סוציולוגיה

מדינות הרווחה הנורדיות כובשות מדי שנה את פסגת מדד האושר העולמי, אך על הנוסחה לחיים מאושרים אולי אפשר ללמוד גם מההפתעות במדד - ישראל המתמודדת עם מלחמה רב־זירתית, מקסיקו שבה ערי פשיעה מאיימות וקוסטה ריקה הבלתי מתועשת • תחושת ביטחון בעתיד, ארוחות משותפות, חיבור לטבע ואפילו זכייה במשחק כדורגל: מה גורם למדינות להיות מאושרות?

העדויות הולכות ונערמות: אנחנו מעריכים בחסר את מה שאחרים חושבים עלינו, וזה גורם לנו לתת פחות מחמאות ולשחק קשים להשגה • איך נוצר "פער האהדה" הזה, ומה אפשר ללמוד מהגישה של ילדים מקובלים

ד"ר ניל צור, שחוקר את תופעת הסנכרון במערכות מורכבות , טוען שהשוק כבר היה בשל לירידות וטראמפ רק סיפק את הטריגר • בראיון לגלובס הוא מסביר מה הקשר בין קוביית קרח למחאות ומניות, ולמה העולם הפך רגיש יותר למשברים • האם שוק הדיור הבא בתור?

התמעטות המשרות בענף הייצור במחוז אחד באילינוי מצביעה על גורם מפתח בצמצום הפער בהכנסות

פרופ' מירב אהרון-גוטמן, סוציולוגית אורבנית וחוקרת בטכניון, דיברה בכנס חוזרים לצפון של גלובס על האתגרים שעומדים בפני אזור הצפון בדרך לשיקום • לדבריה, "האזור הזה צריך סיפור חדש. אם נמשיך לקרוא לחבל הארץ הזה פריפריה, לא יהיה שיקום"

הם צמאים ל"פשע אמיתי", לא קורסים תחת עומס ולא כפופים לכללים מחמירים: הכירו את האזרחים שלקחו על עצמם את מלאכת הבילוש, ועושים זאת בעיקר באמצעות הרשת • המשטרה, שמתלוננת שהם מטרד, גם נעזרת בהם, ולא פעם יש להם הצלחות מרשימות • אבל האם תרומתם שווה את טשטוש הגבולות?

פרופ' גד סעד, חוקר פסיכולוגיה התנהגותית, טוען שרעיונות פרוגרסיביים קיצוניים שמקורם באקדמיה - כמו תנועת ה־Woke והפוסט־מודרניזם - מובילים לאובדן ההיגיון הבריא ולתופעות מסוכנות: מהדחת מדענים ועד הצדקת טרור • מדוע ישראלים פחות מושפעים מהתופעה, ולמה ניצחון טראמפ לא יפתור את הבעיה

מרובין הוד ועד לואיג'י מניון, ההיסטוריה רצופה בסיפורים על מפרי חוק שזכו להערצת ההמון • חוקרים מנסים להסביר איזה צורך חברתי הם ממלאים ואיך הם מותחים את גבולות הנורמה

נמרוד ניר, פסיכולוג פוליטי מהאוניברסיטה העברית, עוקב אחרי השינויים בחברה הישראלית מאז תחילת המלחמה • הממצאים שלו חושפים מאבק בין תקווה לייאוש והשלמה עם העובדה שלא נחזור לתחושת הביטחון שקדמה למתקפת 7.10

האנתרופולוגית ד"ר אריקה וייס קיבלה לפני כשנה מענק יוקרתי מהאיחוד האירופי למחקר שלה, שבוחן כיצד קבוצות דתיות ואתניות בישראל ובעולם יכולות להגיע לדו־קיום על בסיס ערכים שאינם נחשבים ליברליים • ממצאיה מאתגרים את התפיסות עליהן חונכה