ח"כ סלומיאנסקי בוועדת הכספים: "אם לא נפיק לקחים מקריסת חפציבה, ענף הבנייה עלול להתמוטט. אנשים לא ירצו לקנות דירות חדשות, רק יד שנייה"

"חפציבה לא בתחום סמכותנו". כך אמר היום (ב') יו"ר הרשות לני"ע, משה טרי, בדיון שהתקיים בוועדת הכספים של הכנסת. "החובה שלנו היא לתת את הגילוי רק למה שנמצא בתחום סמכויותינו. בכל הקשור לחברת חפציבה, לנו אין מה לעשות מכיוון שהחברה לא יצאה לבורסה. התפקיד שלנו הוא לא להתריע, אלא רק להציג מידע לציבור. אנחנו אחראים כלפי ציבור המשקיעים בני"ע".

טרי הוסיף: "אני כואב וליבנו עם הרוכשים, אבל אנשים פשוט לא מבינים מה התפקיד של הרשות לני"ע. הרשות אחראית על המשקיעים ועל החברות הציבוריות ולא על הפרטיות".

טרי הדגיש, כי לעומת חפציבה, שנחשבת לחברה פרטית, החברה שולטת על שתי חברות ציבוריות - גלובל וג'רוזלם - וכי באחריות הרשות לני"ע לבדוק את החברות האלה. לדברי יו"ר רשות ני"ע, כל רוכשי הדירות רכשו את הדירות מהחברה הפרטית ולא מהחברות הציבוריות שבשליטתה. לגבי גלובל וג'רוזלם, אמר טרי, כי פורסמו תשקיפים של החברות.

נציג חפציבה, צבי פרידמן, אמר בדיון: "כל הדיירים יקבלו את הדירות שלהם. בהתאם לנוהלי החברה, אין מכירה של דירה בלי ערבויות ואם מישהו מכר ללא ערבות, הוא ייתן על כך את הדין".

פרידמן הוסיף, כי לחפציבה יש 280 דירות מושלמות במודיעין עילית, שהיו מוכנות למסירה עד שהוגש בג"ץ ונמנע האכלוס שלהן. לדברי פרידמן, "לא החברה היא שמנעה את האכלוס. לחפציבה יש מספיק נכסים ודירות שאינן מכורות, אך היא אינה יכולה לפעול משום שהיא נמצאת במרכזו של הליך הקפאה והבראת החברה. יש דברים שלוקחים זמן, אבל בסופו של דבר יגיעו הדיירים לדירות שלהם".

לפי פרידמן, "חפציבה נמצאת במשבר שהוא תולדה של תזרים מזומנים שכשל. קשה לנו לפעול בלי מנהל החברה. אנחנו עושים מאמצים לשחזר את הכל ואחרי שתתקבל החלטת בית המשפט, נוכל להיות יותר ברורים. החברה רואה בראש ובראשונה את הדיירים אל מול עיניה".

ח"כ שלי יחימוביץ' תקפה בדיון את הבנקים. לדבריה, הם אלו שצריכים ליטול אחריות ולהעמיד את הדירות לרשות הרוכשים. "ערבות חוק המכר היא ערבות בנקאית שלא ניתנה. הערבות הזו הגדילה את ההון העצמי של חפציבה. זה פרי אסור שאסור לבנקים ליהנות ממנו, ואין כל סיבה שהרוכשים לא ייהנו ממנו. בנוסף, הבנקים נהנו מריבית מאוד גבוהה ועכשיו הם יכולים להקצות קצת ממנה לטובת הנפגעים".

נציגות משרד השיכון אמרו בדיון, כי קריסת החברה תפסה אותם בהפתעה. "ביום-יום יש לנו קשרים רבים עם החברה, והיא עמדה בכל התחייבויותיה. בדיעבד היו רמזים, אבל לא משהו משמעותי שיכול היה להצביע על כך שהחברה בקשיים. החברה מכרה דירות לא באיזורי הפריפריה הרחוקים, אלא במקומות בהם יש ביקושים. היא לא הלכה למקומות מסוכנים, כך שהקונסטלציה הפנימית מפתיעה".

הנציגות הוסיפו: "אנחנו מפקחים ברמה מסוימתף אבל לא על כך שלכל אחד יש ערבות. רשם הקבלנים הוא זה המופקד על תלונות המוגשות בגין חוק המכר".

כשנשאלו הנציגות האם למשרד לא היתה תוכנית מגרה למצב שכזה, הן השיבו כי "אנחנו צריכות לשבת עם השר ולראות מה לעשות. אנחנו אוספים נתונים. צריך לקבל רשימה של כל האנשים שאין להם ערבויות ואז נראה מה לעשות".

בתום הדיון קרא יו"ר הוועדה, סטס מיסז'ניקוב, לראש הממשלה, אהוד אולמרט, ולראש אגף תקציבים באוצר, קובי הבר, לשקול כיצד ניתן יהיה להעניק רשת ביטחון כדי שהקונים לא ייפלו בין הכיסאות, בדומה לסיוע שנתנה הממשלה ללקוחות הבנק למסחר.

בנוסף, קרא מיסז'ניקוב למשרד השיכון לרכז במהירות את כל הנתונים על מנת שרוכשי הדירות לא יופקרו. מהבנקים ביקש יו"ר הוועדה לברר כיצד העבירו כספים לקבלן מבלי שנתנו ערבויות ולבחון כיצד יוכלו לסייע ללקוחות בזמן הקצר.

ח"כ ניסן סלומיאנסקי הזהיר בדיון: "אם לא נגיע למסקנות בזמן הקרוב, כל ענף הבנייה יכול להתמוטט. אנשים לא ירצו לקנות דירות חדשות, אלא רק יד שנייה".