בשוק מעריכים שהמדינה פועלת למכור מניות בזק בכ-100 מיליון ד'

חרף הערכות כי תפרסם הערב מכרז למכירת המניות, לא קיבלו עדיין המוסדיים הזמנה מרשות החברות להגיש הצעות * קרן הייברידג' הרוויחה עשרות מיליוני שקלים מרכישת מניות במכרז הקודם

שבועיים לאחר ש"גלובס" חשף את כוונת רשות החברות למכור חבילת מניות בזק בהיקף של כ-100 מיליון דולר, העריכו גורמים בשוק כי מכרז למכירת המניות יתקיים הערב, לאחר תום המסחר, או בתחילת השבוע הבא. להערכות אלה תרמו הירידה החדה של 4% במחיר המנייה היום, במחזור גדול של 40 מיליון שקל ושובו של מנהל רשות החברות, אייל גבאי, מסבב פגישות עם בתי השקעות בלונדון, שבפניהם הוצגה החברה.

ברם, אף אחד מהחתמים המובילים בשוק, המשתתפים הפוטנציאליים במכרז שכזה, לא ידע לספר על הזמנה שקיבל להגיש הצעה במכרז. ברשות החברות, הממונה על ההפרטה, התעטפו היום בשתיקה.

לגופים שפנו לרשות נרמז כי מכרז למכירת מניות בזק, לפחות היום, איננו עומד על הפרק. עם זאת, צריך לזכור שבפעם הקודמת שבה מכרה המדינה חבילה גדולה של מניות בזק בדרך של מכרז, לפני כשלושה חודשים, התקבלה ההזמנה בשעות הערב של יום ה'. אותה מכירה הוכתרה ברשות החברות כהצלחה גדולה.

על פי ההערכות שפורסמו ב"גלובס", מבקשת רשות החברות למכור מניות המהוות כ-4% מהון המניות של בזק, באמצעות מכרז. לפני כשבוע, הסתיימה תקופת חסימה בת שלושה חודשים, שבמהלכה התחייבה רשות החברות להימנע ממכירת מניות בזק. התחייבות זו ניתנה במסגרת מכרז שערכה הרשות בסוף חודש יולי, באמצעותו נמכרו 3.3% ממניות מונופול התקשורת שמחזיקה המדינה.

הבוקר, בטרם הירידות, נסחרו מניות בזק במחיר של 4.87 שקל, גבוה ב-10% מאשר מחירן בביצוע המכירה הקודמת. באותו מכרז התחוללה דרמה זוטא, כשהצעתה של קרן השקעות האמריקאית הייברידג', שהוגשה באמצעות חברת גמול, גברה על יתר ההצעות ובהן של בנק ההשקעות יו.בי.אס, שנחשב מועמד מוביל לזכייה במכרז (ושקרן הייברידג' אף נמנית עם לקוחותיו). גמול רכשה את המניות עבור הייברידג' בדיסקאונט של 5.89% ביחס למחיר המניה בשוק: 4.39 שקל למניה. בסך הכל גייסה המדינה ממכירת חבילת המניות 375 מיליון שקל. מאז אותו מכרז, רשמה הייברידג' רווח של עשרות מיליוני שקלים מעליית מחירן של המניות הנרכשות.

המכירה הנוכחית, אם תצא לפועל, תביא את המדינה קרוב לקו האחזקה של 50% ואולי אף תעביר אותה לאחזקה של 49% בלבד בבזק, כך שהחברה תהפוך להיות מוגדרת כחברה מעורבת ולא כחברה ממשלתית. המשמעות המעשית של הגדרה זו נתונה לפרשנויות שונות, אבל ברור שהדבר יקל במידה מסוימת על ההתנהלות הכבדה של החברה, עקב היותה מונופול ממשלתי.

מעבר לכך, הכסף שיגויס מיועד, בהגדרה, למימון פרישת עובדי בזק, זאת במסגרת תהליך ההתייעלות של החברה. בזק זקוקה לכ-890 מיליון שקל כדי לממן פרישה של 1,700 עובדים. מתוך סכום זה החברה כבר גייסה, כאמור, כ-375 מיליון שקל באמצעות מכירת מניות. עתה תנסה בזק לגייס את מרבית הסכום הנוסף הנדרש לפיצויי הפיטורין, ואם אכן תצליח בכך, היא תעבור מהמורה נוספת בדרך אל ההפרטה.

מנהל רשות החברות הממשלתיות, אייל גבאי, רוצה לראות את המדינה מחוץ לבזק. המחיר חשוב, אבל הוא בפירוש לא יעד בפני עצמו, אלא רק כלי בשירות ההפרטה. גבאי צריך למכור את מניות בזק במחיר הגיוני כדי שיוכל לממן את תהליך פרישת העובדים, וגם כדי שלא להפיל את מחיר מניית בזק בשוק ההון, דבר שעלול להתרחש אם ימכרו המניות במחיר נמוך מדי.