במאמץ מוגבר

בשנים האחרונות נחשפות טכנולוגיות חדישות בתחום האימונים ורפואת הספורט, כמו שרוולי הקור של נייאמר מברצלונה או מכנסי לחץ של שחקנים ב-NBA. מה עומד מאחורי העזרים האלה והאם כדאי גם לספורטאי החובב?

אחד מכוכבי המשחקים האולימפיים שהתקיימו באולימפיאדה האחרונה היה מייקל פלפס, השחיין שזכה ביותר מדליות מכל ספורטאי אחר. כשניצב על כן הבריכה האולימפית, רגע לפני הזינוק, התמקדו מצלמות הטלוויזיה בגופו של השחיין, ויחד איתן גם הצופים לא יכלו שלא להבחין בסימנים מוזרים על גופו, מעין שטפי דם עגולים. בהמשך, התברר שהמקור לעיגולים הללו היו טיפולים בכוסות רוח שעובר הספורטאי כחלק משגרת האימונים שלו. הטיפולים הללו, הסבירו הפרשנים, עוזרים לו להתאושש בצורה טובה יותר מהאימונים. תוך דקות ספורות הפכו כוסות הרוח מטיפול מיושן שכמעט נשכח, ושהמנגנון הפיזיולוגי שלו לא ברור, לטרנד טיפולי שאנשים רבים מבקשים לנסות אותו.

סיפור דומה התרחש באולימפיאדת סיאול 1988. ספק אם לפני התחרויות הכיר העולם כירופרקט יפני אלמוני בשם ד"ר קנזו קזה, שטיפל בנבחרת הנשים של דרום קוריאה. כחלק מהטיפול הוא הדביק לגופן סרטים צבעוניים ואלסטיים - שיטה שפיתח כבר לפני 20 שנה, במטרה להפחית כאב במפרקים ולשפר את תפקוד השרירים. הסרטים הצבעוניים זכו לחשיפה גדולה ולעניין רב. כעבור זמן קצר היא התבססה כשיטת טיפול מוכרת בקרב מטפלים שונים וזכתה לשם קינזיו-טייפינג. כיום היא מיוצרת ומשווקת על-ידי יצרנים רבים.

לא רק האולימפיאדה, גם אמצעי התקשורת והרשתות החברתיות מביאים לחשיפה אדירה של ספורטאים לא רק בזמן התחרות, אלא במהלך היום ובשגרת חייהם. כתוצאה מכך, ציבור האוהדים מכיר את הטכנולוגיות החדישות ביותר בתחום האימונים ורפואת הספורט, כמו שרוולי הקור להתאוששות, ששחקן ברצלונה נייאמר משתמש בהם, או מכנסי לחץ שונים שלובשים כמה משחקני ה-NBA. החשיפה הזו גורמת לשימוש נרחב בקרב ספורטאים, רבים מהם צעירים, שכן ספורטאים מקצוענים נחשבים כמודל לחיקוי להרבה מאוד בני נוער ולספורטאים חובבים.

בתהליך חיקוי זה יש הרבה צדדים חיובים, כמו עיסוק בספורט, התמדה ושאיפה למקצוענות, אבל לא תמיד אמצעי עזר כאלה, שמסייעים לספורטאי מקצוען, יעזרו גם לחובבן. סיבה אחת היא שספורטאי מקצוען, שמתפרנס מהישגיו הספורטיביים ומקדיש לכך את רוב זמנו, מוכן לאמץ כל אמצעי או שיטה שיאפשרו לו לשפר את הישגיו אפילו במעט מאוד. ההבדל בין זכייה במדליית ארד ועמידה על דוכן המנצחים לבין המקום השישי נטול המדליה יכול להגיע לחמש מאיות השנייה, כפי שקרה באולימפיאדת ריו בריצה ל-100 מטר. פרק הזמן הזעיר הזה חסר כל משמעות לספורטאי החובבן.

הסיבה השנייה היא כלכלית: בעוד הספורטאי המקצוען מקבל את האביזרים הללו ללא תמורה, ולפעמים אפילו משלמים לו כדי שישתמש בהם ויפרסם אותם, ספורטאי חובב ייאלץ להוציא מכספו סכומים לא מבוטלים. האם זה שווה את המחיר?

בתשובה לשאלה זו, צריך לבחון גם את העדויות המחקריות שהתווספו במהלך השנים בתחום רפואת הספורט ובחנו את יעילות המוצרים. השאלות שעמדו למבחן הן האם יעילות המוצרים היא פסיכולוגית, או שאכן יש בה צד פיזיולוגי? ואם אכן כך הוא, כמה הם באמת משפרים ואילו מנגנונים הם מפעילים?

טריאתלון נשים

טריאתלון נשים הרצליה ע"ש תמר דבוסקין פונה לנשים, נערות וילדות בקריאה להירשם ולהשתתף בכל אחד מהענפים - שחייה, רכיבה על אופניים או ריצה (מקצה באולימפי, ספרינט או ספרינט קצר). הרכיבה על אופניים והריצה יתבצעו בכבישים סגורים לרכב. כינוס וחלוקת ערכות: קניון ארנה כניסה E מהצד של טיילת אכדיה. זינוק: חוף הנכים/אכדיה. שבת, 27.5. פרטים והרשמה: www.women-tri.com

טיפול בקור לזירוז התאוששות ממאמץ

תחום השימוש בקור - אמבטיות קרח, שרוולים מתנפחים המזרימים נוזל קר, חדרי קור בטמפרטורות נמוכות ועוד - התפתח מאוד בשנים האחרונות.

ההיגיון הפיזיולוגי: בתגובה לאימון מאומץ, מתרחש בגוף תהליך דלקתי, שתפקידו לבנות את הגוף מחדש. חלק מהסימפטומים של תהליך דלקתי הם כאבי שרירים וירידה ביכולת המאמץ. קור גורם לירידה בעוצמת התהליך הדלקתי ובכך הוא מסייע להתאוששות מהירה יותר.

האם זה עובד? רוב המחקרים מצביעים על כך שטיפול בקור לסוגיו השונים אכן יעיל בהפחתת כאבי שרירים, וכן גרם לקיצור משך ההתאוששות, בעיקר אם המאמץ בוצע בסביבה חמה. אולם יש חילוקי דעות באשר ליעילות בהפחתת התהליך הדלקתי.

שורה תחתונה: אמצעי יעיל וזול לשיפור התאוששות מאימונים קשים מאוד. טבילה באמבטיית קרח למשך לכמה דקות תפחית את כאבי השרירים, את התהליך הדלקתי - פחות.

כוסות רוח

בזכות מייקל פלפס וסלבריטאים נוספים (גווינת' פאלטרו, ג'ניפר אניסטון, ויקטוריה בקהאם, בריטני ספירס, קייט וינסלט ועוד), הטיפול זכה לפופולריות מחודשת.

ההיגיון הפיזיולוגי: הכוסות שמוצמדות לעור המטופל יוצרות אפקט ואקום, שסוחט את הרקמה. לפי הרפואה הסינית, הטיפול גורם לתנועה חזקה מאוד של אנרגיה (צ'י) ודם אל פני השטח של העור, וזו עשויה להקל משמעותית על כאבים. במהלך הטיפול נפגעים כלי דם קטנים הצמודים לעור ונוצרים שטפי דם קטנים, שיוצרים את העיגולים. הסימנים נעלמים מעצמם תוך יום עד שבוע.

האם זה עובד: בהתחשב בטיפול שהיה בשימוש כבר במצרים הקדמונית, סין ובמזרח התיכון העתיק, יש מספר מועט של מחקרים שמצאו שהטיפול עזר במעט להקל על מטופלים הסובלים מכאבי גב. נמצא שיפור, אבל מועט בהשוואה לפעילות גופנית או להליכה שנמצאו יעילות יותר.

השורה התחתונה: אם זה "עוזר" למייקל פלפס לשבור את השיאים, אז בטח יש בזה משהו.

עיסויים לשרירים

עיסוי לשרירים הוא אחד הטיפולים הקדומים ברפואה. ספורטאים במהלך המאמץ ואחריו עוברים טיפולי עיסוי לזירוז התהליכים המטבוליים שבשרירים. טיפול זה כה בדוק, עד שגם בספורט החובבני מומלץ לספורטאים לבצע אותו אחת לפרק זמן קצר.

ההיגיון הפיזיולוגי: עיסוי של השרירים ממריץ את מחזור הדם, מגמיש את רקמת החיבור, ובכך משפר את תפקוד השרירים ומפחית כאבים.

האם זה עובד? אין חילוקי דעות על כך שטיפולי מגע גורמים להרגשה סובייקטיבית טובה יותר, אולם באשר לשאלה אם הם יעילים פיזיולוגית, התשובה חלקית. מחקרים מראים שעיסויים יעילים באמת בעיקר בין מאמצים קשים - זאת אומרת, בהפסקה בין מאמצים. אין להם השפעה גדולה לאורך זמן או זמן רב לאחר האימון.

השורה התחתונה: יעיל רק אם אתם בתקופת אימונים בעומס גבוה. אין יעילות רפואית לבצע עיסוי אחת לתקופה, למעט הרגשה טובה יותר.

תוספי מזון

אין ספק שלתזונה יש חשיבות משמעותית בשיפור הביצועים של המתאמן, אולם השאלה היא אם נטילה של תוספי מזון מקנה יתרון נוסף לספורטאים שהתזונה שלהם מאוזנת ממילא.

ההיגיון הפיזיולוגי: נטילה של תוספים שונים תשפר את יעילות התהליכים המטבוליים בזמן המאמץ.

האם זה עובד? בנושא זה נערכו מחקרים רבים על מגוון רחב של תוספים, אשר הראו תוצאות שונות. המסקנה הסופית היא שבקרב אנשים בריאים, שלא סובלים מחוסרים בריאותיים כאלה ואחרים, ישנם רק תוספי תזונה בודדים שיכולים באמת לשפר ביצועים כמו קפאין וק*ר*א*ט*ין (תורם לעלייה במסת השריר ולשיפור בכוח תוך פרק זמן מינימלי. מגביר את יכולת הגוף לייצר חלבונים בתוך סיבי השריר וכך להגדיל את מסת השריר).

עם זאת, יש להשתמש בהם לאורך זמן, שכן אין להם השפעה מתמשכת. גם שימוש באבקות חלבון לאחר אימוני כוח עצימים נמצא יעיל, בתנאי שהתזונה של המתאמן אינה מאוזנת. לעומת זאת, נטילה של ויטמין או כל תוספי מזון אחרים נמצאה לא רק בלתי יעילה אלא שבחלק מהמקרים נטילה גורפת לאורך זמן עלולה דווקא לפגום בביצועים הספורטיביים.

שורה תחתונה: יש מעט מאוד תוספי תזונה שגורמים באמת לשיפור בביצועים, ואין להם השפעה ממושכת. השפעתם על ביצועי ספורטאים חובבנים - זניחה.

קינזיו-טייפ

כאמור, אותם טייפים צבעוניים ואלסטיים שמודבקים לספורטאים בזמן אימון או משחק לספורטאים חובבנים כחלק מטיפולים שונים.

ההיגיון הפיזיולוגי: מטרת הטייפים האלסטיים היא להפחית את הלחץ על הרקמה, לשפר את זרימת הנוזלים באזור, לשכך את פעילות המערכת העצבית ולהביא לפעולה מוטורית טובה יותר.

האם זה עובד: השימוש הנרחב באמצעי זה הביא לכך שבשנים האחרונות התפרסמו מספר רב של מחקרים בנושא. ישנם חילוקי דעות משמעותיים לגבי מידת יעילותם. כמחצית המחקרים מצאו שיש יעילות, ואילו החצי השני לא מצא כל השפעה.

השורה התחתונה: יעילות חלקית כחלק מטיפולי פיזיותרפיה ומטיפולי המגע השונים. היעילות של הדבקה ללא טיפול בעיקר פסיכולוגית.

חליפות לחץ ושרוולי לחץ

שימוש בחליפות לחץ התחיל דווקא בענף השחייה, כאשר השחיינים השתמשו בחליפה שגם עיצבה את הגוף וגם הורידה את החיכוך עם המים והציפה את השחיינים. בעקבות שבירת שיאי השחייה הסיטונית הופסק השימוש בחליפות השחייה המציפות וכיום שוחים השחיינים עם חליפות הדוקות. בשנים האחרונות חדרו שרוולי הלחץ גם למקצועות ספורט אחרים. שחקני כדורסל, לדוגמה, לובשים כמעיין טייץ לחץ. בנוסף, רצים חובבים למרחקים לובשים מעין גרבי לחץ על השוקיים.

ההיגיון הפיזיולוגי: תמיכה ולחץ על השרירים משפרים את זרימת הדם בוורידים ומאיצים את מחזור הדם, וכן נותנים תמיכה טובה ביותר למפרקים.

האם זה עובד? התשובה היא לא. מחקרים רבים מראים שאין כל יעילות בשימוש בבגדי הלחץ בזמן מאמץ לשיפור ביצועים פיזיולוגים. הסיבה: מנגנון זרימת הדם בזמן מאמץ הוא יעיל מאוד ולא ניתן לשפר אותו באמצעים חיצוניים. לעומת זאת, נמצאה יעילות בלבישת בגדים אלה לאחר המאמץ, בזמן ההתאוששות או בביצוע מטלות מוטוריות מורכבות ללא מאמץ גופני משמעותי כמו קליעה למטרה או חבטת גולף.

שורה תחתונה: יעיל רק בהתאוששות, לא בזמן מאמץ.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988