"בברלין חתם לי רופא על מדבקה שהוצמדה לפנקס חיסון צהוב, כאילו שהייתי באוהל של יוניצ"ף באפריקה"

ישראל הפכה למעין סיפור הצלחה עבור האירופאים בתחום המאבק בקורונה. איך זה קרה? אסף אוני, שליח גלובס בברלין, אמר בוועידת ישראל לעסקים כי "ישראל חייבת את ההצלחה היחסית שלה לציבור, למערכת הרפואית והפוליטית, אבל גם לתרבות שלה ולאמון של רוב התושבים במדע ובטכנולוגיה"

אסף אוני בוועידת ישראל לעסקים / צילום: שלומי יוסף
אסף אוני בוועידת ישראל לעסקים / צילום: שלומי יוסף

אסף אוני, כתב גלובס בברלין, הציג היום (ג') בוועידת ישראל לעסקים את מצבה של מערכת הבריאות באירופה בהשוואה למצבה של מערכת הבריאות בישראל. לדבריו, כדי להגיע לכאן מברלין, "הייתי צריך לעשות שלוש בדיקות PCR, להיות בבידוד, להתחסן, למלא טפסים ולהוציא תו ירוק. לא בטוח שאני אוכל לחזור".

אוני הוסיף, כי "מגפת הקורונה גבתה את חייהם של יותר מ-5.3 מיליון בני אדם מאז שהתפרצה לפני שנתיים. היא גם שינתה את חיינו מן היסוד. המציאות יוצאת הדופן הזו, שכולנו מכירים היטב, מאירה באור חדש כמה פערים והבדלים בין ישראל לבין מדינות אירופה, במיוחד בתחום הבריאות אבל גם בתחומי החברה והפוליטיקה. חלקם מחמיאים, חלקם פחות.

"אבל כפי שהשער ההיסטורי שלנו מלמד, הכל יכול להיראות אחרת בפרספקטיבת הזמן. הדברים נכונים לעכשיו. וכמובן שכדאי להזכיר שגל חדש של וריאנט האומיקרון מאיים לשנות בימים אלה את מה שאנחנו יודעים לגבי התמודדות עם המגפה".

אוני הסביר, כי מבחינת גלי התחלואה, ישראל מקדימה את אירופה. "בתחילת המגפה ישראל בעצם נמצאה על מסלול די דומה לרוב אירופה. הגל הראשון עבר ללא מקרים או קורבנות רבים, אבל אז היכו הגלים השני והשלישי, ישראל נפלה קורבן לשאננות מסוימת, והתחלואה בישראל אפילו עברה את זו האירופית.

"צריך לציין ששיעור הבדיקות בישראל גבוה יחסית, ואפשר לראות את זה בכך שלמרות שהתחלואה היתה גבוהה יותר, התמותה היתה נמוכה יותר. הדינמיקה שהתפתחה היא שישראל הקדימה את אירופה בגלים, ולפעמים הפכה למעין כדור בדולח שיכול להראות לאירופאים לאן הולכת המגמה וכיצד להתכונן. כדור שממנו, חייבים לציין, האירופאים די התעלמו".

לפי אוני, "הדינמיקה הזו הושפעה משמעותית ממה ששינה את המסלול של ישראל, ומאפיין שחשוב לדון בו בהקשר של מערכת הרפואה כאן בעתיד, והוא נושא החיסונים. אחד ההבדלים המרכזיים בין ישראל לאירופה היה היכולת של המדינה להשיג את החיסונים במהירות. תושבי ערד, לדוגמא, קיבלו את החיסון לפני תושבי מיינץ, העיר הגרמנית שבה חברת ביונטק פיתחה את החיסון.

"אבל ההישג הזה לא היה היחיד. היה הבדל משמעותי גם בחלוקה המהירה בישראל, וגם בנכונות של התושבים לעשות זאת. הישראלים, בהכללה מסוימת, פחות שונאי-סיכון מהאירופאים. רואים את זה גם בנושאי השקעות או בתיירות, למשל, ובכך שהישראלים מאמצים במהירות טכנולוגיות חדשות, לעומת אירופה. זה בא לידי ביטוי בהחלטות הרפואיות והפוליטיות, אבל גם בהתנפלות הישראלית על החיסונים ברגע שהיה אפשר".

בארץ מקבלים QR, בגרמניה מקבלים מדבקה לפנקס החיסונים

אוני הסביר, כי גורם מפתח נוסף - והבדל משמעותי לעומת חלק מהמדינות באירופה - היה הדיגיטזציה שיש כאן בארץ. "בברלין חתם לי רופא על מדבקה שהוצמדה לפנקס חיסון צהוב, כאילו שהייתי באוהל של יוניצ"ף באפריקה. בישראל קיבלתי קוד QR והזמנות להתחסן במייל.

"קופות החולים ידעו בדיוק מי התחסן ומי לא. בגרמניה עדיין לא בטוחים כמה קיבלו חיסונים. זה נובע גם מרמה נמוכה של מחשוב באירופה, אבל גם בשל חוקי פרטיות נוקשים יחסית שמגבילים את איסוף ושיתוף המידע. אירופה המשיכה לסגר עמוק עד לאביב, אבל בישראל חגגו את החיים. הריקודים של הצוות הרפואי ב"איכילוב", לדעתי, אחרי השלמת החיסונים שודרו ברחבי היבשת.

"כידוע, המצב השתנה עם גל הקיץ האחרון. אבל אותה גמישות מחשבתית ונכונות לפעול במהירות באו לידי ביטוי בכך שישראל ביצעה 'הימור מושכל' על חיסוני הבוסטר. הזריזות הישראלית, ובעיקר הגמישות שכרוכה בלומר לתושבים שלחיסונים יש תוקף מוגבל, התרחשה רק בשבועות האחרונים באירופה, שרובה עדיין לא קבעה תוקף לחיסונים.

"נדמה שזה לקח מעניין בהשוואה של ישראל לאירופה: פועלים כאן מהר יותר, והציבור מאמין למדע, במיוחד ביחס למדינות מזרח-אירופה ומדינות דוברות גרמנית".

אוני מדגיש, כי קיימים הבדלים נוספים בין ישראל לאירופה בכל הקשור להתייחסות לקורונה. "מבחינת הגבלות על החיים הציבוריים, ישראל נקטה בגישה מורכבת ושונה יחסית מאירופה, אולי משום שהיא מעין מדינת אי, ויכולה להיות מבודדת", מסביר אוני.

לדבריו, "אין באירופה מדינה שבודקת באופן גורף ומקיף כל כך את כל הנכנסים כמו שישראל עושה בנתב"ג. גם אין מדינות אירופיות שמונעות באופן גורף כל כך כניסה לתיירים. אין מדינות אירופיות שאישרו איכונים סלולריים. אלה דברים שיותר מתאימים לאסיה ולמדינות כמו סינגפור, ניו-זילנד ואוסטרליה. לכן ישראל היא במקום די גבוה במדד החומרה של ההגבלות ביחס לאירופה".

המחיר של הזריזות הישראלית

אבל לזריזות הישראלית יש לדבריו גם צד שני. "באירופה עשו פחות זיג-זגים, פחות הודעות ברגע האחרון, פחות הגבלות מהיום למחר, פחות מתווים שהוכרזו כבלוני ניסוי ואז בוטלו אחרי כמה שעות בתקשורת. הדברים זזו לאט יותר, אבל באופן ברור יותר".

במבחן התוצאה, מדגיש אוני כי "ישראל נמצאת במקום טוב ביחס לאירופה. מבחינת תמותה, ישראל נמצאת מתחת לרוב מדינות אירופה, כולל גרמניה שדי קרובה אליה, אבל מעל מדינות כמו דנמרק, פינלנד ולוקסמבורג".

אוני הסביר, כי ישראל הפכה למעין סיפור הצלחה עבור האירופאים. לדבריו, החיסונים וההתמודדות עד כה הפכו את ישראל לסוג של דוגמא לאירופה, ומיקדו בה את תשומת הלב.

"ישראל חייבת את ההצלחה היחסית שלה לציבור, למערכת הרפואית והפוליטית, אבל גם לתרבות שלה ולאמון של רוב התושבים במדע ובטכנולוגיה. כעת קווי המערכה משורטטים מחדש סביב המאבק בווריאנט האומיקרון, וכל מדינה - כולל ישראל - מנסה ללמוד במהירות מהניסיון של מדינות אחרות כדי להציל חיים".

***גילוי מלא: הוועידה בשיתוף בנק הפועלים ובחסות תנועת אור, הפניקס, פרופימקס, אמדוקס, שטראוס, אזורים, HOT וסופר-פארם. ובהשתתפות: מקורות, חברת חשמל, נמל אשדוד, עיריית תל אביב ורשות החדשנות 

צרו איתנו קשר *5988