בכנס TECH IL של גלובס, התקיים פאנל על עתיד ההשקעה בבינה מלאכותית. בפאנל השתתפו נתי אמסטרדם, Country Director באנבידיה; רון קמחי, סמנכ"ל טכנולוגיות וממייסדי EON; ויונית גולדברג, שותפה מייסדת ב-Stream11; והוא נערך בהנחייתו של עורך ההייטק של גלובס, אסף גלעד.
אסף גלעד פתח ואמר את הפאנל בשאלה לקהל: "בוא נדבר על המהפכה של הבינה המלאכותית. זה קשור בהכול, כולל תוכנית המכסים וחברות ה-AI נמצאות בעין הסערה. נתחיל משאלה לקהל: לאיזה כלי AI אתם משלמים?". מבין האפשרויות, ChatGPT ניצח עם בערך שליש מהקהל.
סטארטאפים - פאנל
● כנס TECH IL | נדב צפריר בהופעה ראשונה: "צ'ק פוינט תמציא מחדש איך נראה סייבר בעידן הבינה המלאכותית"
● כנס TECH IL | מנכ"ל רשות החדשנות: "הגל הבא של ההייטק - חברות דיפ-טק; נשקיע בתחום כ-200 מיליון דולר בשנה הקרובה"
לאחר השאלה לקהל, פנה גלעד למשתתפי הפאנל: "יש טענה שההשקעות ב-AI מצד ענקיות הטכנולוגיה בהוצאות הון הן אדירות. אבל לא הרבה משתמשים משלמים, וההכנסות הן רק בשלב התחלתי. קרן סקויה הפיקה תחזית פסימית. אנחנו בבועה?"
"אנחנו לא בבועה" אמר אמסטרדם מאנבידיה. לדבריו, "בינה מלאכותית זה לא רק באזזוורד טכנולוגי. זה משפיע על כל תעשייה אפשרית ועל החיים של כולנו". אמסטרדם הדגיש כי למרות שהשאלה של מי משלם וכמה זמן ייקח עד להחזר, ההשקעה עדיין פתוחה, אנו נראה בקרוב שירותים חדשים ותחומים שבהם תעשיות ישלבו בינה מלאכותית ביישומים יומיומיים, מרפואה ועד תחבורה.
נתי אמסטרדם, NVIDIA Israel ,Country Director / צילום: ניב קנטור
אסף גלעד העיר על ביטולי חוזים, ויונית גולדברג, שותפה מייסדת ב-Stream 11, ענתה כי "כולם יודעים שזה הולך קדימה, אבל לא יודעים איך לעכל את זה". היא הסבירה כי חברות הענק כמו מיקרוסופט ואמזון משקיעות באופן מאסיבי בדאטה סנטרס, אך שרשרת האספקה שתלויה ביצרן אחד, אנבידיה, "היא קצת טייט". לדבריה, "לקראת סוף שנת הכספים תמיד מנסים להחזיר לאיזון. צריך ללמוד לחיות לצד הלא נודע".
"כל שינוי גדול, גם משבר, הוא הזדמנות אדירה"
אחד הנושאים המרכזיים שהעסיקו את הפאנל, היה תוכנית המכסים של הנשיא טראמפ, שלדברי אסף גלעד "טרפה את כל הקלפים" ויצרה חוסר אמון בשוק האמריקאי. רון קמחי, סמנכ"ל טכנולוגיות וממייסדי EON, הציג גישה אופטימית: "אם אייצג את הסטארט-אפים הצעירים, כל הרעיון הוא שכל שינוי גדול, גם משבר, הוא הזדמנות אדירה". לטענתו, בעוד שתאגידים גדולים מגיבים לשינויים באיטיות ומתוך בלבול, "סטארט-אפים יודעים איך להגיב מאוד מהר, ויש יתרון גדול בכל שינוי כזה".
גולדברג הוסיפה כי "בסוף זה יבוא לטובה. תוכנית המכסים תיפתר פוליטית". היא הדגישה את חשיבות המיקום הגאוגרפי של ישראל ואת הצורך בתגובה ממשלתית: "כרגע, ממשלת ישראל חייבת לתת מענה. שימו לב שכרגע אין אצלנו מכסים, וזו הזדמנות. ממשלת ישראל צריכה למשוך עוד השקעות".
אסף הזכיר את אישור עסקת RunAI בשווי 800 מיליון דולר, רכישת ה-AI הכי גדולה בישראל. לדברי נתי אמסטרדם, שמייצג את אנבידיה שרכשה אותם. "זו תעודת כבוד לסטארט-אפים הישראלים. הם לא צנחו לרכישה של אנבידיה. אנחנו משלבים אותם כבר שנים בתוך הטכנולוגיה. זו מערכת יחסים שיש לנו עם 1,200 סטארט-אפים בישראל. אנחנו מסייעים להם להגיע לשוק מהר יותר. זה משקף את ההוויה הישראלית, יוצאי יחידות טכנולוגיות, הקימו סטארט-אפ ומכרו. כיף לראות טכנולוגיה ישראלית מצטרפת למרכז הפיתוח המקומי שלנו, שהוא השני בגודלו בחברה, אחרי ארה"ב".
רון קמחי, סמנכ''ל טכנולוגיות וממייסדי EON / צילום: שלומי יוסף
רון קמחי: "אנחנו אחת מפלטפורמות ה-AI היותר חזקות שיש"
אסף פנה לקמחי מ-EON, ואומר ש"מכנים אתכם 'וויז הבאה'. אתם היום שווים 1.4 מיליארד דולר. איך אתם משתלבים במהפכת הבינה המלאכותית? איך גדלתם כל כך מהר? זה לא מסוכן?"
לדברי קמחי, "אנחנו עושים את זה בצורה מאוד שקולה, וזה היה יכול להיות מהיר אפילו יותר". הוא סיפר כי לאורך שנים, החברה לא הציגה את עצמה כחברת AI, ומשקיעים אף הופתעו מכך. אך בסופו של דבר "אנחנו אחת מפלטפורמות ה-AI היותר חזקות שיש". קמחי הסביר את הייחוד של החברה: "בסוף, הנכס זה המידע שארגונים צברו לאורך שנים, והוא לא נגיש ל-AI. אנחנו לוקחים את כל המידע הארגוני של התאגידים הגדולים, ומנגישים אותו לטובת אנליטיקות ו-AI. הרבה הרגישו שהם יושבים על נפט ואין להם משאבה, וזה מה שאנחנו מציעים. זה יצר אירוע שהביא אותם להטמיע מוצר בשלב מוקדם יחסית".
יונית גולדברג, שותפה מנהלת STREAM11 / צילום: שלומי יוסף
"אין מתנות חינם, והזול עולה ביוקר"
נושא נוסף שעלה בדיון היה עלייתה של חברת DeepSeek הסינית, שהשיקה מודל בינה מלאכותית הדומה לזה של OpenAI, אך בעלות נמוכה פי 27. אמסטרדם הסביר את הטכנולוגיה מאחורי DeepSeek: "זה מודל מהדור הבא, מודל הסקה. דיפסיק מפרק בעיות ובונה סוכנים חכמים שפותרים את הבעיות הקטנות". עם זאת, הוא ציין כי מודלים אלה "צורכים פי 100 יותר טוקנים מאשר פלטפורמות אחרות", מה שמשפיע על עלויות התפעול.
גולדברג הוסיפה ש"בפולין אמרו שאין מתנות חינם, והזול עולה ביוקר". היא הדגישה את חוסר הוודאות בשוק ואמרה כי "יש עולם של אי-ודאות שמשתנה כל הזמן, לא יודעים מה המודל הנכון". גולדברג גם הדגישה את חשיבות שיתוף-הפעולה עם האקדמיה, ואמרה כי "העולם הזה חייב לצאת מהאקדמיה בישראל. ומה לעשות, ישראל הזניחה את זה". היא גם מספרת כי "אני מקימה את איגוד חברות השרתים של ישראל, ובשביל שנהיה חלק מאקוסיסטם אמיתי והוצאנו סיור ללונדון כדי לראות את מחשבי העל של האקדמיה. לקחתי על עצמי במסירות וללא עלות כספית את המשימה הזאת - כדי שיהיה אקוסיסטם".
כאשר נשאל על "אייג'נטים" (סוכני בינה מלאכותית אוטונומיים) ואם יחליפו בני אדם, הסביר קמחי את ההבדל בין המודלים הכלליים לבין היישומים הספציפיים: "הבעיה היא שהמודלים הרגילים הם מאוד כלליים. אם אני עובד בחברה ואני צריך תוכן ספציפי בסגנון ספציפי, הם צריכים להכיר את המידע הארגוני". הוא הדגיש כי האייג'נטים "יידעו לעשות משימות מאוד ספציפיות". אמסטרדם הרחיב ואמר ש"אייג'נט יכיר את הדאטה הרפואי שלך, והוא ייתן תשובות רלוונטיות אליך. בבנק יהיה יועץ פיננסי שימליץ לך אישית. נפגוש דבר כזה בכל תחום החיים". הוא הדגיש כי "התחום הזה יתפתח וייגע בחיים שלנו ואני מקווה שזה יתכנס לשירותי ממשלה.
הנושא הבא שפתח אסף גלעד הוא האיסור על יצוא מעבדים גרפיים למדינות שונות, כולל ישראל. אמסטרדם מעיר על כך ש"להקים תשתית AI זה לא מותרות, זה כמו משק המים והחשמל. חייבים תשתית חישובים בתוך המדינה". לדבריו, החוק הזה "מחליש את היכולת שלנו להתפתח" ו"יאט את יכולת ההתקדמות שלנו, וימנע מאיתנו לקחת הובלה בקצב מהיר".
גולדברג הוסיפה: "אנחנו עובדים לשנות את רוע הגזרה, וזה רוע גזרה. אני אישית מאמינה שזה בסוף יסתדר. אבל אסור להיות שאננים". היא השוותה את הצורך בתשתיות דיגיטליות לביטחון מזון ואנרגיה: "כמו שיש ביטחון מזון וביטחון של מים ואנרגיה, צריך ביטחון דיגיטלי".
לקראת סיום הדיון, נשאלו המשתתפים האם ישראל פספסה את מהפכת הבינה המלאכותית, במיוחד כאשר החדשנות חוזרת לעמק הסיליקון.
רון קמחי הסכים כי ישראל הגיעה באיחור, אך אינה מחוץ למשחק: "לא פספסנו, אבל הגענו באיחור". הוא השווה את המצב למרוץ ארוך: "כשהייתי באמזון, ומיקרוסופט תפסה פור, אמרו לנו שאכן אנחנו בפיגור, אבל אנחנו במרחק 3 מטר במירוץ של 10 ק"מ". קמחי הביע אמונה באקוסיסטם הישראלי: "אנחנו נמצא את הדרך היצירתית למצוא את הנישה שלנו". אמסטרדם הביע אופטימיות: "יש לנו טאלנט ישראלי מדהים. אנשים שמתוך הטנק עובדים על רילייסים, יש לנו מוח חריף". הוא ציין כי "למרות המצב והמורכבות, עדיין יזמים משקיעים, חברות רוצות להיכנס לישראל". עם זאת, הדגיש כי "התמיכה הממשלתית חסרה, אנחנו רוצים אותם במאצ'ינג".
בעיני גולדברג "הרכבת יצאה ואנחנו עוד בתחנה. אבל אנחנו עם חפץ חיים, ואם אנחנו רוצים להמשיך להיות, צריך להמשיך להשקיע". היא הדגישה את הצורך לדחוף את הממשלה והאקדמיה: "הם נדרשים בהתחלה וזה סוחף אקוסיסטם שלם". גולדברג הזכירה את הצלחת מכרז הענן הממשלתי "נימבוס", שלדבריה "הביא לפה צונאמי", וסיכמה: "אנחנו עדיין בתחנה, אם האקדמיה והממשלה תיכנס ואנבידיה תיכנס והעיתונות תתמוך, ננצח בגדול".
אסף גלעד מציין כי "תוכנית הבינה המלאכותית הלאומית קיבלה ציון נכשל ע"י מבקר המדינה. למה זה קרה? מה הכי חשוב בעיניכם כדי ליצור כזאת?"
בעיני קמחי, "תוכנית לאומית בבינה מלאכותית צריכה להתייחס קודם כל לנושא החינוך. דור העתיד, גם בתוך ארגונים קיימים צריך ללמד להשתמש בכלי AI. אנחנו צריכים להביא את הבשורה לכל אחד ואחת מאיתנו. דבר שני, השקעה בתשתיות - צריך לחשוב על דרכים להביא השקעות מבחוץ. יש כאלה שפונים לחו"ל כדי לקבל כוח מחשוב רציני. רשות החדשנות הוציאו מכרז לתמיכה בסטארט-אפים בהקשר הזה, וזו התחלה של ההתחלה. כל משרד ממשלתי צריך שתהיה לו יכולת AI. אם נטפל ב-AI בתחבורה, תראו דברים מדהימים. יהיה AI בחינוך, ובמדיניות החוץ, חייבים להתייחס לזה ברמה הלאומית".
*** גילוי מלא: הכנס מתקיים בשיתוף-פעולה עם Startup Nation Central STARKWARE, מיקרוסופט ישראל, DREAM, פישר (FBC & Co), רשות החדשנות ומקורות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
