תיראו מופתעים: בישראל יש יותר שופטות משופטים, בעליון המצב הפוך

דוח של הכנסת חושף כי 52% מ-807 השופטים והרשמים בארץ הם נשים; אולם שיעורן יורד ככל שעולים בערכאה - ובעליון רק כרבע מהשופטים הם נשים • כמו כן, קיים ייצוג חסר של ערבים על כס השיפוט ביחס לחלקם באוכלוסייה העומד על 21%

נשיאת בית משפט העליון, השופטת אסתר חיות / צילום: שלומי יוסף
נשיאת בית משפט העליון, השופטת אסתר חיות / צילום: שלומי יוסף

אחת הביקורות החריפות והפופולריות שנמתחו לאורך השנים על בתי המשפט בארץ היא שכל השופטים מגיעים מאותו "מילייה" מקצועי וחברתי, שהם כולם דומים זה לזה ורבים מהם מגיעים לשיפוט היישר מפרקליטות המדינה. אולם דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שיצא לאחרונה חושף תמונה מורכבת יותר באשר לרקע המקצועי והאישי שממנו מגיעים השופטים.

הדוח חושף את הרקע הדמוגרפי והתעסוקתי של השופטים בישראל בדגש על הבחנה בין רקע תעסוקתי בשירות הציבורי לבין רקע תעסוקתי במגזר הפרטי. לפי הדוח, הרקע התעסוקתי של 55% (440) מבין 800 השופטים שנבדקו היה במגזר הפרטי. בעוד שתפקידם האחרון של 44% (350) מהשופטים טרם שמונו היה במגזר הציבורי. בית הדין הארצי לעבודה חורג מדפוס זה - שבעה מתוך שמונת השופטים המכהנים בו (88%) הגיעו מהמגזר הפרטי.

 
  

הרקע התעסוקתי במגזר הפרטי כולל בעיקר עורכי דין עצמאים ושכירים, ולעיתים עורכי דין המועסקים בחברות מסחריות ובארגוני המגזר השלישי.

ובאשר למגזר הציבורי - לפי הנתונים, הנתון שלפיו 44% מהשופטים הגיעו מהמגזר הציבורי, מתפלג באופן הבא: 15% מכלל השופטים והרשמים הגיעו למערכת המשפט לאחר שעבדו בפרקליטות המדינה; 10% מהשופטים הועסקו קודם למינוים לשיפוט במערכת בתי המשפט כעוזרים משפטיים של שופטים; 4% מהשופטים עבדו ביחידת התביעות המשטרתית; 3% היו עורכי דין במשרד המשפטים; 3% נוספים היו רשמים של ההוצאה לפועל; 1% הגיע ממערכת המשפט הצבאי; ו-8% ממקומות אחרים במגזר הציבורי.

הנתונים נאספו מקורות החיים של שופטי הרשות השופטת בחודשים מאי-יוני 2020. סך הכל נבדקו 807 שופטים בכל הערכאות. לצורך הגדרת הרקע התעסוקתי נבחן רק התפקיד האחרון שמילא השופט לפני שמנה לכהונה. אם התפקיד היה קצר - עד שנתיים - נבחן גם התפקיד הקודם.

 
  

מהשוק הפרטי לעליון

באשר לניתוח הרקע התעסוקתי של 15 שופטי העליון, הדוח מעלה כי שמונה מהם (53%) הגיעו מהשוק הפרטי, ארבעה (27%) עבדו במגזר הציבורי ושלושה שופטים (20%) מונו לאחר קריירה אקדמית.

ארבעת השופטים שהגיעו מהמגזר הציבורי, הם: שניים שהגיעו מהפרקליטות: עוזי פוגלמן ששימש כמנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה; וניל הנדל שעבד בפרקליטות מחוז דרום; ושניים ממשרד המשפטים - מני מזוז שהיה היועץ המשפטי לממשלה ונעם סולברג.

שלושת השופטים שהגיעו מהאקדמיה הם: פרופ' דפנה ברק ארז, פרופ' עופר גרוסקופף ופרופ' אלכס שטיין. יתר שמונת השופטים שהגיעו מהשוק הפרטי: הנשיאה אסתר חיות, יצחק עמית, ענת ברון, יוסף אלרון, דוד מינץ, חנן מלצר, ג'ורג' קרא, יעל וילנר.

"הפליה מגדרית בעליון"

נתון מעניין נוסף מתייחס למגדר ולדת של השופטים. הדוח מגלה כי 52% מהשופטים והרשמים הן נשים לעומת 48% גברים. בדיקה של היחס בין הגברים לנשים בין 61 השופטים והרשמים שנבחרו בתחילת דצמבר והושבעו לאחרונה מעלה יחס זהה - כאשר 52% מבין השופטים והרשמים החדשים הן נשים.

בחינת שיעור הנשים והגברים לפי ערכאות מגלה כי שיעור הנשים נשים יורד ככל שעולים ברמת הערכאה. בבתי משפט השלום שיעורן עומד על 54%; במחוזי - 46% ובעליון רק 27%. כלומר, דווקא בנוגע לבית המשפט העליון הנתונים מעלים מצב שונה ותמונה הרבה פחות שוויונית.

בעוד שהנשים מהוות כמחצית מכלל השופטים במחוזי ובשלום, בבית המשפט העליון הכולל 15 שופטים, הן מהוות רק כרבע - הנשיאה אסתר חיות, דפנה ברק-ארז, ענת ברון ויעל וילנר.

גם בבתי הדין לעבודה נרשמת מגמה דומה ביחס לשיעור הנשים: בעוד שבבתי הדין האזוריים שיעורן עומד על 60%, בבית הדין הארצי לעבודה שיעורן עומד על 50%. יש לציין כי בראש ביה"ד הארצי עומדת השופטת ורדה וירט-לבנה.

יצוין כי בחודשים האחרונים פועלת שדולת הנשים בישראל בניסיון לשנות את התמונה הזאת ולהבטיח מינוי של יותר שופטות לעליון. השדולה הגישה עתירה בנושא ופנתה לשר המשפטים. לטענתה, מדובר במקרה מובהק של הפליה מגדרית, אשר רחוק מאוד מלהיות ייצוג שווה או הולם לנשים. זאת, לטענתה בניגוד מוחלט לדרישות הדין כפי שפורש בידי בית המשפט העליון עצמו.

בבקשתה לתת ייצוג הולם לנשים בבית המשפט העליון דורשת שדולת הנשים כי לצורך כך, יש להעניק עדיפות לנשים ברשימת המועמדים והמועמדות לבית המשפט העליון בסבב המינויים הקרוב.

לדברי השדולה, "הוועדה למינוי שופטים כפופה לחובה שמטיל הדין, כי יהיה ייצוג הולם לנשים במינויים הנעשים על-ידה. כך מתחייב מחוקי הכנסת, החלטות הממשלה, הנחיות היועץ המשפטי לממשלה ופסיקת בתי המשפט". האם מאבק השדולה לייצוג הולם לנשים בעליון יצליח? את זה נדע בסבבי המינויים הבאים לבית המשפט העליון.

ייצוג חסר של ערבים

המחקר בודק גם את הדת של שופטי ישראל וחושף רוב מוחץ ליהודים - הרבה מעל חלקם באוכלוסייה הכללית. נתוני המחקר חושפים כי ייצוג החסר של ערבים קיים בכל ערכאות בתי המשפט, ובעיקר בבית המשפט העליון. בזמן ששיעור הערבים באוכלוסייה הישראלית מגיע ל-21% מקרב כלל הציבור, הדוח מעלה כי 9% בלבד מהשופטים הם ערבים והיתר יהודים.

בנוגע לשיעור הערבים בכל ערכאה - אין שונות גדולה. בבתי משפט השלום 9% מהשופטים הם ערבים; בבתי המשפט המחוזיים - 7%; בבתי הדין האזוריים לעבודה - 9%. אולם בבית הדין הארצי לעבודה אין שופטים ערבים מבין שמונת השופטים. יצוין כי בקרב השופטים הערבים - שיעור הנשים קטן יותר משיעור הנשים הכללי והוא עומד על 34% בלבד.

גם כאן, דווקא בבית המשפט העליון, הערכאה העליונה שמטיפה לשוויון, אין ייצוג הולם לערבים. בעליון מכהן באופן מסורתי שופט ערבי יחיד ובעת הנוכחית מדובר בשופט ג'ורג' קרא. כך, נרשם פער בין אחוז השופטים הערבים בבית המשפט העליון (7%) לעומת שיעורם בכלל הערכאות (כ-9%), וכאמור, פער יותר גדול לעומת אחוז הערבים באוכלוסייה בישראל (כ-21%).

בהליך הבחירה של שופטים לבית המשפט העליון השתרש נוהג להבטיח ייצוג לציבור הערבי. אלא שהנוהג הקיים, שלפיו בזמן כהונתו של שופט ערבי בבית המשפט העליון, לא מתמנה שופט ערבי נוסף, יצר תקרת זכוכית למשפטנים הערבים במדינה. באופן זה בית המשפט העליון לא מקיים ייצוג הולם לערבים ביחס לחלקם באוכולוסייה.

מינויים שעשו היסטוריה: 3 שופטים ממוצא אתיופי, שופטת אחת חרדית

עד שנת 2016 לא כיהנו במערכת המשפט שופטים יוצאי אתיופיה. זאת, למרות שבארץ חיים יותר מ-150 אלף ישראלים שעלו מאתיופיה. בספטמבר 2016 מונו אדנקו סבחת-חיימוביץ' לשופטת שלום ואסתר טפטה-גרדי לשופטת בית משפט לתעבורה. מי שקידמה את המינויים ההיסטוריים הייתה ח"כ איילת שקד בעת כהונתה כשרת המשפטים וכראש הוועדה לבחירת שופטים.

בנובמבר 2018 מונה עו"ד ביאלין אלעזר לשופט שלום בירושלים, והיה לשופט השלישי יוצא אתיופיה.

חוי טוקר עשתה היסטוריה כשמונתה במרץ 2018 לשופטת שלום בירושלים, והייתה לאישה החרדית הראשונה שנבחרה לשיפוט. בתפקידה האחרון עבדה בפרקליטות מחוז ירושלים.

צרו איתנו קשר *5988