הצביעו (וצפו בתוצאות) בסקר גולשים: מה יכול הציבור לעשות מול חגיגת המנהלים? עוד טרם פרסום דו"חות הבנקים ושאר חברות המעו"ף, היה ברור לכול כי גם בשנת 2005 ינסוק ממוצע שכר המנהלים לשיא חדש. דו"חות בנק הפועלים, כמו גם אלו של אל-על, מכתשים-אגן וכמובן קבוצת אי.די.בי, שפורסמו לקראת סופו של חודש מארס, רק אישרו את התחזית. הנה רק חלק מהמספרים המדהימים המתארים את שנת השכר 2005 בקרב החברות הבורסאיות.
639 אלף שקל בחודש היא עלות השכר הממוצעת למנהל בחברה הכלולה במדד המעו"ף (המדד הכולל בתוכו את 25 החברות הגדולות בבורסה, במונחי שווי שוק). כך עולה מבדיקת "גלובס". לשנה מדובר בעלות שכר של כ-7.7 מיליון שקל, המגלמת עלייה ריאלית של כ-36% לעומת 2004 ועלייה ריאלית של כ-190% בעשור האחרון.
רק לשם ההשוואה, עלות השכר הממוצעת במשק עמדה בסוף 2005 על 7,623 שקל בחודש. במילים אחרות, עובד ממוצע במשק צריך לעבוד במשך שבע שנים רצופות על-מנת לקבל את השכר שמנהל באחת מחברות המעו"ף מקבל בחודש אחד בלבד.
421 אלף שקל בחודש היא עלות השכר הממוצעת למנהל בחברה הכלולה במדד ת"א 100. לשנה, מדובר בעלות שכר של כ-5.05 מיליון שקל, מיליון שקל בדיוק מעל עלות השכר הממוצעת בשנת 2004. בתרגום לאחוזים, מדובר בעלייה ריאלית של כ-25% תוך שנה. עלות השכר של מנהל בחברה הכלולה במדד ת"א 100 גבוה כיום פי 55 מהשכר הממוצע במשק. במקרה הנוכחי, עובד ממוצע במשק צריך לעבוד "רק" ארבע וחצי שנים על-מנת לקבל את השכר החודשי אותו מקבל מנהל בחברה הכלולה במדד תל-אביב 100.
פי 192 הוא ההבדל בין עלות השכר הממוצעת למנהל בחברה הכלולה במדד המעו"ף, לבין שכר המינימום (3,335 שקל). במקרה של מדד ת"א 100, מדובר על הבדל של פי 126.
0 הוא מספר הנשים אשר נכללות השנה בדירוג "ליגת-העל" של "גלובס" (דירוג 25 בעלי השכר הגבוה ביותר).
לרוב, גליה מאור, מנכ"לית בנק לאומי, היא האישה היחידה הנכללת מדי שנה בין מקבלי השכר הגבוהים, אך העלייה הדרמתית בעלויות השכר ב-2005 הקנתה לה "רק" מקום בעשירייה השלישית של הדירוג. עלות שכרה של מאור, נזכיר, הסתכמה אשתקד בכ-5.7 מיליון שקל, שהם כ-476 אלף שקל בחודש.
2 הוא מספר הנשים המכהנות כמנכ"ליות של שתי חברות הנכללות במדד ת"א 100 (אך לא כלולות במדד המעו"ף). הראשונה היא יהודית ברוניצקי, מנכ"לית אורמת, שעלות שכרה הסתכמה אשתקד בכ-1.6 מיליון שקל בלבד (כ-132 אלף שקל בחודש). ברוניצקי הקימה ומנהלת כיום חברה הנסחרת לפי שווי של כ-1 מיליארד דולר, ומגלגלת מחזור הכנסות של כרבע מיליארד דולר בשנה.
נכון, ברוניצקי היא בעלת שליטה וההיגיון הבריא אומר כי בעל שליטה אינו אמור למשוך שכר גבוה מהחברה שבבעלותו. עם זאת, אנו יכולים לספור על כף יד אחת את מספר בעלי השליטה המפעילים את אותו היגיון בריא של ברוניצקי.
האישה השנייה היא ענת קינן, מנכ"לית בנק דיסקונט למשכנתאות, שעלות שכרה עמדה אשתקד על כ-1.3 מיליון שקל בשנה, שהם כ-106 אלף שקל בחודש.
313.3 מיליון שקל היא עלות שכרם הכוללת של כל מנהלי החברות הכלולות במדד תל-אביב 100. אגב, מדובר למעשה לא ב-100 חברות אלא ב-62 (בנטרול חברות דואליות, חברות ללא מקבלי שכר וחברות ספורות שעדיין לא פרסמו, כגון ארזים).
138 מיליון שקל היא עלות שכרם הכוללת של כל מנהלי החברות הכלולות במדד המעו"ף. מדובר בכ-44% מסך העלות של מנהלי חברות מדד ת"א 100.
7 מנהלים קיבלו אשתקד למעלה מ-1 מיליון שקל בחודש, שלושה מתוכם הם בכירי בנק הפועלים (צבי זיו, שלמה נחמה ודני דנקנר).
כל יתר הארבעה המדורגים הם נציגים של ארבע חברות שונות.
500 אלף שקל היא עלות השכר החודשית שלא הייתה מצליחה להכניס אתכם לדירוג "ליגת-העל" של "גלובס". הגאות בשכר המנהלים ב-2005 העלתה את רף הכניסה לדירוג לכ-600 אלף שקל בחודש.
עוד בפרויקט שכר המנהלים של "גלובס":
* כבוד השכר במקומו, אבל הכסף הגדול של המנהלים בא ממניות
* שכר המנהלים בבנקים: להיות ראשון זה מחייב
* שכר המנהלים בביטוח: 71.4 מיליון שקל ל-20 בכירים
* שכר המנהלים בבתי ההשקעות: הגיאות הגיעה גם לכאן
* שכר המנהלים במשרדי הרו"ח: 500 חברות, 400 מיליון שקל
* מנהלי GM ומיקרוסופט מרוויחים פחות מזיו ונחמה * טבלה אחת שווה אלף מלים: בכירי בנה"פ בהשוואה לשכר הבכירים בדאו ג'ונס
כתבות
ני"ע
