עמותות | פיצ'ר

באים בטוב: קבלו את הקמפיין של עמותת הקרנות "קורת"

פרויקט "באים בטוב" של "גלובס" רתם את מיטב אנשי הקריאייטיב בישראל בכדי לייצר קמפיינים יצירתיים וחכמים שיסייעו לעמותות לקדם את מטרותיהן, דווקא בתקופה קשה זו • אחרי עמותת "נירים", מגיע תורה של "קורת" המעניקה תוכניות מימון לעסקים קטנים בקרב אוכלוסיות המתקשות לגייס אשראי

הקמפיין של עמותת "קורת" ו"באים בטוב" / עיבוד: גלובס
הקמפיין של עמותת "קורת" ו"באים בטוב" / עיבוד: גלובס

המגזר השלישי הוא אחד המגזרים שנפגעו קשות ממשבר הקורונה שהוביל להידוק החגורה בקרב חברות במשק וגופים תורמים אחרים. מהמקום הזה צמח פרויקט "באים בטוב" של "גלובס" שרתם את מיטב אנשי הקריאייטיב בישראל, בכדי לייצר קמפיינים יצירתיים וחכמים שיסייעו לעמותות לקדם את מטרותיהן.

במסגרת הפרויקט הגישו מועמדות כ-400 עמותות, גדולות וקטנות, ששיתפו עמנו את סיפורן ואת האתגרים העיקריים שניצבים בפניהן בימים אלה. מתוכן נבחרו 12 עמותות שיזכו בקמפיין פרסומי ללא עלות שיפורסם באתר, בעיתון ובאפליקציה של "גלובס". הבחירה לא הייתה פשוטה. המטרה הייתה לבחור במגוון רחב של עמותות שמייצגות את קשת האוכלוסיה והפעילויות בחברה הישראלית. כל צמד ממומחי הקריאטיב שהתנדבו לפרויקט קיבל לידיו את הטיפול בעמותה אחרת.

הקמפיין של עמותת "קורת" ו"באים בטוב"
 הקמפיין של עמותת "קורת" ו"באים בטוב"

הצוות כולל את מירן פחמן ויגאל חזן, יעל גרזון ענבר ותמר לויט, איתן כהן ואלון זייפרט, צבי לוין ושרי סימן טוב, מחמוד ג'בארין וראגדה אבו חוסין, רונה יעקבי ועידו בן-דור, דודו הרוש ורומם סרנגה, ניר פרח ותמר דביר, אסף כץ ואוראל ביתן, ניר גרנות וערן ברקן, אלחנדרו פלדמן וליאור שוהם ומיטל אשכנזי ויוסי סבג.

העמותה הראשונה שחנכה את הפרויקט היא עמותת נירים, מסגרת חינוכית טיפולית לבני ולבנות נוער שנמצאים בסיכון. העמותה השנייה היא קרנות קורת.

שיפור המודל בעסקים זעירים

עמותת קורת הוקמה ב-1994 במטרה לפתח ולהפעיל תוכניות מימון בנקאיות וחוץ בנקאיות עבור עסקים קטנים וזעירים בקרב אוכלוסיות המתקשות לגייס אשראי מגופים מסחריים. סמנכ"לית קורת חגית רובינשטיין מספרת כי KORET המקורית היא עמותה מסן פרנסיסקו ארה"ב שהחליטה לעזור להקים בישראל עמותה שתעסוק במגזר הפרטי בדגש על עסקים קטנים. "אנחנו עוסקים בתחום של פיתוח עסקים קטנים וזעירים. אחרי שאנחנו מזהים כשלים שקשורים לשירותי מימון בעיקר, אנחנו מפתחים תוכניות שבאות למצוא מודל עבודה", היא אומרת.

בקורת מועסקים 32 נשים וגברים. בתחילת פעילותה פיתחה קורת את מודל קרן הערבות בשיתוף עם בנקים מסחריים, תוכניות ערבות שפועלות גם כיום.

נוסף על כך, לקורת התמחות בתוכניות אשראי חוץ בנקאי, ומאז 2006 היא מפעילה תוכניות שונות שמיועדות לאוכלוסיות שפחות "אהודות" בקרב המערכת הבנקאית. "אנחנו מובילים את התחום של המיקרו פיננס לעסקים זעירים ולאוכלוסיות פריפריאליות, כאלה שלרוב יסורבו בפניות לבנק או שיתנו להם הלוואות בתנאים לא טובים".

חגית רובינשטיין / צילום: תמונה פרטית
 חגית רובינשטיין / צילום: תמונה פרטית

אחת התוכניות הבולטות בעמותה היא התוכנית "סוואה" (ביחד בערבית) שהתחילה בקרב נשים ערביות. "נשים לרוב יהיו מופלות כשהן מגיעות לבנק. פיתחנו תוכנית מיוחדת לנשים בשיתוף בנק הפועלים שקהל היעד שלה הן נשים בדואיות וערביות שמעוניינות לפתח עסק זעיר קיים או חדש ואין מי שנותן להן סיוע. אפשר למצוא בקרב הנשים הללו בדואית שמגדלת עדר כבשים, יש נשים שמתעסקות בכל מה שקשור לטיפוח הגוף והיופי, בעלות משפחתונים, עוסקות במלאכות יד, באוכל, בתפירה. לרוב מדובר במסחר קטן שיכול להתחיל בחדר בבית ואז עובר לחנות מתחת לבית ואז לחנות ברחוב".

"ב-2011 נכנסה הממשלה לתמונה במסגרת מיזם משותף לתוכניות מימון חוץ בנקאי לבעלי עסקים זעירים שמתקשים לקבל אשראי הוגן מבנקים מסחריים, בהם נשים ערביות, דרוזיות ובדואיות. אנחנו מגיעים ל-1,500 לקוחות בשנה. הרחבנו את הפעילות מהדרום לנשים בדואיות עד לרמת הגולן", אומרת רובינשטיין ומפרטת כי "בשלוש השנים האחרונות אחרי שזיהנו קושי ביוצאי אתיופיה, נשים וגברים לקבל אשראי רגיל בבנק הרחבנו את התוכנית גם עבורם".

יש עסקים במצב קטסטרופלי

קורת מעניקה גם אשראי חוץ בנקאי בהלוואות עד 50 אלף שקל, אחרי שבתום תהליך ממושך העמותה קיבלה רישיון רשמי ממשרד האוצר להעניק הלוואות חוץ בנקאיות.

מתחילת פעילותה העמותה נתנה ערבות למימון בנקאי לכ-10,000 עסקים קטנים בהיקף של כ-1.5 מיליארד שקל והעניקה כ-14 אלף הלוואות זעירות חוץ בנקאיות בהיקף של 100 מיליון שקל.

עד כמה משבר הקורונה פגע בעוסקים הזעירים שאתם מסייעים להם?
"אלה שעובדים מהבית יותר גמישים לעומת מישהו שמחזיק חנות שיש עליה הוצאות קבועות. ועדיין העסקים הקטנים והזעירים נפגעו מאוד קשה, לחלק גדול מהם התוכניות של המדינה לא ממש עוזרות ואם כן זה בגרושים. יש כאלה שהם במצב קטסטרופלי, ממש בלי אוכל". 

המפגש עם האוכלוסיות הפגיעות ביותר במרקם החברתי אינו פשוט ולכן, מסבירה רובינשטיין כי "אחד העקרונות הוא שכאשר בונים תוכנית לאוכלוסייה מסוימת העובדים והעובדות של העמותה יהיו בעצמם מאוכלוסיית היעד, ככה אנחנו מעצימים את הקשר ויודעים בדיוק מה הקהל צריך ואיך להתמודד איתו".

איך בונים אמון מול קהל שהאמון שלו במערכת רק הולך וקטן?
"נושא האמון הוא אחד הדברים הכי משמעותיים וההוכחה לזה שהתוכניות שלנו מצליחות. יש המון תוכניות שכותבים עליהן בעיתון, מספרים עליהן בטלוויזיה מפזרים פליירים, ואחרי חודשים שלושה הגופים פשוט נעלמים. ההצלחה הגדולה שלנו זה שאנחנו נוכחים בישובים עצמם, ב'גלובס' אולי פחות שמעו עלינו אבל בראמה, בנצרת או ברהט שמעו.
"אנחנו עובדים בשטח בכל מקום. בתחילת הדרך יש תהליך כזה של 'למה שאאמין לכם'. אבל אנחנו נמצאים וממשיכים להיות שם עד שמבינים שאנחנו פה כדי להישאר. יש אוכלוסיות שאנחנו היחידים שמדברים איתן כמו למשל במזרח ירושלים. מעבר לעזרה שאנחנו נותנים לעוסק ולתא המשפחתי לפתח פרנסה, נערכה מדידה כמה המדינה הרוויחה מהפעילות הזו. גילינו שעל כל שקל שאנחנו משקיעים בתוכנית יש רווח של 19 שקלים למדינה. זה כולל כוח הקנייה ופרנסה למקום שהיא פשוט לא הייתה בו".

טור צד: מטרת הבריף: חשיפת היקף העבודה

אנשי הקריאטיב שצוותו לקורת הם מחמוד ג'בארין, סמנכ"ל קריאטיב במשרד הפרסום LINES וראגדה אבו חוסין, מנהלת רשתות חברתיות בפלטפורמות מגוונות. ג'בארין משתף שלא הכיר את קורת לפני כן אבל שהחיבור היה מהיר "התחברנו לעשייה של הקרן שעוסקת בלהוציא אנשים ממעגלי העוני, אנשים שנסגרו בפניהם דלתות על ידי גופים שונים כמו המערכת הבנקאית הקשה. עוד משהו שהתחברנו אליו מתייחס לתרומת העסקים הזעירים למשק שהיא עצומה".

ג'בארין מספר כי מטרת הבריף הייתה להעלות את המודעות לעבודה של הקרן "מול קהל יעד אחר שכולל את מקבלי ההחלטות, אנשים שמשפיעים במשק ואנשי רגולציה במטרה לחשוף את היקף העבודה שמבצעת קורת ולקבל תמיכה וסיוע מהקהל הזה. הסיוע יכול להיות כספי בתרומות ובהיבטים אחרים. יצאנו מנקודת הנחה שהפרסום בפלטפורמה של גלובס, מכוון לקהל מסוים שהוא לא קהל היעד של קורת בפעילות שלה, קהל שיכול לעזור לקרן".

לדברי ג'בארין לא הייתה הגדרת יעד שמסמלת את הצלחת הפרויקט "אנחנו מאמינים ש'גלובס' יגיע למקומות הנכונים, יעזור לנו לחשוף את קורת מול העמותות והגורמים בממשלה ומול בעלי הון".

במודעת הפרסום נראית דלת שמטבע מוגדל של שקל אחד מחזיק אותה פתוחה. סביב הדלת, על הקיר תלויות תמונות אנשים. ג'בארין מסביר "ברוח התקופה שבה מדברים על עסקים שנקלעו לקשיים ועל דלתות שנסגרות להם, רצינו להדגיש שיש דלת פתוחה ושהיא נשארת פתוחה עבור כסף זעיר. השקל מונע את סגירת הדלת במטרה להמחיש שכסף קטן כזה יכול להציל עוד עסק, הוא יכול לתמוך בנשים שרוצות לצאת ממעגלי העוני שעבורן הכסף הקטן הזה יכול להפוך עסק לבית. בתמונות רואים אנשים שקיבלו הלוואות עד כה, וגם הסכום שלהן מופיע: 100 מיליון שקל של הלוואות זעירות שחולקו עד היום".

גילוי מלא:
פרויקט "באים בטוב" הוא יוזמה של מחלקת פיתוח עסקי ב"גלובס" ואינו מערב חסות מסחרית חיצונית.