ברעננה לא יודעים איך נראה ילד אתיופי

כשטוענים שאין היכן לבנות, מגלים עוד שכונה בה אתיופים לא יוכלו לגור

לפני כשנה וחצי המדינה סערה. "מעריב" חשף כי ראש עיריית אור יהודה, יצחק בוכובזה, סירב לאפשר את קליטתם של 50 ילדים אתיופים בבית ספר בעיר. "אפליה על רקע עדתי בקבלת תלמידים לבתי ספר פוגעת אנושות בזכותם היסודית לחינוך", הזדעקו באגודה לזכויות האזרח. אחרי "מעריב" הופיעו כתבות נוספות, בעיקר כאלה שסוחטות דמעות בטלוויזיה.

ארבעה ימים מאוחר יותר, הוזמן בוכובזה אל הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת. במשך שעה הוא ניסה להדוף את התקפות החכי"ם, שעטו את מסכות לוחמי הצדק נוכח צלמי העיתונות. "זהו אחד המקרים הקשים והמזעזעים ביותר שהגיעו לוועדה", אמר אז ח"כ רן כהן (מרצ). "זהו כתב אשמה חמור, מעשה שמריח מגזענות נטו, כי אם הילדים האלה היו בלונדינים היית מקבל אותם ללימודים", הטיח בבוכובזה, שהסכים לקלוט בסוף את הילדים.

אבל בוכובזה, שעמד למשפט שדה, היה האמיץ היחיד בסיפור הזה - סיפור של צביעות צדקנית. שליש מן התלמידים בבית הספר הדתי- ממלכתי באור יהודה, הם בני העדה האתיופית. כך גם בקרית מלאכי ובשכונות מסוימות מאוד ברחובות ובאשדוד. בוכובזה ניסה להסביר אז ל"מעריב", אבל אף אחד לא הקשיב לו. "זה הליך קליטה עקום ומעוות, ואני לא מוכן לאפשר קליטה בגטאות בסגנון שנות ה-50. אין לי בעיה שיגורו בעיר, אבל אני רוצה אזור רישום משותף", טען. "יש בתי ספר ממלכתיים-דתיים בקריית-אונו, בגבעת-שמואל וביהוד. כולם יפי נפש על חשבוני, אבל לא רוצים את האתיופים אצלם. אור-יהודה היא עיר עם אוכלוסייה חלשה, ואם כל האוכלוסיות החלשות לומדות ביחד זה מונע מהן את היכולת להתקדם".

בוכובזה יודע הרי על מה הוא מדבר. גם כשבני דורו עלו מצפון אפריקה, המצב היה דומה: אוכלוסיות חזקות לתל-אביב ואוכלוסיות חלשות לערי הפיתוח. ככה החזק נשאר חזק ולהיפך. המשמעות של השיטה היא לא רק כלכלית, אלא בעיקר חברתית: ילדים ברעננה לא יודעים כמעט איך נראה ילד אתיופי. קיבוץ גלויות זה נחלת הפריפריה. והיא, הפריפריה, משלמת: הרמה בבתי הספר יורדת בגלל שאחוז העולים גבוה במיוחד, אחוזי הפשיעה גבוהים מן הרמה הארצית, האלימות במשפחה גוברת והנדל"ן נותר זול. כי מי רוצה הרי לגור ליד אתיופים.

בכל פעם שמישהו טוען שאין יותר היכן לבנות באזור המרכז, מגלים עוד שכונה חדשה שקמה - בדרך כלל יוקרתית במיוחד, כזו שאתיופים בטח לא יוכלו לרכוש. המדינה יכולה ברוב המקרים להקצות את הקרקע לעולים החדשים, אבל היא בוחרת באופציה המשתלמת יותר. "פינוי בינוי" למשל. הנה מה שחושב על השיטה הזו נדל"ניסט ידוע, שרגא בירן, בראיון ל- G: "ישראל מוציאה מכרזים לקבלנים כאשר הרווח של הקבלן גדל ככל שהוא מצליח לסלק את התושבים יותר בזול. זו ממשלה מטומטמת, שבמקום לראות את טעותה ממשיכה לנקוט אותן דרכים".

לבוכובזה נשבר לשחק את המשחק של מדיניות הקליטה המעוותת, אבל גילה שאפילו התקשורת לא איתו. היא העדיפה את ההתלהמות, על פני האמת. עכשיו, האמת האמיצה של ראש עיריית אור יהודה לובשת פנים "מדעיות": כלכלני בנק ישראל מציעים לפזר את האתיופים ברחבי הארץ, במקום לרכזם בקהילות. אז מישהו צריך לומר כעת: סליחה, בוכובזה.

* העוני בקרב עולי אתיופיה הוא הגבוה בישראל: שניים מתוך שלושה ילדים עניים