יצוא ביטחוני

אזרבייג'ן רכשה מערכת ברק MX מהתעשייה האווירית, והעסקה החדשה מבוצעת באמצעות משרד הביטחון • כפי שפורסם בגלובס בספטמבר, התעשייה האווירית הציגה את ברק MX בפני בכירי באקו - כאשר המערכת מיועדת כנראה להגנה מפני איום איראני

פינלנד רוכשת מישראל את מערכת קלע דוד, שפותחה בהובלת רפאל, תמורת כ-1.3 מיליארד שקל • המערכת כבר מהווה חלק אינטגרלי משכבות ההגנה האווירית של ישראל, הכוללות את כיפת ברזל ואת מערכות חץ 2 וחץ 3

בשנים האחרונות חוות החברות הביטחוניות מישראל שגשוג בעסקיהן • גורם בענף: "ישראל היא שוק ה'בטא' הכי גדול שיש לצערנו, ולאחר המלחמה אנשים יבינו את העוצמות והיכולות שיש כאן"

הקשר בין התעשייה האווירית לאזרבייג'ן מתהדק, ורק בספטמבר, לפני העימות עם ארמניה, שש טיסות מטען של חברת "סילק-וויי" האזרבייג'ני הובילו אמצעי לחימה מתקדמים מישראל • טורקיה ואוקראינה ממשיכות לשתף פעולה, וטורקיה אף בונה מפעל מל"טים באוקראינה • השבוע בתעשיות הביטחוניות 

גרמניה תרכוש מהתעשייה האווירית מערכת הגנה נגד טילים מסוג חץ תמורת 3.5 מיליארד דולר • היקף העסקה יוצא דופן לא רק בסטנדרט של השוק הישראלי, אלא גם בהשוואה בינלאומית

"אורון", מטוס אחיזת השטח הראשון מסוגו בעולם, המצויד במערכות חישה ותקשוב פורצות דרך, עבר לשלב המתקדם של טיסות ניסוי בחיל האוויר • קוריאה הדרומית תגדיל את הסיוע הכספי שלה לאוקראינה • וברזיל תשקיע מעל 10 מיליארד דולר בפיתוח אמצעים צבאיים • מדור חדש

דוחות החברות גילו חובות כבדים של משרד הביטחון • בחברות שומרים על עמימות, אך לפחות אלו הממשלתיות נמצאות במלכוד • במשרד מבטיחים: נעמוד בהתחייבויות

היקף המכירות של החברה עמד על כ-3.15 מיליארד שקל, עלייה של כ-28.8% מהתקופה המקבילה אשתקד • הגידול במכירות מיוחס, בין היתר, להשפעות של פלישת רוסיה לאוקראינה, שהובילה לעלייה בביקוש למערכות הגנה ישראליות

כבר עשורים שישראל היא מיצואניות הנשק הגדולות בעולם, אבל עד 2007 לא היה חוק שמסדיר את הנושא • איך מגיע נשק ישראלי לגורמים שמואשמים בהפרות זכויות אדם, ואיך ניתן למנוע זאת?

עד לפני כמה עשורים אירופה הסתייגה מעסקאות נשק עם ישראל, אבל לצד לגיטימציה הולכת וגוברת, פרצה המלחמה באוקראינה, מנהיגי היבשת התעוררו למצוקה ביטחונית, והחברות הישראליות נכנסו לוואקום • "בחודשים האחרונים כמעט בכל זמן נתון משלחות רכש ממדינות אירופה מבקרות בארץ", אומר בכיר בענף

התעשייה הביטחונית מאז ומעולם הייתה אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של ישראל, אבל בחסות המלחמה באוקראינה יצרניות הנשק המקומיות נהנות מבליץ הזמנות וייתכן שזו רק ההתחלה • "הייצוא הביטחוני בשנתיים הקרובות יעמוד על כ־16 מיליארד דולר", מעריכים בבנק לאומי. "סכום ששווה ל־27% מסך הייצור התעשייתי ב־2022" • וגם: האם הפריחה המחודשת בענף באה על חשבון ההייטק?

אוסטרליה מצטרפת ליותר מ-40 מדינות המשתמשות בטילי הספייק, עם חוזה בסך יותר מ-50 מיליון דולר אוסטרלי עם רפאל • אלביט זכתה בחוזה למשך 4 שנים מול הולנד, לאספקת מערכת הגנה נגד כלי טיס בלתי מאוישים • וארה"ב אישרה לפולין לרכוש מסוקי אפצ'י בסכום של 12 מיליארד דולר • מדור חדש

עסקה חסרת תקדים בהיקפה נחתמה בין התעשייה האווירית ובין ממשלת גרמניה בשווי של כ-14 מיליארד שקל • העסקה תתנהל בצורה של "ממשלה מול ממשלה", שתאפשר עקיפה מסוימת של רגולציית הרכש השגרתית

יאקוב אלמן־ינסן, שר ההגנה הדני, פרש במפתיע ומונה לתפקיד זוטר יותר של שר הכלכלה • ההתפטרות התרחשה ברקע פרשה שהעיבה בימים האחרונים על משרד ההגנה הדני, במסגרתה שר אחר הציג מידע שגוי בנוגע לרכש תותחים מתנייעים מחברת אלביט הישראלית - ונאלץ להתפטר

גרמניה אמנם חוגגת השבוע את האישור האמריקאי שמקנה לה את "חץ 3" הישראלית, אולם העסקה בין המדינות מהווה גם הודאה בחולשה הביטחונית הגדולה של אירופה: איום טילים • ייתכן שעבור ישראל, 3 מיליארד אירו ששילמה גרמניה הם רק ההתחלה