחרורה".

רוזה פלטניק עלתה לבסוף לארץ ב-1973. בעקבותיה הגיעה לישראל כל המשפחה. סלווה עלה עם אביו ואחיו ב-1978 (אמו נפטרה ב-1975).

מתי חזרת בפעם הראשונה לברית-המועצות לשעבר?

"לפני פחות מחודש. הצטרפתי לביקור שערך באוקראינה השר לביטחון-פנים, שם הציגו אותי לראשונה לאוקראינים".

עלו בך זיכרונות?

"כשעליתי לארץ הייתי בן תשע. יש לי זיכרונות מצומצמים, מהעיר ומהשכונה. אם אחזור לשם, ואני מניח שאחזור, בוודאי יעלו לי זיכרונות".

מה אומרת המשפחה על שובך לשם כנציג מדינת ישראל?

"לאבא זו גאווה גדולה מאוד".

וכיצד אשתך והילדות מגיבות?

"אשתי תומכת בי. בלי תמיכה כזאת, אי-אפשר להתמודד עם תפקיד כזה. זה לשנות ביום את כל החיים של המשפחה, שלא יודעת את השפה, לנתק אותן מכל מה שהן מכירות".

אילוזיה של חברות

פלטניק הגיע למשטרה די במקרה. "בדיוק השתחררתי מהצבא והתחלתי הליך של גיוס לימ"מ (היחידה המשטרתית ללוחמה בטרור, א' ז'). הציעו לי תפקיד אחר במשטרה, להיות בלש, והתלהבתי מזה. חיפשתי עבודה מאוד אינטנסיבית עם הרבה עניין". הוא התגייס למשטרה ב-1993, ושירת חמש שנים במפלג הסמים ביחידה המרכזית של משטרת ירושלים. בתום קורס קצינים בבית-הספר לשוטרים הועבר פלטניק ליחידה הארצית לחקירות פשעים (יאח"פ), שעברה הסבה באותה תקופה ליחידה לחקירות בין-לאומיות (יאחב"ל), יחידה ששמה למטרה את המאבק בפשע המאורגן מחבר-המדינות.

"גויסתי ליאחב"ל בגלל הרקע המודיעיני שהיה לי ובגלל השפה. חיפשו קציני מודיעין, ולי זה התאים. ראיתי בזה את התגשמות כל חלומותיי".

משך אותך לעסוק בנושאים הקשורים למקורות, למוצא שלך?

"לא. ראיתי את עצמי באותה תקופה כישראלי לכל דבר, וגם התפקיד עצמו בא לי די בהפתעה. זה לא מה שתכננתי".

מה עושה קצין מודיעין ביאחב"ל?

"בעיקר הפעלת מקורות בארץ".

ומחוצה לה?

"אומנם מתעסקים בתיקים שנוגעים לפשע בין-לאומי וחוצה-גבולות, אבל הפעילות שלנו היא רק מול מקורות בארץ. זה לא המנדט של המשטרה, וגם אין בכך צורך. אם אתה מפעיל מודיעין טוב, בארץ אתה יכול להניב תפוקה לא פחות טובה מאשר בחו"ל".

יש בארץ גם קהילה מאוד גדולה של יותר ממיליון עולים מחבר-המדינות. לפחות כמה מהם יכולים להניב פירות, מבחינת המשטרה.

"כן. צריך רק לאתר את הטובים ביותר. הגדולה במודיעין היא להגיע למי שיכול לתת לך הכי הרבה מידע בהכי פחות השקעה".

היה לך מוזר או קשה לנצל אנשים מאותו מוצא ותרבות כדי להוציא מהם מידע?

"לא. איסוף המודיעין מתבצע ברוח טובה. אין פה הפעלת לחצים. מערכת היחסים בין המפעיל למקור היא אפילו חברית. גם אם אתה לא חבר של הבנאדם, אתה חייב באיזשהו מקום לפתח אצל המקור מניע, שיהיה מעבר לתשורה או התשלום הרגעי. גם אם אתה סוגר לו תיק, או משלם לו כסף, אתה עדיין צריך איזשהו מניע מעבר לכך כדי להמשיך לקבל אינפורמציה מהמקור". והמוצא המשותף סייע?

"הכרת השפה והמנטליות זה נכס שאי-אפשר לתאר. לא יעזור כלום - כשאתה מתיישב מול מקור מידע ומתחיל לדבר איתו בשפה שלו ובמושגים שלו, זה פותח דלתות. מחסום השפה נשבר, והדרך נפתחת. איך מכאן אתה ממשיך לרתום אותו לעשייה, זה כבר תלוי בך".

מי היו המקורות שלך?

"בתחום שבו מתעסקת היחידה, חקירות רגישות עם השלכות פוליטיות, אתה, כקצין מודיעין, לא יושב מול מקורות ברמת עברייני-רחוב שתמורת 50 שקל למימון מנת סם ימכרו את האמא שלהם. אתה יושב לרוב מול אנשים מכובדים, שאתה אפילו לא יכול לתגמל אותם כספית. מקור שמגלגל מחזור של מיליונים, איזה גמול כספי אתה יכול לתת לו?

"פה אתה יושב מול אנשים ממולחים ואמידים מאוד, ואתה צריך לחשוב על תמריצים אחרים שיגרמו להם לשתף איתך פעולה".

כמו למשל?

"פיתוח של מערכת-יחסים חברית, גם אם זה לא נכון. יש איזושהי אילוזיה בדבר הזה. לפעמים אתה באמת עוזר למקור. לפעמים הוא נקלע למצוקה שרק אתה כאיש משטרה יכול לעזור לו. תמיד, לנגד עיניו של קצין האיסוף צריך לעמוד המדד של הנזק מול התועלת. לא ייתכן שמקור יגרום יותר נזק מתועלת".

תסביר.

"אם אתה לא מפיק ממנו תועלת, ומצד שני הוא מפעיל בתי-קזינו ועוסק בסחר בנשים - מבצע עבירות חמורות מפה ועד הודעה חדשה - אז עדיף שאותו עבריין ישב בבית-סוהר, כי הנזק שהוא גורם גדול מהתועלת שהוא מביא". ֲ