גם דרום אמריקה רוצה איחוד מטבע

בוועידת הפיסגה של השוק הדרום אמריקאי המשותף (מרקוסור) שהתקיימה בחודש יולי בארגנטינה, הביעו המשתתפים את תמיכתם באיחוד מטבע של המדינות החברות באירגון, השראה מצעדי האיחוד האירופי הוותיק.

כבר כמה שבועות לפני הפיסגה ניתנה לארגנטינאים הזדמנות להתבונן בשני מטבעות מוזרים: במרכז הצד האחורי הם נושאים את השם מרקוסור ומעליו ארבעה צלבים - סמל המדינות החברות בשוק הדרום אמריקאי המשותף. המטבעות הוטבעו במיוחד בארגנטינה לפי בקשת הנשיא מנם, והם נועדו להציג במיפגש של ראשי המדינות תוכנית שארגנטינה מנסה לקדם מזמן: יצירת מטבע משותף לפי דוגמת היורו.

הרעיון עלה בפעם הראשונה בשנת 1987, והכסף נקרא בשם "גאוצ'ו". אז הסכימו הנשיאים סארני מברזיל ואלפונסין מארגנטינה להנפיק מעין מטבע משותף למדינותיהם. אבל, כמה היפראינפלציות סיכלו את התוכנית. ב-1995, כאשר מרקוסור היה בן ארבע ופרח, ברזיל העלתה שוב את ההצעה, לעת עתה במתכונת הצנועה של מערכת מטבע דרום אמריקאית עם שערי חליפין קבועים. אבל, כאשר התברר שברזיל, בעקבות משברי מטבע שפקדו את השוק מבחוץ, תצטרך לשאת בנטל העיקרי של המשימה, שקעה התוכנית.

הסיבה העיקרית שקרלוס מנם חידש את הצעת המטבע המשותף היא שהמשק הארגנטינאי חש מקופח מול החברות הברזילאיות במרקוסור. אמנם, ארגנטינה השיגה בשנה שעברה עודף של 1.4 מיליארד דולר במסחר עם שכנתה הגדולה, אבל היא רגישה יותר לנסיגות כלכליות בשוק הברזילאי שקולט יותר משליש מהייצוא שלה, ואילו רק %20 מהייצוא הברזילאי מגיעים לשוק הארגנטינאי.

חוץ מזה, הפסו הארגנטינאי צמוד בקביעות לדולר של ארה"ב, בזמן שברזיל נוקטת במדיניות עקבית של מיני-פיחותים סדירים. לכן, אם שער הדולר עולה, מוצרי הייצוא הארגנטינאיים מאבדים את כושר התחרות שלהם, והברזילאים מרוויחים. בשנת 1997 הפער היה %7 במונחים דולריים. לפיכך, מובן שבואנוס-איירס דורשת מזמן להנהיג מטבע משותף, ואילו ברזיל הכריזה לא פעם שהזמן עוד לא נכון.

בינתיים, המומחים של שתי המדינות עובדים כבר על מחקרים להתאמה מסודרת בין שני המשקים הלאומיים - יעד שאפשר להשוות עם מודל של מסטריכט. רק באיחוד כלכלי ומוניטרי אמיתי יוכל מרקוסור להתקיים כגורם עצמאי לטווח הארוך, גם בתנאים של גלובליזציה מתקדמת. מצוייד במטבע משותף, יוכל השוק הדרום אמריקאי לנווט את צעדיו הכלכליים דרך סיבובי ריבית אחידים. המטבע האחיד יגביר גם את האטרקטיביות של מרקוסור כבסיס ייצור עבור חברות זרות שמחפשות מקום להשקעות.

הדרום אמריקאים מסתפקים בשלושה יעדי תיאום: האינפלציה לא צריכה לעלות על %2 בשנה; הגבול לחובות חדשים של המדינה יישאר %2; סך כל החובות לא יחרוג מ-%30 מהתמ"ג.

הכסף הדרום אמריקאי המשותף לא ייוולד בעתיד הקרוב. ניסיון להנהיג אותו משול לטווח הקצר ל"קפיצה לחלל", הזהיר נשיא הפרלמנט האירופי, חוסה מריה גיל רובלס. במסיבת עיתונאים הוא הצהיר יותר מאוחר שגם הנשיא מנם סבור, כי המטבע המשותף אפשרי לכל המוקדם בעוד חמש או שש שנים. הצד הברזילאי עוד יותר מסוייג לגבי התיזמון.

בהקשר זה יש לציין, שהשוק הדרום אמריקאי המשותף איים בהפסקת השיחות על הסחר החופשי עם האיחוד האירופי, אם בריסל תנסה להוציא את נושא החקלאות מהמשא ומתן. מרקוסור מתלונן, שהסובסידיות שהאיחוד האירופי מעניק לחקלאים מפלות לרעה את התוצרת החקלאית של מדינות דרום אמריקה