עו"ד מרק גרוס מעריך: משבר הסאב-פריים יוליד הרבה תביעות ייצוגיות

הבנקים האמריקניים נערכים בימים אלו לקראת מתקפות של משקיעים ובעלי מניות, המאשימים אותם באחריות לכישלונם במניעת ההפסדים שנגרמו להם בשל השקעות בניירות ערך מגובי משכנתאות. המשקיעים אף שוקלים אפשרות להדיח דירקטורים בבנקים בעקבות הפסדי הסאב-פריים. למאבק זה חוברים בתי השקעות ואיגודים מקצועיים, שקרנות הפנסיה שלהם ספגו הפסדים כבדים בשל המשבר.

על רקע זה, התרשם קהל המשקיעים הישראלים במפגש מקצועי שנערך באחרונה בתל-אביב, מדבריו של עו"ד מרק גרוס, שותף בכיר בפירמת עורכי-הדין האמריקנית פומרנץ, שאמר להם: "לנו, כעורכי-דין המטפלים בתביעות ייצוגיות, יש חובת נאמנות להחזיר כמה שיותר מכספי ההשקעות שלכם".

פיצויים במיליארד דולר

פירמת פומרנץ ערכה את המפגש המקצועי עם בתי השקעה ישראליים, שאינם ידועים כמי שמרבים להגיש תביעות ייצוגיות על אחריות חברות לנזקים שנגרמו למשקיעים. גישה זו אינה פופולרית בישראל, ואולי מסיבה זו המשקיעים גם אינם נוהגים להשתתף בתביעות ייצוגיות בארה"ב. "חובתכם לנסות להחזיר כמה שאפשר מכספי הלקוחות שלכם", הטיף עו"ד גרוס. "נכון, שלא חלה עליכם חובה משפטית לתבוע, אבל חלה עליכם החובה לקבל החלטה מושכלת אם לתבוע או לא".

כשעו"ד גרוס מדבר על השבת כספי משקיעים הוא מסתמך על ניסיון רב בייצוג משקיעים בתביעות אישיות ובתביעות ייצוגיות נגד חברות שהתנהלו שלא כשורה, או שקיבלו החלטות מקצועיות בלתי ראויות, ונקראות לבית המשפט כדי לתת את הדין.

את פומרנץ ואת המפגש המקצועי אירחו בארץ משרד עורכי הדין סולמי-לביא ומשרד עורכי הדין גיא, בכר ושות', שמנהלים בצוותא בשנים האחרונות מגוון של פעילויות מקצועיות.

פירמת פומרנץ עוסקת יותר מ-70 שנה בתביעות ייצוגיות מטעם משקיעים, והצליחה להשיג פיצויים העולים על מיליארד דולר. הפירמה נבחרה לייצג את התובע הייצוגי מנורה-מבטחים בפרשת קומברס.

פרשת קומברס, שממשיכה עדיין להתגלגל, החלה לפני כשנתיים, כאשר החברה ומנהליה נתבעו על ידי בעלי מניות שונים, שטענו כי נגרמו להם הפסדים פיננסיים כבדים בעקבות תרגילי הבקדייטינג (תיארוך לאחור) של אופציות החברה. בין אותם תובעים הייתה גם מנורה מבטחים, שהשקיעה במניות קומברס, ואשר יוצגה על ידי פומרנץ.

באחרונה דחה שופט בארה"ב, ניקולס גארפויס, את בקשתה של קומברס למחוק את התביעה הייצוגית שהגישה נגדה מנורה-מבטחים. השופט ציין, כי עדותה של מנורה, שהייתה הנפגעת העיקרית מהפרשה האמורה, מהימנה עליו.

בעקבות החלטה זו, יכול היה עו"ד גרוס, המייצג את מנורה-מבטחים, לסמן לעצמו הצלחה נוספת בשרשרת ההצלחות של משרדו בנושא התביעות הייצוגיות. פירמת פומרנץ עמדה מאחורי תביעה ייצוגית בארה"ב נגד נייס מערכות ושניים ממנהליה הבכירים בשנים 1999-2002 על דיווח פיננסי מטעה (פרשה, שהסתיימה בהסכם פשרה) ואף כיכבה בבית המשפט העליון של ארה"ב בתביעה הייצוגית בפרשת סטונרידג', שהתמקדה באחריות הספקים סיינטיפיק אטלנטה ומוטורולה, שהיו מעורבים בתרמית הקשורה לתעריפי התקשורת. "וול סטריט ג'ורנל" הגדיר מקרה זה במילים "תביעת ניירות הערך החשובה ביותר בדורנו". המשרד זכה בסכום של 146 מיליון דולר, שהוא יותר מ-80% מהנזק שנגרם לכל הנפגעים, שהגישו תביעות לאחר הקמת הקרן שהסדירה את חלוקת כספי הפיצויים.

"את הכספים הללו יכולים לקבל כל מי שנפגעו, ובלבד שיגישו תביעות", מדגיש גרוס. "בפועל, אנחנו רואים שכמעט מחצית מהכספים צריכים ללכת אל משקיעים, שכלל לא תבעו. אנחנו נמצאים כאן, כדי לתרום ולעורר בשוק מודעות לנושאים הללו".

להערכת גרוס, פרשת הסאב-פריים תוליד הרבה תביעות ייצוגיות. "נראה, שהיו חתמים שהיה להם מידע טוב על ההלוואות הללו, והם יכלו לדעת שהן הלוואות רעות. עובדה, שיכולה להוות בסיס לתביעות ייצוגיות".

לדברי גרוס, קונספט התביעות הייצוגיות החל כאשר אנשים פרטיים התקשו להתמודד עם חברות חזקות בבית המשפט, ובחרו לדרוש תרופות לעוולות שנגרמו להם, לא רק בשם עצמם אלא בשם כל הנפגעים הפוטנציאלים. "כך הדבר גם לגבי משקיעים. משקיעים הם אנשים פרטיים רבים, שלרובם יש משאבים מוגבלים. למרות זאת, התביעות שלהם מורכבות ומחייבות מומחיות. הם עומדים מול חברות שיכולות לשכור עורכי דין מהטובים בעולם התאגידי. תביעה ייצוגית מאפשרת למשקיעים לקבל ייעוץ מעורכי-דין מנוסים, שמקבלים את שכרם על בסיס הצלחה בלבד, כך שגם המשקיעים אינם מסתכנים".

לפי נתוני פירמת פומרנץ, בעשור האחרון שיעור ההצלחה של התביעות הייצוגיות שהחברה הגישה היה מעל 75%, וההפסדים שנרשמו היו בשלב המוקדם, דוגמת השלב שבו בחר בית המשפט האמריקני במנורה-מבטחים להיות התובע המוביל בתביעה נגד קומברס. פירמת פומרנץ, המייצגת את התובע המוביל הזה, הגישה בשלב התקדימי מסמכים, המבססים את כתב התביעה המאוחד, המוגש בשם קבוצת התובעים, ובית המשפט דן בבקשת הנתבעים למחוק על הסף את התביעה. לפני כשבועיים הסתיים שלב זה בהצלחה מבחינת פירמת פומרנץ ולקוחותיהם, והתביעה בעניין קומברס יצאה עכשיו, למעשה, לדרך.

לדברי גרוס, "מדי שנה יש לנו כתריסר משפטים, שעוברים את השלב המקדים, ועד כה זכינו בכולם. כשאנחנו מחליטים לקחת תיק, אנחנו בודקים אותו לעומק. מבחינתנו, זה לא הימור, אלא סיכון מחושב היטב".

גרוס מבהיר כי בניגוד לגישה הישראלית, המבנה המשפטי בארה"ב אינו מרתיע תובעים פוטנציאליים. "אצלנו לא נהוגה הגישה של 'המפסיד משלם'. המשמעות היא, שאם התובע מפסיד, לא מחייבים אותו לשלם את הוצאות הצד השני - מה שעלול להרתיע תובעים ראויים, שאינם יכולים להיות בטוחים בהצלחת התביעה שלהם".

רוב מגישי התביעות הייצוגיות בארה"ב הם קרנות פנסיה ויועצי השקעות, שמנהלים קרנות גדולות. כך, למשל, לפני שמנורה-מבטחים נבחרה על-ידי בית המשפט להיות התובע המוביל בפרשת קומברס, החליטה ערכאה קודמת למנות לתפקיד זה את קרן הפנסיה של השרברבים ומתקיני הצינורות, שעל-פי חישוביה הפסידה בפרשת הבקדייטינג כ-3 מיליון דולר. מנורה-מבטחים שכנעה את המשפט - באמצעות פירמת פומרנץ - כי בחירה זו שגויה, שכן היא הייתה הניזוקה הישירה העיקרית מהתרמית ומקריסת מניית קומברס, שבאה בעקבותיה, ולא קרן הפנסיה של השרברבים.

סקטור נפגע תורן

לדברי גרוס, "מנגנון התביעות הייצוגיות בארה"ב נועד, למעשה, לחסוך מצב שבו הרבה מאוד תובעים פרטיים פונים אל בית המשפט. המנגנון הקיים יוצר פלטפורמה, שבמסגרתה גורם המעוניין להיות התובע המוביל, פונה לבית המשפט, אשר מניח כי לטובת הכלל - כדאי להטיל את התפקיד על מי שספג את הנזק הגדול ביותר. המנגנון הזה הפסיק את ניסיונות הסרק 'לדוג' הזדמנות לפיצוי, וביסס גישה של הגשת תביעה רק אחרי שיש מספיק מידע מהימן".

גרוס מדגיש, כי עקרונית, המטרה של התובעים בתביעות מסוג זה אינה לגרום לקריסת החברה הנתבעת. "כלל וכלל לא. אנחנו מעוניינים להסדיר את הפיצוי, לא לחסל חברות! זה לא העניין! ובכלל, צריך לזכור, שלעתים קרובות בעלי מניות שניזוקו ממשיכים עדיין להחזיק מניות של החברה, ויש להם בה עניין מתמשך. גם הם לא רוצים לחסל אותה, אלא לתקן עיוותי עבר. היה לנו מקרה של חברה, ש'בישלה' את הספרים. הגענו להסכם שכלל פיצוי חלקי מהחברה עצמה ופיצוי חלקי מחברת הביטוח שלה, כך שהיא יכולה הייתה להמשיך להתקיים".

גרוס, שיכול להתבסס על שנות ניסיון רבות, רואה את פרשת הסאב-פריים בפרספקטיבה ריאלית. "בכל תקופה יש סקטור נפגע תורן. בעבר היו חברות תקשורת שספגו תביעות ייצוגיות. אחרי זה היו מאות תביעות שהתמקדו בעולם הדוט-קום וההיי-טק. בשנות ה-80 כיכבו מניות הזבל. עכשיו אלה הבנקים. נראה, שזוהי מחלה שפוגעת בכל פעם בסקטור אחר. אבל הנחמה היא, שכאשר מתחילות התביעות הייצוגיות, הן גורמות להתעוררות המודעות ותורמות להרתעת אחרים מפני התנהלות בלתי ראויה".