אהרן ברק

לפני 27 שנה התרחשה המהפכה והותירה מחלוקת על מידת השפעתה על אמון הציבור במערכת המשפט • לפי מחקר חדש, המתבסס על נתונים משנות ה־90 ועד ימינו, האמון בבתי המשפט ירד בעקבותיה בצורה דרמטית • דעה

הצעירים חושבים אחרת, אוכלים אחרת, מדברים אחרת - וזר (או זקן) לא יבין זאת - אבל בנימין נתניהו, חנן מלצר, אהרן ברק ואלפרד אקירוב הדגימו השבוע שעדיין יש חשיבות רבה בעצות ובהחלטות של הזקנים • וגם: המשכירים ממשיכים לחגוג על גב השוכרים

עדותו של שלמה פילבר עלולה לטרוף את הקלפים • לכן, מצד נתניהו וגם מצד הפרקליטות מודעים לכך שחלון הזמנים לחתימה הולך ומצטמצם • מסתמן: הפרקליטות תערים קשיים בדרך להסכם

היא החזיקה בשתי עבודות, גידלה שתי בנות לבדה ורק רצתה לרכוש השכלה אקדמית, אבל המדינה אמרה לג'ני ברוכי שאם היא רוצה תואר, היא תצטרך לוותר על השלמת ההכנסה שהגיעה לה • כך נפתחה מלחמת התשה משפטית שנמשכה עשור והגיעה עד הכנסת

מתחת לפני השטח, בשקט שמרני, כמה פסקי דין שמונפקים לאחרונה בבג"ץ מצביעים על תחילתה של מגמה שהיא מהפכה של ממש • היא לא עושה כותרות, אבל היא מהפכנית לא פחות מזו שהוביל בזמנו הנשיא אהרן ברק - למעשה, היא בדיוק "מהפכת-נגד" לשיטתו של ברק

התפתחות זכות העמידה הרחבה במשפט הציבורי והרחבתה הביאו להישגים רבים לציבור בישראל. על בית המשפט לבחון את העניין עצמו – ולא את זהות המתעניין

העתירה שדורשת להכריז על נבצרותו של נתניהו היא שיאו של תהליך שיצר בית המשפט, לצורך חדירה לעומק המגרש הפוליטי

בניגוד למחשבה המקובלת, הלכת דרעי-פנחסי לא קבעה כי שר בממשלה אינו יכול לכהן תחת כתב אישום • יתרה מכך, פרשנות כזו של הלכת דרעי-פנחסי כלל אינה אפשרית מבחינה עקרונית, שכן היא אינה עולה בקנה אחד עם העקרונות הבסיסיים של המשפט המינהלי

בפרק השני של הסדרה "שופטים בשר ודם" עומדים שופטי העליון על כך שאין קשר בין העמדות האידאולוגיות שלהם לפסיקה שיוצאת תחת ידם • לא רק שהטענה הזו מנוגדת לאינטואיציה של רובנו, היא נבחנה בעבר בקרב שופטים אמריקאים ונמצאה שגויה • האם המקרה הישראלי שונה?

הוויכוח על רמת האקטיביזם של ביהמ"ש העליון נמשך שנים • צפייה בפרק הראשון של הסדרה "שופטים בשר ודם" מעלה כי ייתכן שהמחלוקת הזו נובעת מחוסר הסכמה על שיטת המדידה • מה יודעים בעולם כולו על ביהמ"ש העליון שלנו, ורק שופטיו מסרבים להודות בו?

מדד הדמוקרטיה שפורסם השבוע הוכיח, למי שעדיין היה זקוק להוכחה הזו, שאמון הציבור בבהמ"ש העליון הגיע לשפל היסטורי • אם העליון ירצה בכך, הוא יוכל כמובן להשיב את אמון הציבור שאבד לו • אלא שזה ידרוש ממנו להכיר בעיקרון שבמשך עשרות השנים האחרונות הקפיד להתכחש לו

פרופסור רות גביזון, שהלכה השבוע לעולמה, שימשה במשך שנים כאלטרנטיבה הרעיונית לתפיסה המשפטית שהוביל אהרן ברק • אלא שעם לכתה מאיתנו נפרדת ישראל לא רק מרעיונותיה, אלא גם מהדרך הייחודית שבה ביקשה לקדמם: דיון ציבורי, פשרה והסכמה רחבה

נשיא העליון לשעבר אהרן ברק לקח לעצמו בתקופת כהונתו מנדט לקבוע סטנדרטים משפטיים חדשים, וזה ראוי ונכון, אבל הוא הסמיך את עצמו לקבוע גם סטנדרטים חברתיים וערכיים שלא נגזרו מהחוק, וזאת מבלי שקיבל לכך מנדט ציבורי

המאמץ לחזור ולהכפיף את ביהמ"ש למערכת כללים סדורה עודנו בראשיתו • תיאור מאמץ זה בתור אקטיביזם הוא זריית חול בעיני הציבור • האקטיביזם הרדיקלי שולט בכיפה, וראוי שיעמוד במוקד הדיון הציבורי • ניסים סופר מגיב לטורם של ד"ר אפי צמח וד"ר עמרי בן-צבי • דעה

הפולמוס הציבורי הסוער סביב פסיקת העליון בעניין אקדמי כביכול של דיני חוזים, הוא למעשה עוד קרב במערכה על השאלה שמעסיקה בימים אלה את הציבור ישראלי: מי מחליט מה

דבר בפסק דין הרכבת אינו מערער ולא בא לערער את הלכת אפרופים, כאשר לשון החוזה ברורה, ומדובר בחוזה עסקי, יש לתת ללשון החוזה מעמד מכריע • עו"ד שחר בן מאיר מגיב לטורו של גיל ברינגר