"כשתחזור התיירות, יהיה פיצוץ, ולא נעמוד בביקושים. המדינה צריכה לסייע בהעמדת תשתית לקלוט תיירים"

שמוליק כהן בן ה-64 הקים לפני 34 שנים את "שביל בצד", חברה העוסקת בתיירות נכנסת, תיירות פנים וגם תיירות חינוכית. הוא כבר כמעט ראה את סופו של משבר הקורונה. בחודשים האחרונים הוא ועובדיו מגיעים למשרד ברמת גן מדי יום, ומתכננים קדימה. הם שוקדים על מסלולים ומנהלים שיחות, או במילים אחרות: מכינים את השטח ליום שבו התיירים יחזרו.

אלא שדווקא בתקופה שבה התחילה העבודה להיכנס למסלול מסוים של שגרה, רקטה נחתה במשרדו של כהן בזמן מערכת "שומר החומות", והותירה הרס חסר תקדים. "עכשיו, אנחנו לא נלחמים רק במענקים של משרד האוצר על הקורונה, אלא גם במס רכוש. אני מעריך שזה נזק של 400 אלף שקל. בינתיים אנחנו לא מתקנים כדי שמס רכוש לא יגידו שאין הרס כי תיקנו. אין לנו שומנים, אנחנו אחרי הקורונה, אנחנו חיים על מה שאין לנו", הוא מספר.

כהן ועובדיו חזרו מיד לעבודה. "אנחנו עובדים מהבית, ולקוח טוב שלנו נתן לנו שני חדרים במשרד שלו כדי שיהיה לנו מאיפה לעבוד. אנחנו לא יודעים כמה זמן זה ייקח, ולא נעים לי מהאנשים שאני יושב אצלם יותר מחודש, אבל אנחנו עובדים במלוא המרץ. אנחנו מטפלים בתיירות פנים ועובדים על תוכניות לקבוצות שיגיעו לארץ, אנחנו מקווים, בנובמבר-דצמבר. גם בזמן הקורונה, לא ישבנו בבתים ולא בכינו על מר גורלנו. נפגשנו פעמיים בשבוע לקפה וחשבנו איך להכין תוכניות תואמות קורונה ומה לעשות כדי להתאים את עצמנו למצב".

איך התמודדתם עם השיתוק של ענף התיירות בזמן הקורונה?
"לאורך השנים העסק צמח בגרף עולה ושנת 2019 הייתה שנת פיצוץ. בשנת 2020 תכננו להרחיב את כוח האדם ואת הפעילות, אבל הכול נעצר. אנחנו במלחמת הישרדות של שימור עובדים וקשרי לקוחות. זה שהמדינה עוזרת זה חיובי ואנחנו מעריכים את זה, אבל עכשיו מבקשים מאיתנו חלק מהכסף בחזרה. הם בנו טבלה שנתנה לכל אנשי התיירות סכומים של ירידה מהמחזורים, ולא הביאו בחשבון שעבודה של תיירות מתבצעת שנתיים קודם לכן.

"ההוצאות הקבועות של 2018-2019, הן עבודות שהיו צריכות להתבצע ב-2020 ונמחקו. היו צריכים להבין יותר טוב את הבעיות של ענף התיירות. זה לא הוצאה מול הוצאה כמו למשל בענף המזון. אנחנו תזמורת שמנגנת - צריך לסנכרן בין הרבה גורמים, זו מקצוענות בפני עצמה. לא ירדו לעומק כדי להבין את השטח. זה לא פשוט".

כהן מעסיק כשמונה עובדים בימי השגרה. כיום, בשל הקיפאון בענף, חזרו לעבודה חמישה עובדים. "להכשיר עובד ולהפוך אותו למקצוען, לוקח לפחות חמש שנים. מארגני התיירות - כלומר, 2,000 עובדים שמפעילים קבוצות מאורגנות של תיירים, מכניסים למדינה 9 מיליארד שקל מתוך 23 מיליארד שקל שמכניס ענף התיירות בשנה. זה מנוע הצמיחה של התיירות הנכנסת, ואלו גם השגרירים הכי טובים של מדינת ישראל".

בחודשים האחרונים משרד התיירות מקיים פיילוט של תיירים שנכנסים בטפטוף לארץ בקבוצות בלבד. ביולי, ייתכן שתורחב היריעה וגם תיירים בודדים יוכלו להיכנס לארץ, או קבוצות רבות יותר. אז, מקווה כהן, העבודה תגדל משמעותית.

"כשתחזור תיירות, יהיה כאן פיצוץ של תיירים ואנחנו לא נצליח לעמוד בביקושים. המדינה צריכה לסייע בהעמדת תשתית שתדע לקלוט תיירים. זה יהיה מנוע כלכלי. בהמון ערים בישראל מחכים עכשיו לתיירים. כשנצליח להביא אותם לכאן בחזרה, נוכל לדאוג להרבה מאוד עובדים".