האם טיב טעם מתה אתמול?

כשהחליטה הנהלת טיב טעם לצאת למלחמת חורמה תקשורתית בתוכנית התחקירים "כלבוטק" ובתחקיר החתולים שלה, זה היה נראה כמו הדבר הנכון, למעשה היחיד, לעשותו.

אי אפשר היה לצפות מרשת המזון, שכבר ספגה מכה אכזרית מ"כלבוטק" בתחקיר אימה קודם, בכיכובם של נתחי בשר מסריחים, מקולקלים, עמוסי חיידקים, אך "מתובלים" - אי אפשר היה לדרוש ממנה לשבת בידיים שלובות ולהניח ל"כלבוטק" לעקור גם עין הקיקלופ היחידה שנשארה משמה הטוב.

אז טיב טעם הבהירה, לכל מי שרק היה מוכן לשמוע ולצטט, שהפעם היא מתכוונת לירות בכל הכלים. משרד יחסי הציבור של החברה (מוטי שרף) שוגר אל כלי התקשורת עם מסר בוטה: עובדים שפוטרו ממפעל טיב טעם בעמק חפר מנסים לנקום בה באמצעות ביום תמונות והזמנת תחקירני "כלבוטק" למפעל. במקביל, ניסו עורכי הדין של החברה למנוע את שידור התחקיר. לעולמנו בא גם הבלוג של טיב טעם, בו פרסמה הרשת את "הסיפור האמיתי" שלה, שבמרכזו מפעל נקי ומצוחצח, שכל כולו בריאות מתפרצת. הכל נראה נכון, מתבקש ובעיקר - מעורר ספק סביר.

לא קל היה, אמנם, להתעלם מאי אלו אגלי זיעה לא קרואים שבצבצו על מצחה הארגוני של טיב טעם, אך אלו נראו טבעיים למדי לנוכח הנסיבות: טיב טעם נאבקה על חייה, ולרגע נראה היה שגם תזכה בהם.

ואז, קרי אתמול בערב (א'), שודר תחקיר "כלבוטק". כשרפי גינת, אימת הסוטים והתחמנים, הצהיר כבר בפתיח כי מעולם לא חזר בו מתחקיר וגם כי "עמדנו המומים מול השקרים, הלחצים והאיומים, אבל עכשיו הגיע תורנו לדבר" - חשבתי לי שהאיש נוקט יהירות המחייבת כיסוי. וכיסוי מיידי, כלומר: מיד אחרי הפרסומות.

וזה בא. משטחי הבשר העומדים שעות בחוץ ללא קירור, בשמש ובגשם; החתולים השמנים שאוכלים מהם באין מפריע; ושפל השפלים: ההובלה של משטח "הבשר החתולי" הנגוע, המעבר הקליל דרך בדיקות איכות מגוחכות ומקוממות, פריקתו בסניף טיב טעם בבאר-שבע והעברתו לרשת מעדני מניה - כל אלה עוררו בי בחילה בעוצמות שאינן מכירות כלל בספקות סבירים.

מיהם האנשים שימשיכו לקנות בשר בטיב טעם אחרי תחקירי "כלבוטק"? אולי יהיו אלה מוכי גורל שאיתרע מזלם להיות חתולים בגלגול הקודם; ואולי דווקא ברי מזל, שהתברכו בתתרנות, לשון חרוכה לחלוטין, קיבה מפלדת אל-חלד ונטייה טבעית לתיאוריות קונספירציה שבמרכזן התקשורת.

גופת טיב טעם, מכל מקום, הונחה אתמול בערב על רצפת הייצור ואפילו החתולים, כך נדמה, לא רצו לגעת בה בקצה הציפורן. אם הרשת לא תצליח להתרומם מזה (והיו בטוחים שהיא תנסה), אין לה זכות קיום. כששאיפתך הנעלה ביותר היא יצירת ספק סביר, לא באמת משנה אם תתכווץ בשתיקה או תשעט בצרחות אינדיאניות רב-ערוציות ופלטפורמות לשדה הקרב. ספינים משחקים חודש ימים, ובסוף רפי גינת מנצח.

בטיב טעם, מן הסתם, חושבים אחרת. הבוקר (ב') כינסה החברה מסיבת עיתונאים והבהירה כי תילחם ב"כלבוטק" עד נתח הבשר המופשר האחרון שלה. שני הצדדים רצים עכשיו לצד דרקון מעשה ידיהם, שיטרוף אותם בביס אחד אם יעזו להרים דגל לבן. אבל, אם לא תהיה הכרעה מהירה, הדרקון, שאינו מתעייף לעולם, עלול למות דווקא משעמום. וכל מוות כזה הוא בבחינת מפלה לגוף המדיה.

אם הייתי טיב טעם, הייתי צורח באוזניכם עכשיו בתדירות ובתכיפות שהיו גורמות לכם להפסיק לשמוע. זה בדיוק הזמן לגודש גירויים, שימאיס על כולנו את הפרשה כולה. חתולים שבעים, אחרי זלילה אינסופית של בשר, לא מתעניינים בכלום.