"אין שום יתרון יחסי לניו-פארם בהכנסת שופרסל כשותפה בחברה"

"אין שום יתרון יחסי לניו-פארם בהכנסת שופרסל כשותפה בחברה", כך אומרים היום מקורבים לעסקת שופרסל-ניו-פארם שהתפוצצה. "גלובס" העריך כבר בחודש אפריל שזו תהיה התוצאה. "ניו-פארם בחנה בחודשים האחרונים את האופציה לפתיחת סניפים בקרבת או בתוך כ-30 סניפים של שופרסל, ובדיקה זו הראתה כי פתיחת סניפים באזורים אלו אינה כדאית מבחינה כלכלית", הוסיפו הגורמים.

אמירות אלו לא ממש מתיישבות עם הפרשנויות ועם הידיעות שהתפרסמו הבוקר בנוגע למניעים שהביאו להתפוצצות העסקה בין שופרסל לניו-פארם. מהידיעות שהתפרסמו היום בעיתונות ניתן היה להבין כי שופרסל היא זו שהחליטה לרדת מהעסקה, לאור ההגבלות שהעמידה הרשות להגבלים עסקיים על ביצוע העסקה.

מי שעקב אחרי הדיווחים של החברות כבר באפריל, יכול היה להבין כי בניו-פארם חיפשו סולם לרדת מהעסקה כבר אז. כדי להבין מה קדם למה, די היה להבחין בדיווחים המיידיים של שופרסל לבורסה. באפריל השנה דיווחה שופרסל כי התנאים המתלים לקיומו של ההסכם לא התקיימו (אישור העסקה על ידי הרשות להגבלים עסקיים), וכי החברות יבחנו אפשרויות שונות לשיתוף פעולה ביניהן.

עוד נכתב באותה ההודעה, כי רשות ההגבלים צפויה לאשר את העסקה בכפוף למכירת סניפים של ניו-פארם. מכאן שאם בניו-פארם היו רוצים מאוד את העסקה, לא הייתה מניעה לעשות את מה שעושים מי שרוצים בהתקיימותה: הארכה של מועד ההסכם עד לקבלת התנאים הסופיים מצדה של הרשות. אלא שבמקום זאת העדיפו בניו-פארם שלא להאריך את ההסכם, כנראה מתוך כוונה למצוא דרך מילוט מהעסקה.

סף הכדאיות יורד

השאלה שנותרה פתוחה כעת היא: אם בניו-פארם כל כך רצו לצאת מהעסקה, מדוע ביקשו להיכנס אליה מלכתחילה? נראה שגם לכך יש תשובה מתקבלת על הדעת. עסקת שופרסל ניו-פארם החלה להתבשל חודשיים בלבד לאחר שרוני אלרואי רכש באמצעות ישאל את ניו-פארם מידיה של משפחת בורוביץ'. מצבה של ניו פארם, בעת רכישתה של ידי אלרואי, היה בכי רע: הבנקים לחצו, הרווחיות התפעולית נשחקה עד דק, והחברה סבלה מחוסר מיקוד (חשבה לפתח פעילות גם ברומניה).

עם רכישתה של ניו-פארם החל אלרואי בתהליך ההבראה - תהליך שכלל סגירת סניפים מפסידים, גדיעה של רעיון ההתפתחות ברומניה, החלפת ההנהלה הבכירה בניו-פארם ושינוי מבנה ארגוני במטרה לשפר את רווחיות הרשת. באותם תנאים נראה היה

שכדאי לרשת קטנה כמו ניו-פארם להתחבר עם רשת קמעונאית גדולה כמו שופרסל, ולהקצות לה 50% ממניותיה תמורת כ-40 מיליון שקל.

העיכוב בהשגת האישורים הנדרשים לעסקה, בד בבד עם תהליכי ההבראה שעוברת הרשת ואשר צפויים לתת את אותותיהם ברבעונים הקרובים, הורידו את סף הכדאיות לחיבור מסוג זה עם שופרסל. בוודאי לאחר שבדיקה כלכלית שנערכה בניו-פארם, הביאה את החברה למסקנה שפתיחת סניפים בקרבת או בתוך סניפים של שופרסל, לא הייתה בבחינת הפתרון המוצלח ביותר עבורה.

בגלל המכפיל התפעולי

סיבה נוספת שגרמה ככל הנראה לניו-פארם לקבל רגליים קרות, משתקפת בדו"חותיה מהשנה האחרונה. הכנסותיה של ניו-פארם הסתכמו בשנת 2005 בכ-496.5 מיליון שקל, ושיקפו עלייה של 6.6% לעומת שנת 2004 ועלייה של 13% לעומת שנת 2003. לעומת זאת, הרווח התפעולי של החברה ירד בצורה משמעותית, והסתכם בשנת 2005 בכ-4.7 מיליון שקל, לעומת 10.4 מיליון שקל בשנת 2004, ולעומת 10.3 מיליון שקל בשנת 2003. שיעור הרווח התפעולי מסך המכירות נשחק מרמה של 2.2% לרמה של 0.96% מסך המכירות.

אם לוקחים בחשבון כי המהלכים האחרונים ברשת ניו-פארם יחזירו אותה לפסי רווחיות תפעולית של 2%-3% על המחזור בשלב הראשון, ולרמת רווחיות של 4% בטווח הארוך יותר, הרי שהמסקנה שמגיעים אליה היא כי החברה, בהנחה של 0% צמיחה, תוכל לייצר רווח תפעולי של 15-20 מיליון שקל בשנה, המשקף מכפיל תפעולי של 4 על מחיר הרכישה מצדו של אלרואי - מכפיל נמוך יחסית לרשתות קמעונאיות אחרות.

בנוסף, יש לזכור כי הרכישה של אלרואי בוצעה במחציתה תמורת מזומן ששולם לבעלי המניות בניו-פארם, ובמחציתה השנייה בהלוואת בעלים שהוא לקח על עצמו. כלומר, המחויבות המיידית היא להחזר של 40 מיליון שקל (הסכום ששולם כנגד המניות), והלוואת הבעלים תוכל להיפרע בזמן מאוחר יותר כשמצבה של החברה יתייצב.

גם ההיבטים הפיננסיים של ניו-פארם מול המערכת הבנקאית נראים כמסתדרים: היקף החוב הבנקאי של ניו-פארם עמד בסוף שנת 2005 על כ-66.3 מיליון שקל. מהדו"חות עולה כי החברה הגיעה להסכמה עם הבנקים כי אמות המידה הפיננסיות הקודמות להן התחייבה אינן רלוונטיות כיום, וכי בהתאם לתוכנית העבודה שתציג החברה לשנת 2006, עד לסוף חודש מארס, ייקבעו אמות מידה פיננסיות שונות. "