השביתה הסתיימה

לא שביתת המורים אלא שביתת המלצריות בבית קפה באוניברסיטת ת"א

לא, לא של המורים. הכוונה לשביתת המלצריות בסניף האוניברסיטה בתל אביב של בית הקפה "קופי טו גו". אין הרבה שביתות צודקות יותר. הקצף שלהן יצא בעיקר על כך, שההנהלה נהגה לנגוס נתחים שמנים מקופת הטיפים. עכשיו זה ישתנה, לאחר שההנהלה הסכימה אתמול (ג') כמעט לכל דרישותיהן של העובדות, רובן ככולן צעירות, לומדות ועובדות.

איך זה הצליח להן? קודם כל, בגלל נחישותן של שלוש עובדות, שלא נכנעו לאיומים ולחצים. אבל לא בטוח שהמאבק היה מסתיים בניצחונן לולא קיבלו את תמיכת ציבור לקוחות בית הקפה, שהם בעיקר אנשי האוניברסיטה, מורים, תלמידים ודיירי השכונה. למרות שבית הקפה המשיך לעבוד בעת השביתה - הלקוחות לא באו. הם הצביעו ברגליהם, שלא לומר בפיותיהם ובארנקיהם - בעד העובדות, נגד ההנהלה.

זה לא עניין של מה בכך במקומותינו. בדרך כלל הציבור די אדיש, גם לעניינים צודקים. באופן רגיל, מי שאוהב לקבל את הקפה שלו במקום מסוים, יסכים להדיר רגליו ממנו ליום, יומיים. מהר מאוד מוצא הישראלי המצוי אלף תירוצים כדי להחזיר את עצמו אל המקום האהוב עליו, ושהשובתים יסתדרו בעצמם. מותר להניח שהשביתה התמשכה במשך כמעט שבועיים מכיוון שההנהלה ציפתה שכך יהיה גם במקרה הזה. כלומר, שמהר מאוד הלקוחות יחזרו. אבל הם לא חזרו. ולא היו סימנים שהם עומדים לחזור מתישהו. התחיל להיות ברור להנהלה, שלקוחות הסניף לא ינטשו את המלצריות המשרתות אותן כל ימות השנה. התחיל להיות ברור, שזה או כניעה לדרישות (הצודקות), או סגירת בית הקפה. מכאן ועד להסכם סיום השביתה הדרך היתה קצרה.

השביתה שלא הסתיימה

האם יש כאן לקח לשביתה האחרת, זו שעדיין נמשכת? נראה, שגם שביתת המורים הולכת לכיוון הזה של מעורבות פעילה מצד ה"לקוחות", שבמקרה הזה הם הורי התלמידים. יו"ר הארגון הארצי של ההורים אמר ש"אם העניין לא ייפתר והמורים יידרשו ללמד תחת צווים, נאלץ להשבית את מערכת החינוך". רוב הציבור לא כל כך מתמצא בפרטי העמדות של הצדדים. אבל רוב הציבור יכול להזדהות ללא קושי עם אמירתו של מימון כי "אי אפשר לתת למערכת החינוך להמשיך להתנהל כמו שהיתה". די נמאס לשמוע מפוליטיקאים כמה החינוך חיוני לעתיד המדינה - ואחר כך לראות איך תקציבים הולכים למטרות הרבה פחות חשובות. החינוך יקבל סדר עדיפות תקציבי רק אם הלקוחות, שזה בעצם כולנו, ינהגו כמו לקוחות סניף בית הקפה של "קופי טו גו" ברמת אביב.

שאלת הזליכה

לקראת ההחלטה על המשך עבודתו של החשכ"ל, ירון זליכה, באוצר, צריך מבקר המדינה לשאול עצמו: האם עדויותיהם של בכירי האוצר כי אי אפשר לעבוד עם החשב הכללי נובעות מאופיו והתנהגותו? או אולי בגלל שהנהלות בכל מקום לא אוהבות חושפי שחיתויות?