מחלום לכאב ראש

מדינת ישראל תצטרך לעבור גם את המשבר הזה ולהמשיך לחיות. הדקסנבינול לא הוכיח את היכולת הנדרשת לפי תקנות גלזגו (GOSE). היינו אומרים שהמכה שקיבלו משקיעי ישראל במניית פארמוס תתפוס הרבה יותר עניין תקשורתי מהדיבידנד של לאומי ומההפרטה של אל-על. הלך החלום הגדול של התרופה האתית המופלאה מרחובות.

מניית פארמוס, אולי בגלל האופי הישראלי ואולי בגלל התקשורת, מי יודע, הייתה ה-AT&T של ישראל, כי כמו ב-AT&T האמריקנית אנשים מחזיקים בפארמוס יותר מבכל מניה אחרת, וכמו AT&T בחמש השנים האחרונות היא אוכלת לכולנו את הלב. השלכנו את הקובייה על הרולטה ויצא הצבע הלא נכון, הלך הכסף. אבל תסתכלו על חצי הכוס המלאה, כולנו ידענו שכך הדברים יכולים להסתיים.

אבל כמו שרק הישראלים יודעים לעשות לקחנו חלום והפכנו אותו לעגל של זהב, מלך ליום אחד. עכשיו יעופו האשמות מכאן ועד ברוקלין, שגם שם מילאה פארמוס לא מעט תיקים.

בתחילת שנת 2000 הגיע מחיר המניה ל 16 דולר ואז זה התקבל כחלק מחגיגות הביוטכנולוגיה הגדולות, למרות שהדקסנבינול אינה תרופה ביוטכנולוגית. חשבנו אז שנגמרה האגדה ובית ישראל חוזר לחושיו.

אבל לא, ההתפתחויות בתחום הרפואי בכלל הציתו שוב את החלום ופארמוס, לא מעט בהשראת מומחים לעת מצוא ויודעי דבר למיניהם, הפכה למניה הפזורה ביותר צפונית לאילת ודרומית למטולה, ואנחנו יודעים את זה כי פגשנו את האוהדים השרופים שלה בכל רחבי הארץ. מדוע? כי פארמוס ופרופ' חיים אביב, המייסד שלה, נתנו לנו הישראלים חלום וכולנו התרפקנו עליו למרות שידענו שזה רק חלום. "האם פארמוס יקרה או זולה?" נשאלנו לא פעם. תמיד ניסינו להסביר לאנשים ששווייה של המניה הזו כגודל האמונה בהצלחת הניסויים על תרופת הפלא, הדקסנבינול שאם אכן הייתה מצליחה, זה היה סיפור גדול.

אתם יודעים כמה חברות עוברות מצבים כאלו בארה"ב? עשרות בכל שנה. עכשיו יבכו לנו כל מיני אנשים, "למה לא מכרנו ביחד עם ההנהלה", אבל כולנו יודעים שגם אם המניה הייתה מגיעה ל-16, לא היינו מוכרים כי זה היה הסימן שהניסוי הצליח. בואו נגיד תודה שהנפילה לא הייתה מ-16 דולר ונמשיך קדימה, מכון ויצמן לא נסגר עדיין.

פארמוס, כחברה, לא נמחקת בגלל הכישלון. הדקסנבינול מת, אבל יש לחברה עוד כמה פרוייקטים, אז במחיר של דולר ופחות מזה צריך לבחון ולהחליט מה עושים, אבל לא היום. למכור? למה? לא מכרנו את ראדא, אז נמכור את פארמוס? מה ההיגיון?